שמואל לסקר, הממונה על מחוז ת"א במשרד הפנים, סיים בשבוע שעבר את תפקידו לאחר 13 שנים בתפקיד ו-45 שנים בשירות הציבורי, ופרש לגמלאות. לסקר ישב בכסא של אחד מבעלי התפקידים המשפיעים בתחום התכנון במדינת ישראל. לא הייתה תוכנית מהותית אחת במטרופולין ת"א ב-20 השנה האחרונות שלא עברה תחת ידו. לסקר אומנם עוזב את משרדו, אך לדבריו, הוא עדיין לא מיצה את הכל.
מחוז ת"א הוא המרכזי מבין ששת המחוזות במדינה, הוא אמנם הקטן ביותר בשטחו מכל המחוזות (170 קמ"ר בלבד), אך באוכלוסייתו הוא מונה 1.15 מיליון נפש. מכאן, שצפיפות האוכלוסין במחוז היא הגבוהה ביותר, ועומדת על כ-6,700 נפש לקמ"ר. מדובר במחוז המהווה את ליבת התעסוקה של המדינה, עם יותר מ-470 אלף מועסקים, ומכאן חשיבותו המרכזית למערך התעסוקה במדינה. יותר מ-25% מהתוצר המקומי מיוצר במחוז.
גלובס: איך אתה רואה את תפקיד מתכנן המחוז? האם לדעתך המתכנן צריך להיות אדם שצמח בתוך המערכת או מחוצה לה, כמו למשל מתכנן מחוז ת"א הקודם, יוסי פרחי?
לסקר: "איני רוצה להתייחס לכהונתו של אדריכל יוסי פרחי. מכל מקום, באופן עקרוני אני מאמין גדול בכך, שמתכנן מחוז צריך להיות איש מערכת. דוגמה מצוינת לכך הוא מנהל מינהל התכנון נחדש, שמאי אסיף. הוא כיהן כמהנדס עיריית ת"א, הוא עסק שנים רבות בתכנון במסגרת הצבא, הוא מכיר את המערכת לפני ולפנים, ויתרה מזאת - אין לו פיתויים מבחוץ. חשוב מכל, לדעתי, שהמתכנן יסתכל על המערכת 'כשלנו', ורק אדם מבפנים יכול לעשות זאת. מי שמגיע מהסקטור הפרטי, איש מקצוע מצוין ככל שיהיה, לא יכול להגיד 'זה שלנו'. המחשבות שלו מיד, אם אין ניגוד עניינים כבר עם כניסתו לתפקיד, הן מה יהיה בעוד 5 שנים. לצערי, זה בלתי אפשרי לעמוד בפיתוי. לא העכבר גנב, אלא החור גנב, ועליו צריך לשמור מכל משמר.
"היזמים יודעים להביע את דעתם בצורה מצוינת, הם לא צריכים מתכנן מחוז שמבין אותם על מנת שתוכניות יעברו. האינטרסים ייוצגו מספיק טוב גם ללא מתכנן מחוז מהסקטור הפרטי".
- במחוז ת"א נותרו שלושה גושי קרקע גדולים פתוחים: פארק איילון, פי גלילות ורצועות הנופש. אנחנו בשיאם של המאבקים סביבם, כשהכול מתנקז לוועדה המחוזית. איך אתם מתמודדים עם הנושא?
"למרות שהוועדה המחוזית נחשבת לעיתים לאויבת הירוקים, אני חושב שאנחנו ההיפך הגמור. אנחנו מנהלים מלחמה עיקשת על השטחים הפתוחים, ולטעמי המלחמה הזו חשובה מאוד. פארק איילון למשל, הוא פארק של אלפי דונמים שחייבים לשמור עליו ירוק. לא מעט טוענים, כי חייבים לאשר שם בנייה מעורבת על מנת שיהיה מימון לפארק. זה הרי שטויות. תראה לי יזם אחד שיהיה מוכן לוותר על חלק מהכנסתו לטובת פארק. לכל השטחים הללו לוטשים היזמים עיניים והתפקיד שלנו הוא להגן עליהם. המועצה הארצית כבר החליטה לגבי חלק מהם, וההחלטה הזו מאוד מוצאת חן בעיני".
- השטחים של פי גלילות ורצועת הנופש מרכזים סביבם גם הם לא מעט מאבקים, בעיקר בין עיריית ת"א לעיריית רמת השרון, על חלק מהשטחים הללו. איפה אתם נכנסים לתמונה?
"העמדה שלי מאוד ברורה בנושא. אני לא אומר שכביש חייב להיות גבול בין שתי רשויות, אך במקרה הזה הדבר מתבקש. לא יתכן שילד שיגור באחד הפרויקטים שיקומו בפי גלילות, ירוץ לצד השני של העיר ברמת השרון, בשביל להגיע לבית הספר, כאשר מעבר לגדר יש בית ספר של ת"א ברמת אביב ג'. כל איזור פי גלילות חייב להיות גוש אחד השייך לתחומה המוניציפאלי של ת"א, זה לא יכול להיות אחרת".
