אחרית הימים: השר מתעניין

על מה השמחה? כי הארגונים האלה, ובראשם ידיד, קול בשכונות, האגודה לזכויות האזרח, שתי"ל, ארגון זכויות הדיור, סינגור קהילתי, הקשת המזרחית ואחרים, המטפלים יום-יום בפניות נואשות של אזרחים, פשוט לא רגילים לכך שמישהו מהממשלה, ובמיוחד שר השיכון, מתעניין בהם.

כמה רבה היתה פליאתם כאשר הרצוג לא רק שלא דחה את בקשתם לפגישה, אלא כינס את כולם יחדיו, ואפילו הסכים איתם, שיחסה של המדינה אל דיירי הדיור הציבורי לא תקין, ולדעתו הגיע הזמן לחשיבה מחודשת. והוא אפילו רואה בנציגי הארגונים מעין סוכני ביצוע, ובכוונתו לפעול עמם בשיתוף פעולה. חזון אחרית הימים ממש.

כך למשל הורה הרצוג, בהמלצת הארגונים, להקים צוות מקצועי שיבחן מודלים חלופיים לדיור הציבורי, בין השאר בהסדרי שכר דירה ארוך טווח, שיאפשר לדייר לשכור דירה למשך זמן ממושך ולא להיטלטל בין דירות שכורות, אחת גרועה מהשנייה.

הודעה נוספת היתה, שהוא מסמיך את סגנו, ח"כ אלי בן-מנחם, לפעול לטיפול בליקויים הדחופים בדירות הדיור הציבורי, ביניהם דליפות מים ורטיבות. בין הנוכחים היה גם ראשי עמידר ועמיגור, שהם המנהלים של כ-90 אלף יחידות הדיור הציבורי. מעניין האם הם הבינו, שהוראה כזו מהווה בעיקר ביקורת קשה על הארגונים בראשם הם עומדים.

עוד הודיע הרצוג, שבכוונת משרד השיכון לגבש חוברת זכויות לדיירי הדיור הציבורי, ואולי אפילו לנסות לגבש מבצע מכירות חדש לדירות גם בפריפריה.

נציגי הארגונים התריעו בפני הרצוג על המחסור החמור במלאי דירות הדיור הציבורי, שכן כבר כיום חסרות כ-60 אלף דירות, זאת בשעה שבכל שנה מתפנות כ-3,000 יחידות בלבד.

הם סיפרו לו על הסיוע הנמוך בשכר הדירה שמקבל מי שלא זכאי לדירת דיור הציבורי, על היעדר שקיפות בתחום, על ההליכים המשפטיים שנוקט משרד השיכון כנגד אלה שמפגרים בתשלום שכר הדירה. הליכים אלה גורמים לכך שבכל חודש זורקת המדינה לרחוב בעיקר את מי שאין לו. בנוסף הועלה לדיון הקושי הרב בהחזרי המשכנתאות בקרב מספר הולך וגדל של משפחות, שתוצאתו הליכי הוצאה לפועל כנגדן.

יו"ר הארגון לזכויות הדיור, ברכה ארג'ואני, אמרה, שעל הממשלה להכיר בכך שבית הוא מצרך יסוד ולהבטיח בחוק, שלכל אזרח תהיה זכות לקורת גג מינימלית. המשנה למנכ"ל עמותת ידיד, רן מלמד, שהארגון שלו טיפל ב-2004 בכ-2,000 פניות לעזרה, התריע על כך, שעבודת משרד השיכון נעשית ללא שקיפות, ועל כך שהנהלים הנוגעים לנושא הדיור הציבורי אינם נגישים לציבור הרחב ולציבור הזכאים. לדבריו, עובדה זו משמעותית, שכן הפגיעה בזכות לדיור מתחילה כבר בנקודה זו, כאשר לאזרח אין מידע לגבי זכויותיו וחובותיו והאופן בו יוכל לממשן.

שרי השיכון התחלפו בשנים האחרונות כמו גרביים. מאיר פורוש, יצחק לוי, נתן שרנסקי, אפי איתם - כולם הותירו רושם של שרים סקטוריאליים, שראו לנגד עיניהם את המגזר ששלח אותם לממשלה. הרצוג מסתמן, בינתיים, כמי שמנסה לראות תמונה כללית וחברתית קצת יותר. השאלה היא כמה זמן הוא יתמיד בכך, וכמה זמן נותר בשעון החול הפוליטי שלו.