רק טבריה? הרי כל הארץ מלאה עבירות בנייה

הארץ מלאה חריגות בנייה מכל הסוגים. בדרך כלל הן נובעות מפרוטקציה ולפעמים הן נגועות בשחיתות. אבל תמיד הן נובעות מן ההתעניינות המעטה של שרי הפנים בחוק שהם ממונים על ביצועו. לכן, אם שר הפנים החדש ירצה למלא את תפקידו כהלכה, יהיה עליו למהר ולפתוח את דו"ח מבקר המדינה אליעזר גולדברג על השלטון המקומי, מדצמבר האחרון, ובעמוד 279 ימצא למשל את הביקורת על הוועדה המקומית לתכנון ולבנייה בטבריה. אמנם יתכן, שכל יתר הרשויות המקומיות מצטיינות במניעת חריגות בנייה, אבל יתכן גם שטבריה מאפיינת את הנעשה בארץ כולה, כמו שיודע כל מי שמסתובב בארץ כולה.

מאחר שהשר עסוק, אולי יסתפק בתקציר הביקורת ואפילו בחלק ממנו: .. פעמים רבות לאחר מתן היתרי בנייה ובמהלך הבנייה לא הקפידה הוועדה המקומית לדרוש, שבעלי ההיתרים ימציאו לה את כל המסמכים שהיה עליהם להמציא לה על פי החוק והתקנות. בתיקי הבנייה שנבדקו חסרו מסמכים חשובים... הוועדה המקומית לא פיקחה פיקוח שיטתי על הבנייה ועקב כך לא איתרה עבירות בנייה שנעברו בתחומה, ובהן עבירות בנייה של סגן ראש העירייה לשעבר ושל שני חברים במועצת העירייה הנוכחית והקודמת... היעדר תעודת גמר (הבנייה) משמעותו בנייה בסטייה מהיתר. נמצא כי בעלי היתרי בנייה לא הגישו לוועדה בקשות לתעודות גמר והיא לא פעלה לחייבם לעשות הנדרש לקבלת תעודות כאלה... הוועדה המקומית לא ניהלה רישום מרוכז של צווים מנהליים וצווים שנתן בית-המשפט להפסקת בנייה או להריסה ושל קנסות ואגרות שעל הנאשמים לשלם לה ולא עקבה אחר ביצועם. פעמים רבות לא נקטה הוועדה המקומית הליכים משפטיים נגד נאשמים שלא מילאו את הוראות פסק הדין שניתן נגדם".

אם התקציר יעורר את סקרנותו של שר הפנים, הוא יעיין בדו"ח כולו. יתברר לו, שהמבקר עיין - מתוך בחירה אקראית - ב-13 תיקי בנייה שנפתחו בטבריה בשנים 2002 ו-2003. בכל התיקים לא היתה הודעה מראש על תחילת הבנייה ולכן לא התאפשר לוועדה המקומית לתכנן את הפיקוח באתרי הבנייה. ואכן, המבקר מצא, שברוב הגדול של האתרים הפיקוח לא בוצע כהלכה.

כידוע, שטח הבניין מותנה באישור - אם לא מצפצפים ובונים כמה שמתחשק ליזם. הביקורת העלתה, כי ב-10 מ-13 התיקים לא היו אישורי מודדים. מסתבר שעיריית טבריה לא התעניינה בשטח האמיתי של המבנים שנבנו בעיר. וכידוע, אם השטח גדול מן המותר בקומת הקרקע, יש להניח שהוא גדול גם בשאר הקומות - לטובת היזם ולרעת השכנים וגובי מס ההשבחה והארנונה.

מאחר שבניין צריך לשקף איכות ולא רק כמות, יש לפקח על טיב הבנייה. הביקורת מצאה, שב-8 מבין 9 מבנים שבנייתם הסתיימה, המסמכים בקשר לבדיקת חומרי הבנייה היו חלקיים בלבד. הרבה מאוד דיירים בהרבה מאוד בתים בכל רחבי הארץ יודעים, שעצימת עין בנושא האיכות עושה להם צרות צרורות במרוצת השנים, כשמתחילות הנזילות מן הגג ומן הצנרת, מתגלים הסדקים, נסתם הביוב וכו'.

אם הפיקוח לקוי, כנראה לקוי גם מה שנקרא "הפיקוח העליון". אומר המבקר: "הבדיקה העלתה, כי בכל תיקי הבנייה שנבדקו לא היו מסמכים המעידים כי מי מהחייבים בפיקוח עליון אכן דאג לביצועו כנדרש". ומאחר שגם הפיקוח "התחתון" היה לקוי, יכול היה מבקר המדינה לקבוע, כי "בנייה או שימוש לא חוקיים במקרקעין או חריגות בנייה, נוסף על הפסדים כספיים לקופת הוועדה המקומית, עלולים לגרום גם לפגיעה בזכויות הכלל והפרט, לפגיעה באיכות החיים של התושבים ולבנייה שעלולה לסכן את הציבור".

הצרה היא, שמהיעדר הפיקוח מרוויחים לפעמים גם שליחי הציבור - אולי לא רק בטבריה. יתכן שגם בערים שלא ישבה בהן הסנהדרין ניתן פירוש חדיש ועדכני לאמרה "שליחי מצווה אינם ניזוקים". על כל פנים, המבקר גילה - כפי שכתב כבר בתקציר - שהעיניים הטברייניות עצומות לרווחה כשמדובר בשליחי הציבור: "יש לראות בחומרה - מוסיף המבקר בגוף הדוח - בנייה ולא היתר כשמדובר בנבחרי ציבור - חברי מועצת העירייה ובהם סגן ראש העירייה לשעבר - הממונים על אכיפת החוק".

מה הפלא, שבפרק העוסק באכיפה קובע המבקר, שאמצעי האכיפה לא ננקטו נגד עברייני בנייה. לא בוצעו צווי הפסקת בנייה, וממילא גם לא בוצעו צווי הריסה. ומאחר שמבקר המדינה הוא אדם מנומס ועדין, קוראים בדוח את המשפט הצמחוני הבא: "אי-השימוש בסמכויות האכיפה המוקנות לוועדה המקומית בכל הנוגע לבנייה לא חוקית עלול להתפרש כהבלגה על חריגות בנייה".

יש להניח שלא רק טבריה הבליגה. הבליגו כולם - חברי הוועדות המקומיות, חברי הוועדות המחוזיות, חלק מחברי המועצה הארצית שלחצו עליהם שרים בממשלה, שלחורגים השונים יש אצלם פרוטקציה, וגם שרי הפנים לדורותיהם הבליגו, לכן הארץ נראית כמו שהיא נראית. אז הכדור עובר למגרשו של שר הפנים החדש. נראה אם הוא יתעניין במה שלא התעניינו קודמיו.