- לאחרונה קודמה בוועדה המקומית ת"א תוכנית צפון מערב העיר. זו אחת התוכניות הגדולות של השנים האחרונות בשטח המחוז, ורק לפני שבוע היא הגיעה לוועדה המחוזית. איך אתה מתייחס לתוכנית בסדר גודל שכזה, עם בעייתיות מסוימת בכל הקשור לקו החוף שלה, וההתנגשות שלה עם "חוק החופים" שנדון בימים אלה בכנסת?
"לדעתי מדובר בתוכנית טובה מאוד, למרות שבעיריית ת"א ניסו להכניס לנו כמה "עזים" לתוכנית, אבל בשביל זה אנחנו פה, בשביל למצוא את "העזים" הללו ולהוציא אותן החוצה. הצפיפות שלה למשל, אבל הכל ניתן לפתרון.
"בהתייחס לחוק החופים, לא צריך להגזים אף פעם. אין שום היגיון להגביל בנייה ברחוב שלישי מהים כשלפניו יש בניינים הרבה יותר גבוהים ממנו. לעומת זאת, היכן שבאמת צריך להגביל את הבנייה, שיגבילו. אני בא בטענות לוועדה המחוזית לפני, כיצד הם אישרו 'טיילת אחורית' בהרצליה. זה הרי בלתי נתפס. הטיילת בת"א היא אחת היפות בעולם, על קו החוף, בהרצליה משום מה זה הפוך".
- אחת הבעיות הקשות איתן נאלצת להתמודד כממונה על המחוז היא סוגיית איחוד הרשויות שנכשלה, אם לשפוט על-פי מבחן התוצאה. האם לדעתך יש מקום לאחד רשויות?
"אני לא יודע אם איחוד הרשויות טוב או לא כמכלול. כפר שמריהו למשל צריך לשמור על צביונו הייחודי, ולהישאר עצמאי. מאידך, אני לא רואה סיבה מדוע אזור לא תאוחד עם חולון, כאשר כל שכונה יכולה לשמור על הייחוד שלה. מי שרוצה לשמור על הייחוד שלו יכול. כך גם בבקעת אונו. אני לא רואה סיבה מדוע נווה מונסון ורמת פנקס לא יאוחדו עם אור יהודה. במבט חטוף אחד במפה רואים שזה יישוב אחד. אנשים פשוט גזענים, ולכן הם לא הסכימו לזה. את כל רמת אפעל היה צריך לפרק בין הרשויות מסביב לה".
- פרשת כפר אז"ר. תוכנית איחוד הרשויות הייתה אמורה לטפל גם בבעיה קשה זו, אך התוכניות התמוססו כלעומת שבאו. מדוע לא הגיעה עד היום סוגיית כפר אז"ר וכל היישובים סביב להם לפתרון?
"בכפר אז"ר גרים לא מעט בעלי ממון, הם צריכים לקבל מכסות מים ולמכור אותם. 40 שנה שאף משק בכפר אז"ר לא ראה קומביין או מחרשה, העוף היחיד שיש שם זה עוף קפוא. ברגע שיש לקבוצה מסוימת לובי פוליטי חזק, כמעט ואין אפשרות לשנות משהו, וזה לצערי המצב גם בכפר אז"ר והסביבה. מה חושבים לעצמם תושבי רמת אפעל, שהם מצפה בגליל? הם לא רוצים שיהיה שם כביש, כי הם לא רוצים שמשאיות ערביות ייסעו שם לשוק הסיטונאי. אין מקום מוצלח יותר בעולם לשוק הסיטונאי מאשר בצומת מסובים.
"ההיגיון אומר שכל האיזור צריך להיות עיר אחת, כולל קריית קריניצי ותל השומר. אך מאחר ולעולם קריית קריניצי ותל השומר יוותרו בשטח רמת גן, אין ברירה אלה לצרף אליהם גם את שטחי כפר אז"ר ואפעל. ראש עיריית רמת גן, צבי בר, כתב בזמנו מכתב לוועדה לאיחוד רשויות בו הוא הציע, כי תמורת צירוף השטחים, הוא מוכן להעביר 50% מהרווחים נטו מקרקעות כפר אז"ר לרשויות האחרות. מובן שזה לא התקבל, כי בקרית אונו חשבו, שאם שר הפנים שלהם - העולם בידיהם. אם צבי בר היה יותר צעיר, הוא היה אוכל אותם בלי מלח".
