הקיבוצים משכירים דירות וחדרים ב-180 מיליון שקל בשנה

החוזה בין הקיבוצים והמינהל אינו מאפשר השכרת דירות, אך בתנועה הקיבוצית טוענים שתקנה זו לוקה בחוסר סבירות קיצוני.

וירניק מעריך, כי בעקבות החלטת מועצת מקרקעי ישראל על שיוך נכסים במושבים ובקיבוצים, תופעה זו תתרחב, ותהווה מקור הכנסה לבעלי נחלות בקיבוצים שיבקשו להשכיר דירות או חלק מהן.

ענף ההשכרות משגשג במיוחד במרכז הארץ, או בסמוך למכללות איזוריות, שתלמידיהן שוכרים דירות וחדרים בקיבוצים, אמר.

עוד אומר וירניק, שבמהלך 2004, ובעקבות ההחלטה על שיוך הנכסים, גובר הלחץ של עוזבי קיבוצים להכיר בהם כעל בעלי זכויות קניין למגורים ולשטחי התעסוקה בקיבוציים.

החלטה 979 תאפשר לכל חבר קיבוץ לבנות בית בשטח של עד 160 מ"ר בשטח המחנה של הקיבוץ. בניגוד לעבר, הבית ירשם על-שמו של חבר הקיבוץ, ויהפוך לקניינו הפרטי, עובדה שתאפשר לו גם להשכיר את הנכס. מבין 270 קיבוצים, כמחצית נותרו כקיבוצים שיתופיים ואילו השאר הכריזו על עצמם כעל קיבוץ מתחדש, שיש בו קניין פרטי.

ההחלטה בנוגע לשיוך נכסים אושרה במועצת מקרקעי ישראל, אך טרם נחתמה על-ידי שר האוצר, בנימין נתניהו, הממתין לחוות דעתו של היועץ המשפטי לממשלה, מני מזוז. על-פי הערכה, ימליץ מזוז לאשר את ההחלטה בימים הקרובים.

לאחרונה דחה בג"ץ עתירה של עו"ד גל פלג שייצג עוזבי קיבוצים, מאפיקים, הזורע, חולדה, גבעת חיים וחניתה, שביקשו להכיר בהם כבעלי זכויות בנכסי הקיבוצים.

העתירה הוגשה נגד המינהל והתנועות הקיבוציות, בטענה שהחלטת המינהל קבעה את ה-27 בפברואר 1996 כתאריך הקובע לזכאות בדירת המגורים בקיבוץ. לטענת העותרים, משמעות הדבר היא, שבני קיבוץ שעזבו לאחר תאריך זה, זכאים לזכויות קנייניות.

בג"ץ דחה את העתירה בטענה שהליכי השיוך בקיבוצים החלו הרבה קודם לכן, וכל קיבוץ רשאי לקבל החלטה לגבי היום הקובע.