ליווי בנקאי: המעמד המעין ציבורי

בנק המלווה פרויקט הינו צד לחוזה עם קבלן משנה ומעין שותף פעיל בפרויקט לכל דבר ועניין

כמעט כל פרויקט בנייה, מקטן ועד גדול, מלווים בגיבוי של בנק כלשהו. לעניין זה חשיבות גדולה, והבנק בהרבה מקרים משמש כגורם מרגיע מבחינה פסיכולוגית למעורבים בפרויקט.

מצד אחד, קבלני המשנה, אשר למעשה בונים בפועל את הפרויקט עבור הקבלן הראשי ו/או היזם, יכולים להיות בטוחים, שאכן עם סיום עבודתם יקבלו את המגיע להם. מצד שני, רוכשי הדירות יודעים, כי בנפול היזם, חס וחלילה, יש לפרויקט מעין "אפוטרופוס", אשר ידאג בצורה זו או אחרת לסיום הפרויקט.

היחסים שבין הבנק לבין הקבלן הראשי ו/או היזם מושתתים על חוזה ישיר ביניהם, וכל מחלוקת ביניהם תידון על בסיס חוזה זה. לעומת זאת, בין הבנק לבין קבלני משנה ו/או הרוכשים, לא קיימים חוזים ישירים כלשהם, ומתעוררת השאלה מה מעמד היחסים הנרקמים בין הבנק לבין צדי ג' אלו.

לדוגמא, האם התשלומים אשר הבנק מעביר לקבלני משנה הינם בבחינת התקשרות והתחיבות ישירה בין הבנק לבין קבלן המשנה? האם קבלן משנה יכול לתבוע מהבנק מה שהיזם ו/או הקבלן מחסירים?

בשאלה זו דן לאחרונה בית המשפט המחוזי בתל-אביב, בעניין ע.א 2539/01 יוסף עובדיה ובניו בע"מ נ' בנק דיסקונט לישראל בע"מ, אשר נדון בהרכב בפני סגן הנשיא יהושע גרוס והשופטות אסתר קובו ומיכל רובינשטיין.

בעניין יוסף עובדיה, המערערת הינה חברה העוסקת בקבלנות בניין ובניית דירות מגורים. בשנת 1997 המערערת חתמה על הסכם לבניית דירות בנתניה עם חברה יזמית. המשיב העניק לחברה היזמית אשראי ומימון, לצורך בניית והשלמת הפרויקט.

מרבית סכום התמורה שולמה על-ידי החברה היזמית למערערת, אך השיק האחרון של החברה היזמית לא כובד, וכל זאת לאחר שהמערערת סיימה את הבנייה. המערערת פנתה בעבר ובמקרים דומים למשיב, וזה האחרון שילם ללא כל בעיה את התשלום שהיתה חייבת החברה היזמית. דא עקא, כי הפעם הבנק סירב לשלם בטענה, שאין בין הבנק לבין המערערת כל יריבות חיונית.

לטענת המערערת, אשר יוצגה ע"י עורך דין מנחם מאנדל, הבנק, בהיותו בעל שליטה בכספים של החברה היזמית, חייב חובת אמון וזהירות כלפי אחרים, כולל המערערת (ראו גם פסק הדין בעניין ע.א. 817/79, קוסיו נ' בנק י. ל. פויכטווגר בע"מ, פ"ד לח (3) 253).

לטענת המערערת, הקשר בין הבנק לבין המערערת התהדק במשך הזמן, ובמיוחד לאור ההתנהגות של הבנק, אשר פרע מספר פעמים את החוב של החברה היזמית.

בבית משפט השלום בנתניה נדחתה התביעה של המערערת, ואילו בבית המשפט המחוזי הערעור התקבל, וזאת על-ידי פסק דין של השופטת מיכל רובינשטיין, אשר יתר השופטים הסכימו עמה.

השופטת רובינשטיין, לאחר ניתוח ממצה של העניין ובדיקת הסכם הליווי בין הבנק לבין החברה היזמית, מגיעה למסקנה, כי הבנק היה מעורב באופן מקיף בכל הפרויקט כולו. מעורבות זו היא בין השאר בתחום התשלומים, וכן השופטת רובינשטיין קובעת, כי "למן תחילת פרויקט הבנייה פיקח הבנק על החשבון שנפתח עבור הפרויקט, הוא ששלט על כל הפעולות הפיננסיות שבוצעו בקשר עמו, והוא שהעמיד מפקח מטעמו, שתפקידו היה לבחון את התקדמות הבנייה ואת התשלומים בקשר לכך. כפי שלמדים מן העדויות, הבנק היה מעורב בכל חוזי ההתקשרות של החברה עם צדדים שלישיים, ובכללם המערערת, ואף שיעבד לטובתו את כל זכויותיה של החברה בפרויקט, לרבות זכויותיה כלפי המערערת".

מכאן השופטת רובינשטיין עוברת למעמד המעין ציבורי של הבנק, אשר הינו בעל תפקיד מיוחד וחריג ולא רק סתם נותן הלוואה. השופטת רובינשטיין קובעת: "לאור העקרונות המחמירים שקבעה הפסיקה, בכל הנוגע למוסדות ה"מעין ציבורי" - בנקים, חברות ביטוח, ותאגידי תקשורות ועיתונות - נראה כי התנערותו של הבנק מכל חיוביו כלפי המערערת מהווה הפרה של חובות האמון להן הוא מחויב, מכוח הפסיקה והכתיבה המשפטית שהוזכרה לעיל ומכוח התנהגותו במהלך הבנייה".

האמור לעיל מזכיר לנו גם את פסק הדין של השופט בועז אוקון, אשר הגדיר את הבנק כנושה מקצועי (ראו: ה.פ. (י"מ) 2247/03). השופטת רובינשטיין לא רואה בעין יפה את התנהגות הבנק, אשר כל עוד הפרויקט היה בבנייה ולבנק היה אינטרס שקבלני המשנה ימשיכו בבנייה, הוא כיבד את החובות של החברה היזמית, ואלו כעת, לאחר שהפרויקט הסתיים, הבנק מתנער ממנו. לדעת השופטת רובינשטיין, התנהגות זו אינה מתיישבת עם חובת התנהגות בתום לב.

כמו כן, השופטת רובינשטיין קובעת, כי יש בהתנהגות הבנק משום יצירת מצג של "יש על מי לסמוך". פסק דין זה מצטרף לשורה ארוכה של פסקי דין הדומים לו, אשר מטילים חובת זהירות מוגברת על בנקים.

מן הראוי לציין גם פסק הדין של השופטת צפורה ברון בעניין (ת.א 1794/95), אשר שם גם השופטת ברון הסיקה מהסכם הליווי ומעמד הבנק, כי מחויבות הבנק אינו רק כלפי הבנק אלא לצד ג', ובאותו מקרה הרוכשים קיבלו פיצוי מהבנק בגין הנזק שנגרם להם כתוצאה מניהול לא תקין של חשבון הליווי.

סוגית משולש היחסים של בנק, קבלן וצד ג' (בין אם הוא קבלן משנה ובין אם הוא רוכש) לא מגיעה למיצוי, וכל פעם המציאות מזמנות לנו פן אחר של קשר זה.

מכל פסקי הדין שניתנו בשנים האחרונות בעניין זה ניתן להסיק, כי בתי המשפט רואים בבנק לא רק גורם מממן וצד רחוק, אלא כמעין שותף פעיל בפרויקט לכל דבר ועניין.

הכותב מתמחה בדיני מקרקעין, תכנון ובנייה.