"ככה גם בסוגיית הכביש המזרחי. אל תבואו ותגידו שאתם לא רוצים כביש. תגידו שאתם רוצים כביש מקורה ואז מדינת ישראל תדע, כי ברגע שהיא צריכה לתקצב את הכביש, שתכין מספיק כסף לפרוטקציונרים של רמת אפעל שירגישו טוב ולא יתעוררו בלילה. הם פשוט שכחו שהם גרים על אחד מצירי התנועה המרכזיים במדינת ישראל.
"אחד המתנגדים המרכזיים לכביש המזרחי הוא מנהל מחלקת הרפואה הדחופה בבית החולים תל השומר. זהו הכביש שאמור לנקז לבית החולים את מרב המטופלים שלו. אני אמרתי לו שהוא מעדיף את זה ככה, כי הם כבר מגיעים מתים ולא צריך לטפל בהם. לפרופסור מרדכי שני, מנהל בית החולים אמרתי שאם מנהל המחלקה היה עובד שלי, הוא היה מפוטר מזמן.
"אני מאמין באנשים. יש ראשי ערים טובים, ויש כאלה שלא. ראש עיריית חולון למשל הוא ראש עירייה מצוין. הוא גם מחזיק את הקופה כמו שצריך, והוא גם מפתח את העיר. גם ראש עיריית ראשון לציון, מאיר ניצן, הוא ראש עיר מצוין שפועל נכון. לעומתם, יש ערים שלא הצליחו בשנים האחרונות להוציא ראש עיר אחד מוצלח".
- ההתחדשות העירונית קיבלה בשנים האחרונות עדיפות לאומית במשרדי הממשלה, אבל התהליך לא מתקיים דווקא בת"א. האם יש קשר לדעתך לעמדה של גורמים מקצועיים ברשויות לכך שהתהליך לא מתקדם ואין פרויקטים של פינוי-בינוי?
"הבעיה נעוצה כמו תמיד באנשים, לא צריך לדבר אלא לעשות. לפעמים המשימות קשות ומסובכות מאוד, ופשוט לא רוצים לשבור את הראש. אני לא צריך לספר איזה כאב ראש זה לפנות פולשים, שהפכו את הפלישה לאומנות של ממש. יש לא מעט מקרים שהצליחו, אבל יחד עם זאת יש יזמים רבים שמקללים את היום בו הם נכנסו לפרויקט".
- מדוע אחרי כל כך הרבה שנים, אין למחוז המרכזי במדינה תוכנית מתאר מאושרת ומדוע אין לעיר המרכזית במחוז תוכנית אב מאושרת?
"לת"א יש 3,000 תוכניות אב. הרבה יותר נוח לרצות את מי שצריך לרצות כשיש תב"עות נקודתיות ולא תוכנית אחת כוללת. לצערי, קצב התכנון אינו מדביק את קצב העשייה, ולכן גם אין למחוז תוכנית. עד שגומרים להכין תוכנית אחת, צריך כבר להתאים אותה למצב קיים, שונה לחלוטין, בנוסף לזה יש בעיית כוח אדם מאוד קשה. אבל לא זו הסיבה העיקרית.
"יש לבצע רוויזיה שלמה בכל מערכת התכנון המקומית. לטעמי, יש מקום להטיל אגרות וקנסות על תוכניות לא מושלמות. מי שמגיש תוכנית שאני צריך להחזיר לו אותה לתיקונים, ישלם קנס של 10,000 שקל. אני מבטיח לך שהאדריכל לא יהיה רשלן, וידאג בעצמו לשרטט את התוכנית ולא איזה סטז'ר. רק אתמול חתמתי על תוכנית ששכבה שמונה חודשים אצל ארכיטקט ושנדונה כבר לפני שנה וחצי.
"כך גם בנושא ההתנגדויות, שתוקעות את עבודות הוועדות. אני בעד התנגדויות, אבל כאלה שיש להן טעם ולא אך ורק על מנת להתנגד. מי שרוצה להגיש התנגדויות שישלם אגרה של 10,000 שקל. אם ההתנגדות רצינית והיא תתקבל, האגרה תוחזר, אם לא, הקופה הציבורית הרוויחה. אני מבטיח לך שלוחות הזמנים יתקצרו פלאים".
- מערכת היחסים בין מינהל מקרקעי ישראל למחוז אף פעם לא הייתה פשוטה. המינהל משמש מצד אחד לקוח מאוד גדול שלכם ומצד שני יזם מאוד גדול. איך מתמודדים עם הבעיה?
לסקר: "ניגוד העניינים קיים, זאת עובדה, אבל אנחנו מצליחים להסתדר האחד עם השני. אבל לא זו הבעיה שלנו. הבעיה הגדולה שלנו היא משרד התחבורה. המשרד חושב שתפקידו הוא למצוא בעיות, כשאנחנו חושבים שתפקידו הוא דווקא לפתור אותן".
כתבות
ני"ע
