משתנים כללי המשחק

חוק תאגידי מים וביוב בא לעולם לאחר תקופה ממושכת בה תשתיות המים והביוב הוקמו, טופלו, תוחזקו ומומנו ע"י הרשויות המקומיות באמצעות מחלקות ההנדסה, גיזברות, תכנון וכיו"ב.

החוק קבע, כי מעתה רשאיות הרשויות (ומשלב מסוים מחויבות) "להפריט" את נושא המים והביוב ולהעבירו לחברות חיצוניות. המחוקק שנוכח לדעת שהרשויות אינן מנהלות את התחומים המהותיים הללו בצורה ראויה, ושתקציבי הפיתוח מועברים לייעודים אחרים ולא לייעודם המקורי. המחוקק החליט לעשות מעשה ולהעביר, ברוח ההתייעלות הנושבת במחוזותינו, את כלל נושא הטיפול בתחומים הללו, לחברות חיצוניות.

בין היתר לשם כך נחקק חוק תאגידי מים וביוב. אומנם עד לאותה עת היו קיימות חברות מעטות שניהלו את הנושא מחוץ לכותלי העירייה (כדוגמת "חברת הגיחון" בירושלים) ואולם החברה הראשונה שהתאגדה לפי החוק החדש היתה חברת "מניב" בראשון לציון.

בשנים הקרובות אנו צופים כי רשויות רבות אחרות ילכו בנתיב זה "ויפריטו" את התחומים האמורים, דבר העלול לפתוח את כל התחום לגורמים פרטיים שיזרימו הון ויקבלו דיבידנד.

חוק תאגידי מים וביוב מגדיר בסעיף המטרות כי מטרות החברות הן: "להבטיח רמת שירות, איכות ואמינות נאותים, במחירים סבירים וללא הפליה, בתחום שירותי מים וביוב; להבטיח ייעוד של ההכנסות ממתן שירותי אספקת מים וביוב לצורך השקעות במערכות המים והביוב, הפעלתן ומתן השירותים; לאפשר גיוס הון להשקעות במשק המים והביוב, ושיתוף משקיעים פרטיים בבעלות ובחלוקת הרווחים; להביא לניהול עסקי, מקצועי ויעיל של מערכות המים והביוב ברשויות המקומיות; לעודד חיסכון במים ובמשאבים אחרים, שמירה על מקורות המים, בריאות הציבור, איכות הסביבה וערכי טבע ומניעת זיהום הים והנחלים".

החוק קובע מנגנון של "משק סגור" לפיו כלל הכספים הנגבים בגין השירותים, מיועדים להשקעות באותן מערכות תשתית.

סוגיית המשק הסגור רלוונטית מאד לשאלת ההתעשרות של החברה, מקום בו כספים לא מושקעים בייעוד. עוד קביעה מעניינת בחוק היא כי החברות יכולות להפיק רווחים מהשירות, ואף לחלוק אותם עם משקיעים פרטיים - דבר הישפיע על התעריפים.

חוק תאגידי מים וביוב קובע, כי רשות מקומית או מספר רשויות מקומיות או איגוד ערים, רשאים, באישור מועצה, להחליט על הקמת חברה לטיפול בנושא מהותי. החוק קובע, כי רשות שלא קיבלה החלטה כאמור, בעבור 3 שנים מעת כניסת החוק לתוקף, רשאים השרים באישור ועדת הכלכלה של הכנסת, להורות לרשות להעביר את הטיפול בתחומים הללו לחברה פרטית.

בנוסף, בהסכם בין הרשות לחברה מועברים כלל נכסי הרשות המקומית בתחום (מערכת המים והביוב, בריכות ותחנות שאיבה, ועוד) לרשות החברה, והיא תהיה אחראית להם מיום העברת הזכויות.

לפיכך, לאור לשון החוק הברורה וכן היתרונות הברורים לניהול החיצוני, צפוי כי בתקופה הקרובה נראה רשויות רבות ההולכות בנתיב זה ומקימות חברות חיצוניות לטיפול בתחומים האמורים.

הכותבים הם ממשרד עו"ד יצחק מיוחס ושות'