אי בהירות טכנולוגית

תקנות דורשות שימוש באמצעים הטכנולוגיים הטובים ביותר הקיימים; המונחים המעורפלים יוצרים אי וודאות בקרב מקבלי ההחלטות

תקנות רישוי עסקים חדשות, הקובעות את ריכוזי המלחים בשפכים תעשיתיים, נכנסו לתוקף באוגוסט 2004. התקנות קובעות, שהקלות לערכי המלחים בשפכי תעשייה המוזרמים למפעלי טיהור יכולים להתקבל, אם נחה הדעת שהמפעל משתמש, בתהליך הייצור ובמהלך הטיפול בשפכים, באמצעים הטכנולוגיים הטובים ביותר הקיימים להורדת ריכוזי המזהמים.

על-פי התקנות, האמצעים הטכנולוגיים הטובים ביותר הקיימים, מוגדרים כטכנולוגיה העכשווית הזמינה הטובה ביותר הנמצאת בשימוש והישימה מבחינה כלכלית, למניעת מפגעים ומטרדים ולמניעת זיהום מקורות מים.

בהעדר הגדרות ברורות, מונחים כגון "הטכנולוגיה הזמינה הטובה ביותר", "שימוש בצעדים תפעוליים וטכנולוגיים נדרשים" ו"שימוש בטכנולוגיות ישימות כלכלית" אינם מושגים מוחלטים, ויכולים להתפרש על-ידי אנשי מקצוע כמו גם על-ידי מנהלים ומקבלי החלטות בצורות שונות.

דוגמא שכיחה היא מצב בו מפעל תעשייתי משקיע סכומי כסף גבוהים ברכישת טכנולוגיה חדישה שמטרתה מניעת זיהום או מניעת מפגעים לסביבה. הואיל וסביר שתהליך כזה ייארך מספר שנים, קיימת אפשרות לא מבוטלת שבתקופה זו תתפתח טכנולוגיה חדשה טובה יותר לצרכיו של המפעל.

במקרה כזה, נשאלת השאלה, האם על מנהלי המפעל להחליף את הטכנולוגיה הקודמת בטכנולוגיה חדשה, כדי לעמוד בחובות הזהירות שלהם, ובדרישות החקיקה? התקנות אינן מפרטות מהי הטכנולוגיה הטובה ביותר: האם מדובר על טכנולוגיה שיעילותה כבר הוכחה, או גם טכנולוגיות חדישות ופורצות דרך נכללות בגדר מונח זה?

אי בהירות נוספת, עולה לגבי מונח הזמינות. האם זמינות הטכנולוגיה היא בתחומי מדינת ישראל, או שמא בכל מקום שהוא בעולם?

עמימות נוספת נוגעת למונח "ישימות כלכלית". מחד, מכיוון שהיקף הפעילות של החברות והמפעלים במדינת ישראל שונה מהיקפם באירופה או בארה"ב, ניתן לטעון שהישימות הכלכלית תיקבע על-פי השוק בו נמצא המפעל, או על-פי רווחיו.

מאידך, על-פי גישת "המזהם משלם", יש לנתק את הקשר בין היכולת הכלכלית של המפעל לבין הנזק שהוא גורם או עלול לגרום לסביבה, ולחייב מפעל לנקוט בכל מקרה באמצעים הטובים ביותר בכדי למנוע זיהום.

הבעייתיות בשימוש במונחים מעורפלים אלו, נובעת מכך שהם אינם מגדירים באופן מפורש מהם הצעדים שעל מנהל בתאגיד לנקוט כדי לעמוד בדרישותיהם, דבר היוצר אי וודאות בקרב מקבלי ההחלטות.

לסיכום, הטלת חובות סביבתיות שאינן קבועות בזמן, אלא משתנות כתלות בהתפתחות הטכנולוגית ובשינויים כלכליים, מטילה אחריות כבדה על מנהלים. התמודדות עם התפתחויות טכנולוגיות מהירות, והבנת המשמעויות הנלוות של חוקי הסביבה - אלו הם רק חלק מהאתגרים העומדים כיום בפני נושאי משרה המנהלים מערכת שכפופה לחוקי הסביבה.

עד אשר יעשה מתקין התקנות את הדרוש להבהרתן, בין באמצעות תיקונן ובין באמצעות הוצאת הנחיות פנימיות ברורות לצורך ישומן, למנהלים מומלץ לשמור בתוכניות פיתוח רב-שנתיות רזרבות כספיות להתפתחויות טכנולוגיות סביבתיות חדשות. כמו כן, מומלץ למנהלים להגיע עם הרשויות לסיכומים כתובים ומחייבים לגבי מהן הטכנולוגיות הטובות ביותר, טרם רכישתם ויישומם במפעל.

הכותבים ממשרד עו"ד לוינסון.