"במקורות חסר ידע כמעט בכל התחומים"

רונן וולפמן, מנכ"ל מקורות ואיש האוצר בעבר, דוחף את החברה לכיוון של יזמות, ועל כשלון הרפורמה במשק המים הוא אומר: "כל עוד סוגיית תעריפי המים לא נפתרה, וכל עוד החקלאים ימשיכו לשלם שקל על כל מ"ק שהם צורכים, במקום את המחיר הריאלי - משמעות ההתפלה היא שליחת חשבון ישיר לתקציב המדינה"

במשך שנים זוהה רונן וולפמן, כיום מנכ"ל מקורות ובעבר איש אגף התקציבים באוצר, עם בעלי היד הקפוצה, אלה שבמשך שנים עצרו כביכול את הפעילות במשק המים, עיכבו את ההתפלה ומנעו את אימוץ דו"ח ועדת ענבר. מאז שמונה לעמוד בראש המערכת האחראית על אספקת המים לתושבי המדינה, הטון של וולפמן מרוכך הרבה יותר.

גלובס: בתור מנכ"ל מקורות, אתה לא מצטער על חלק מההחלטות שקיבלת בעבר בכובעך במשרד האוצר?

וולפמן: "אני מצטער שלא הצלחתי להגשים את הרפורמה בתעריפי משק המים, לה הסכים גם שר החקלאות דאז, שלום שמחון, שמטרתה היתה להעלות את מחיר המים לחקלאים תוך מתן פיצוי שלא דרך תשלומי המים. ההסכם הזה לא אושר בסופו של דבר, כי לחקלאים היה חוסר אמון בכנות האוצר. אני מאמין שבסוף כולם יחזרו לנוסחה הזו, כי אין שום ברירה אחרת.

"אני גם מצטער שהשינוי המבני במקורות לא התרחש קודם לכן. זה היה הרבה יותר טוב למשק המים וטוב יותר למקורות, אם כיום היינו בעיצומו של המהלך ולא בתחילתו".

- מה באשר להתפלה, על כך אתה לא מצטער?

"אני לא חושב שטעינו בהרבה בכך שלא הקדמנו את ההתפלה. אם המכונים ייבנו כמתוכנן - לא נגרם כל נזק. צריך להבין, שתפקידו של אגף התקציבים באוצר הוא לאזן אינטרסים של כלל הציבור, וכל עוד סוגיית תעריפי המים לא נפתרה, וכל עוד החקלאים ימשיכו לשלם שקל על כל מ"ק שהם צורכים, במקום את המחיר הראלי - משמעות ההתפלה היא שליחת חשבון ישיר לתקציב המדינה. לכך קשה היה לנו להסכים".

- אגף החשב הכללי אמנם חתם על הסכם הבנות להקמת מתקן התפלה למקורות, אבל כולם בשוק יודעים שהוא מתנגד לכך בכל תוקף. מה עמדתך כיום בנושא זה?

"הבעיה היא, שהאוצר לא מאמין שמקורות תעביר את המתקן לחברת הייזום לאחר שזו תוקם. פנינו לאוצר, אך הם איתנים בדעתם. לפי שעה הפרויקט לא מתקדם, וזאת למרות שיש זוכה במכרז שממתין להקמתו".

- בתערוכת איכות הסביבה שהתקיימה לפני כשבועיים הקמתם ביתן גדול ובו מרכז יזמות, אליו הזמנתם יזמים וממציאים בתחום משק המים לבוא ולהסביר את רעיונותיהם. לא הגזמתם קצת?

"המרכז שהקמנו בתערוכה משתלב היטב באסטרטגיה הכוללת של החברה, שעיקרה הוא פתיחות גדולה הרבה יותר ליזמויות וטכנולוגיות חדשות בתחום המים, איכות מים, הולכה, בטיחות מים, קידוחים, משאבות, התפלת מי ים, התפלת מים מליחים ועוד. לקראת התערוכה מיפינו את כל הצדדים החזקים שלנו, לצד התחומים בהם אנו צריכים להשתפר, והזמנו את המגזר העסקי לבוא ולקחת אתנו חלק בפיתוח טכנולוגיה מתקדמת בתחום המים. למקורות יש תשתית פיזית נרחבת, שהייחודיות שלה היא במגוון העצום של התחומים, שלכולם ניתן למצוא חידושים נוספים".

- מה בעצם חסר לכם?

"מתברר שבמקורות חסר ידע כמעט בכל התחומים. חלק מהדברים כלל אינם קיימים. ברגע שתחומים אלה יפותחו, ניתן יהיה להעביר אותם לעולם הגדול".

