בית המשפט: יש לפרש את זכות השכירות של דייר לפי חוק הדיור הציבורי בצורה מצומצמת

כך קבעו שופטי ערכאת הערעור בבית המשפט המחוזי בתל-אביב, יהושע גרוס, אסתר קובו ומיכל רובינשטיין.

השופטים קבעו עוד, כי "על-פי חוק הדיור הציבורי, יש לפרש את נושא הזכאות בצורה מצמצמת, בעוד שעל-פי חוק הגנת הדייר נהגו בתי המשפט במקרים מסוימים לתת פרשנות רחבה יותר".

בכך קיבלו השופטים את הערעור של חברת עמידר על החלטת בית משפט השלום בפתח תקווה, שדחה תביעת החברה לפנות את ואחניש סוליקה מדירה בנתניה, בקובעו שהיא "דייר ממשיך" על-פי חוק הדיור הציבורי.

הורי המשיבה שכרו את הדירה מעמידר בשכירות בלתי מוגנת. עמידר טענה בתביעת הפינוי, כי המשיבה לא מילאה אחר תנאי ההגדרה של "דייר ממשיך", מאחר שלא הוכיחה מגורים בדירה במשך שלוש שנים לפני פטירת אביה.

בית משפט השלום קבע, כי מדובר בחוק שתכליתו סוציאלית ואין לפרש את התנאי הקובע זיקת מגורים בהגדרת "דייר ממשיך", כתנאי המבטא דרישה לנוכחות פיזית רצופה ומתמשכת לאורך כל התקופה הקובעת.

שופטי המחוזי ציינו, כי בית משפט השלום ניסה לעשות אנלוגיה ולהקיש מחוק הגנת הדייר לעניין שבפנינו. ואולם, יש להבחין בין השניים ובמקרה הנדון המשיבה לא הוכיחה, כי היא נכנסת לגדר ההגדרה של "דייר ממשיך" ועל כן יש לקבל את הערעור ולהורות על פינויה המדירה עד ליום 1.3.05. (ע"א 2054/01).