כוונת החתימה קובעת: בית המשפט המחוזי אישר עסקת מכירת מקרקעין למרות שהמוכר לא חתם על החוזה

הקונים שילמו את התמורה עוד לפני שנחתם חוזה; השופטת קבעה, כי חוזה שהוכן מלמד על הכוונה

שופטת ביהמ"ש המחוזי בתל-אביב, ד"ר דרורה פלפל, אישרה לאחרונה אכיפת הסכם מכר של קרקע והעברת הזכויות על שם רוכש הקרקע, על אף שמוכר הקרקע לא חתם על החוזה. על-פי סעיף 8 לחוק המקרקעין, עיסקה במקרקעין מחייבת חוזה בכתב.

פלפל החליטה, כי יש להפעיל את סעיף הפיצויים המוסכמים הנכלל בהסכם המכר, וחייבה את המוכר בתשלום של 25 אלף דולר לרוכש, בתוספת ריבית והצמדה.

התובעים, רות ויעקב אהרוני, באמצעות עו"ד מירי דונין ומוטי קניאל, טענו כי ב-1997 התעניינו ברכישת נכס מקרקעין להשקעה. הם יצרו קשר עם משה קלימי, נציגו של בעל הקרקע, יצחק ברדריאן, והתעניינו ברכישת מגרש של דונם בראשון לציון, מתוך מגרש של שני דונם שהוצעו למכירה.

אהרוני עניין ברכישת המגרש את חברו עזרא מיכאלי, ולאחר דין ודברים, החליטו לרכוש כל אחד מגרש בן דונם אחד. השניים נפגשו במשרד עו"ד חיים גבעתי, בא כוחו של קלימי, ושילמו עבור המגרשים, עוד בטרם חתמו על הסכם המכר.

לאחר שמיכאלי שילם את התמורה, נחתם עמו הסכם במשרד של גבעתי, אך ברדריאן לא חתם על הסכם המכר של אהרוני.

פלפל קבעה, כי על אף שברדריאן לא חתם על החוזה עם אהרוני, הרי שאסופת המסמכים, ובכלל זה החוזה שהוכן לצורך העיסקה, מלמדים כי הייתה כוונה לחתום על חוזה, במיוחד שהתמורה בגין הקרקע שולמה במלואה. לדבריה, נכרת חוזה מחייב בין הצדדים חרף היעדרה של חתימת המוכר על הסכם המכר.