- בשוק הזה, כמו בכל השווקים האחרים, מסתובבים הרבה אנשים עם רעיונות הזויים למדי. אתה לא חושש שאלה יגזלו הרבה מזמנכם ובסוף תגלו שאין שום דבר חדש?

"חלק מאנשי החברה אומרים, שהם רק חיכו לרגע שבו יוקם מרכז היזמות, וכמובן יש כאלה שהם סקפטיים וציניים. אני יודע שחלק גדול מהמהנדסים נלהבים מאוד. תפקיד ההנהלה הוא לפתוח לאנשים את הראש. מדינת ישראל חזקה בעיקר בטכנולוגיה ובידע, ולנישה הזאת אנחנו מתכננים להיכנס".

- התחום הרי נשלט על-ידי חברות ענק כמו ואוליה ואחרות. איזה מקום יש לכם בשוק הזה?

"חברות הענק מתעסקות בעיקר במים עיליים, לכן אין לנו שום כוונה להיכנס לתחום הזה. לנו יש ניסיון גדול בקידוחים ובחיבור מים ממקורות שונים זה לזה. העולם סובל כבר כיום ממחסור גדול במים, שרק ילך ויגדל, ולכן יש לנו הזדמנות להביא לידי ביטוי את הניסיון הרב שלנו. החוכמה וההתמחות שלנו הם בלחבר את כל הגורמים ולהביא פתרון שלם. תחום המים מזכיר מאוד את הביטחון. מדינת ישראל סבלה ממצוקה ביטחונית, ולכן פיתחה תעשייה מפותחת עד כי 70% מהייצור מיועד לייצוא. אני מאמין שניתן יהיה לעשות את זה גם בתחום המים".

- כידוע, אין לכם שום ניסיון בשיווק.

"לכן אנחנו מתכוננים לחבור לגורמים שיש להם ניסיון בשיווק, למשל חברות כמו נטפים, תה"ל ואחרות".

- כל הסיפור הזה יבוא לידי ביטוי בחשבון המים שלנו?

"מרכז היזמות הוא מקור אפשרי להגדלת הכנסות, שכן אם נצליח לפתח פתרונות שייתרמו להגברת היעילות, יהיה בכך חסכון כספי. לכן אני משוכנע, שבסופו של דבר המהלך הזה ישתלם לכולם".

- איך אתה מצפה לראות את החברה בעוד מספר שנים?

"אני לא רוצה לפרוס עכשיו משנה סדורה, אך אין ספק, שאחת המטרות שלה זה לנסות ולערוך ניתוח אסטרטגי וניתוח עיסוקים, שיאפשר להגדיר את מטרות החברה. לצערי, אין למקורות כיום אסטרטגיה עסקית מפורטת, או אפילו הגדרת יעדים, חזון ומטרות נגזרות. אני אפילו לא יכול לומר במה אנחנו חזקים ומה חסר לנו. לכן אני לא יכול לומר את זה נחזק ועל זה נוותר. אחת המטרות של הקמת חברת הביצוע תהיה לנסות להתמקד במה שאנחנו טובים באמת".

- בסוף תהיו חברת אחזקות?

"לפי שעה הדבר אינו נראה באופק, אך אין ספק שהחברה צריכה לחזק את הצד הטכנולוגי שלה, שבו יש לה יתרון יחסי בולט. יכול להיות שנצטרך לבצע פחות מהדברים שאנו מבצעים כיום, ולרכוש יותר שירותים בחוץ. השאלה הנשאלת היא, האם מקורות צריכה לבנות מאגרים עם טרקטורים שלה, או שהיא יכולה לפרסם מכרז ולרכוש את השירות הזה בשוק החופשי. פעם מקורות עשתה הכל בכוחות עצמה, ואילו כיום הרבה פחות. אני חושב שכיום, יותר מתמיד, הגיע הזמן למקד את המשימות, והכי חשוב צריך לנסח מטרות ויעדים לטווח הארוך, ואני מתכוון להרבה שנים קדימה".

- איך יתכן שלחברה או אפילו למשק המים אין כיום תוכנית אב?

"אף אחד לא מפריע לנציב המים לתכנן תוכנית אב, ועובדה שהדבר אינו מתבצע".

- אולי כי אף אחד לא מסוגל לענות לשאלה הפשוטה, כמה אנשים יחיו פה, ולכמה אנשים צריך יהיה לספק מים. ארגון ידידי כדור הארץ שאל את נציבות המים שאלה פשוטה, כמה ביוב מיוצר ביהודה ושומרון, ונענה שמדובר בסוד בטחוני.

