הכשרת הישוב תבדוק דרכים לאפשר שימוש חורג במרכז המסחרי בצומת ירקון

הכשרת הישוב היא הבעלים של 51% מהזכויות במתחם. היא הגישה באמצע פברואר 2003 לוועדה המקומית פתח-תקווה בקשה להארכת ההיתר לשימוש חורג שפג במארס 2003. הוועדה המקומית אמנם החליטה להמליץ לוועדה המחוזית על הארכת השימוש, אך הוועדה המחוזית החליטה לסרב לבקשה, כהמשך למדיניותה שלא לאשר שימושים חורגים באיזור זה.

המרכז המסחרי בצומת ירקון הוא אחד המתחמים הגדולים ביותר שנבנו באמצעות שימוש חורג בקרקע חקלאית. משמעות הדבר היא, שבמתחם שבו ניתן להקים מבנים לשימוש חקלאי בלבד, ביניהם סככות ומחסנים קטנים, נבנה אחד האיזורים המסחריים הגדולים בארץ, וזאת ללא תכנון וללא אישור.

לדברי גורמים במשרד הפנים, המתחם כולו נבנה בעקבות הליכים המוגדרים כתמוהים, ובעקבות אישורים לא חוקיים שנתנו על-ידי הוועדה המקומית פתח תקווה, אשר גרמו לכך שהאיזור, שבחלקו מוגדר כפארק לאומי ירקון, הפך לאיזור מסחרי הבנוי ללא כל תכנון ופיקוח.

במשרד הפנים אומרים, שמתחם ירקונים נחשב לאחת העבירות התכנוניות הבוטות ביותר במדינה. בשנים האחרונות מנסה הוועדה המחוזית מרכז להילחם בתופעה באמצעות הגשת כתבי אישום וצווי הריסה נגד עסקים רבים במתחם, ביניהם אולמות אירועים, מרכזים מסחריים, חנויות ומחסנים.

חלק מכתבי האישום הוגשו לבתי המשפט, שאף הוציאו צווי הריסה, שברובם טרם הוצאו לפעול. אחדים מהצווים אכן קוימו והעסקים נסגרו, אך מדובר באחוז מזערי מכלל העסקים במקום, שברובם ממשיכים לפעול באופן בלתי חוקי.

לדברי מנהל מחוז המרכז, ד"ר שוקי אמרני, הבנייה הבלתי חוקית פוגעת בקיומה של חברה מתוקנת, היא מתעלמת משיקולים תכנוניים חשובים שנועדו לשמור על הסביבה, על טובת הציבור, על בטחונו של ועל בריאותו.

יצוין, כי היועץ המשפטי לממשלה, מני מזוז, הנחה את מוסדות התכנון לא להקל על תוכניות בהן בוצעו עבירות בנייה כדי שלא לעודד עבירות בנייה בעתיד.