"לא רק למקורות אין תוכנית אב, לכל משק המים אין תוכנית אב. הצפי נגזר מגידול האוכלוסיה ומגידול בצריכה. יש גידול שמניח מצב אופטימי של 1% לשנה לנפש, ויש גם תחזית לפיה הגידול יהיה של 4% עד 5% לנפש. שאלה נוספת היא, האם נמשיך לספק מים לעזה, האם את כל הכמות או רק חלק. בלי תשובות ברורות לשאלות אלה קשה מאוד לתכנן. הבעיה היא שאני לא מכיר פורום מסודר, שמסוגל לתת תשובות לשאלות אלה. לפני שהתקבלה ההחלטה להקים את מתקן ההתפלה באשקלון התקיימו דיונים עם משרד החקלאות על הגדרת משאבי מים. באותה עת הונחו מספר הנחות, שבוודאי צריך לרענן אותן. יתכן שצריך התערבות מצד משרד ראש הממשלה, כדי שיסייע להניח הנחות יסוד, מתוכן ניתן יהיה לגזור את התכנון הכולל".

- מה באשר לסוגיית איכות המים?

"בשנים האחרונות מקורות השקיעה סכומים רבים בנושא איכות המים, בניטור ובטיפול. אחד הנושאים המרכזיים הוא הקמת המסנן על מימי המוביל, שישפר את איכות המים בצורה משמעותית".

- בתור צרכן מים האם אתה מרוצה?

"זה לא סוד שתקנות איכות המים של משרד הבריאות הן מינימליות. יחד עם זאת אני לא רוצה להיות מי שמופעל על-ידי תקנות, אלא לעשות הרבה יותר מזה. הרגולציה העולמית מתעדכנת כל הזמן ואנחנו שואפים להיות בחזית, ללמוד ממה שקורה עוד לפני שמשרד הבריאות יחייב אותנו. החברה הקימה יחידה לאיכות מים, בראשות ד"ר ברכה לימוני, וההנחיה היא לשאוף לשיפור מעבר לתקנות".

- היית מאלה שהתנגדו לאימוץ מסקנות ועדת ענבר לשיפור רמת הקולחים. אתה לא מצטער על כך כיום?

"ההתנגדות היתה בשאלת חלוקת האחריות בין הרשות המקומית והחקלאים. האם כל עלות הטיהור צריכה לחול על המגזר העירוני, או שניתן לחלק אותה. ויכוח נוסף היה בינינו לבין המשרד לאיכות הסביבה בשאלה, האם צריך להעלות את רמת הטיפול בכל הארץ, גם במקומות בהם השפכים מוזרמים לים ובמקומות בעלי רגישות נמוכה, או להעלות את הרמה רק במקומות רגישים.

"לדעתי, מיותר להתקין תקנות גורפות בכל הארץ, אלא אפשר להחליט, שבאזורים בעלי רגישות גבוהה מעלים את רמת הטיפול, ובאזורים בעלי רגישות נמוכה יותר אפשר להימנע מכך. ברור לי שהמשרד לאיכות הסביבה מעדיף הנחיות גורפות, מתוך חשש שיהיה להם קשה לפקח על מתקני הטיהור השונים. השאלה הנשאלת היא, האם בגלל בעיית הפיקוח צריך באמת להעלות את רמת הטיהור לכולם, או אולי צריך פשוט להשקיע יותר בפיקוח".

- מה אתה חושב?

"אני חושב שלא מסובך כל כך לפקח על החקלאים בשאלה האם הם משקים את השדות עם מים באיכות טובה או באיכות ירודה. יש כיום מספיק אמצעים, כמו למשל צילומי לווין. גם הפיקוח על המכונים לא נראה כמו עניין מסובך במיוחד. ברגע שהכל מאורגן בכלים מודרניים, אין שום בעיה לערוך בדיקות".

- מה עמדתך בנושא הרעיון מאחורי התפלת מים המיועדים להשבה?

"קיים כיום פיילוט בשפד"ן, שמטרתו להסתכל עוד צעד קדימה בשאלה כיצד מתמודדים עם השלב הבא. אני חושב שכשזה יגיע, נצטרך להיות ערוכים מבחינה טכנולוגית. אני מאמין שבסופו של דבר התפלה כזו תהיה סטנדרט, ואנחנו פועלים כדי להקדים את המאוחר".

- מה לדעתך הבעיה הבוערת ביותר של החברה?

וולפמן: "להשלים את הסכם הפרישה עם העובדים ולהתניע את תהליך הצמצומים והארגון מחדש. בנושא זה אני עסוק בצורה ממוקדת. יש עוד כמה סוגיות, בין השאר צריך לארגן מחדש את תקציבי הפיתוח. במקביל, אני מכניס נהלים חדשים בנושא תרבות ארגונית, תרבות ניהול, דיווחים, הגדרת מטרות ודיווחים רבעוניים, תרבות שאני רגיל אליה והיא לא שם. אני מקווה שב-2005 תוכניות העבודה יראו אחרת".