נשיא בומברדייה טרנספורטיישן: חזרנו בגלל השינוי במדיניות הממשלה

לדבריו, ההחלטה לפרוש מהמכרזים בת"א ובירושלים התקבלה על בסיס כלכלי-עסקי וכעת החברה נמצאת בישראל לטווח הארוך

נשיא יצרנית הרכבות הקנדית בומברדייה טרנספורטיישן, אנדרי נאוורי (Andre Navarri) הגיע בשבוע שעבר לביקור חטוף בישראל. נאוורי הגיע לישראל כדי לחתום על הסכם לשיתוף פעולה עם התעשייה האווירית ורמתא להרכבת קרונות בני קומה אחת בישראל. ההסכם ייצא לפועל אם בומברדייה תזכה במכרז של רכבת ישראל לאספקת 86 קרונות, עם אופציה לאספקת 500 קרונות בשנים הבאות.

לפני שנה נחתם הסכם דומה להרכבת 54 קרונות דו-קומתיים, והפעילות להרכבתם תתחיל באוגוסט.

בומברדייה השתתפה בשני המכרזים: להקמת רכבת קלה בירושלים (הקו הראשון - מנווה יעקב עד לכניסה לעיר) ובפרויקט הקו האדום בתל-אביב. בשני המכרזים פרשה הקבוצה עוד בשלבים המוקדמים טרם הגשת ההצעות וגרמה לפירוק של הקונסרציום.

בינואר 2002 פרשה החברה מהתמודדות במכרז להקמת הקו הראשון בירושלים, ובפברואר 2004 הודיעה על פרישתה מפרויקט הרכבת הקלה בתל-אביב.

בומדרדייה ספגה ביקורת מצד שותפותיה וגורמים בענף. משרד התחבורה אף שקל למנוע התקשרות עתידיות מול החברה, בטענה כי היא נמנעת מלבצע השקעות בישראל, ולוקחת חלק רק במכרזי רכבת ישראל באספקת ציוד רכבתי.

נאוורי בשיחה ל"גלובס" הודף את הביקורת שהושמעה נגד בומברדייה שכונתה "הפורשת הסדרתית", ומצהיר שהחברה חוזרת לפעילות אינטנסיבית בישראל, לרבות השקעות במכרזים עתידיים לטווח ארוך, והרכבת הקרונות.

"גלובס": הטענה היא כי ההחלטות בעניין פרישתכם מהמכרזים בי-ם ובת"א, התקבלה על בסיס פוליטי.

נאוורי: "ההחלטה לפרוש מהמכרזים התקבלה על בסיס כלכלי-עסקי נטו. התנאים הפיננסים במכרז בירושלים לא התאימו לנו, ובתל-אביב הרגשנו שהקונסורציום בו אנחנו חברים אינו מספיק חזק וסיכויי הזכייה שם נמוכים. משרד האוצר הבין שהיו בעיות במכרזים האלה ונערכו שינויים מהותיים, כמו למשל הגדלת ערבות המדינה מ-60% ל-75%, שינויים אלה ועוד אחרים הופכים את הפרויקטים לכדאיים כלכלית. אני חושב שאנו נמצאים בקונסורציום חזק ויש לנו יכולת להציע את ההצעה הטובה ביותר".

- חזרתם לתל-אביב כקבלני משנה ולא כשותפים בקונסורציום, החברה עדיין נמנעת מלקחת סיכונים ולהשקיע בישראל.

"הנושא עדיין לא סגור סופי, אנחנו כן רוצים להיכנס כשותפים ולהחזיק לפחות ב-10% בשותפות. אנחנו מנהלים מו"מ בעניין מול שאר השותפים, וזה תלוי בעיקר בהחלטות שהם יקבלו. בומברדייה לא מונעת מחשש לקחת סיכונים. אנחנו לוקחים סיכונים והשתתפנו במכרזים בינלאומיים רבים. זה לא עניין של סיכונים".

- מה גרם לשינוי המדיניות של בומברדייה?

"האווירה העסקית בישראל לא היוותה בעיה. מה שכן השתנה לטובה היא התנהלות הממשלה. הממשלה מוכיחה יכולת טובה בהפקת לקחים מפרויקט לפרויקט ולסקטור הפרטי קל לעשות עסקים במציאות כזו. מעבר לכך גם הגידול המהיר מבחינת הנוסעים ברכבות, וההשקעות האדירות בתחום הרכבות בפרט, מעוררות בנו רצון לסייע ולקחת חלק בתנופה הזו. אנחנו מאוד מתרשמים מהחלטות הנחושות של הממשלה ובאנו הנה להלחם על מכרזים ולנצח. לא רק במכרזים של רכבת ישראל, אלא גם במכרזים נוספים ברכבות קלות שיפורסמו".

כיום מאיימת חברת האוטובוסים דן, לשעבר שותפתה של בומברדייה בקבוצת אדנים, לתבוע את בומבדרייה בשל פרישתה מהמכרז והצטרפותה לקבוצת ספידן, לטענתה בניגוד להסכמים שנחתמו מראש.

נאוורי נפגש השבוע עם משנה למנכ"ל משרד התחבורה, אלכס לנגר, וסמנכ"ל כלכלה, צרלי סלומון, בין היתר כדי ללבן את סוגיות איום התביעה.

נאוורי מסרב לדון בנושא זה. "אני לא דן בסכסוכים עיסקיים על גבי העיתון, אבל אני מניח שדן לא תהווה בעיה. שר התחבורה, מאיר שיטרית, התחייב בפנינו והצהיר שלא יהיה מצב שחברה ישראלית תמנע כניסתה של חברה זרה", אמר.

לדברי נאוורי העובדה שנחתם ההסכם לשיתוף פעולה עם התעשייה האווירית היא ההוכחה הטובה ביותר לרצינות של החברה להשקעות בישראל.

ההסכם הראשון מתייחס להרכבת 54 קרונות דו-קומתיים בעלות הרכבה של 18 מיליון אירו. ההסכם הנוכחי מתייחס להרכבה קרונות בעלות של 50 מיליון אירו.

מנכ"ל בומברדייה ישראל, יוסי דסקל, מדגיש כי השאיפה היא להעביר פעילות רבה ככל האפשר להרכבה בארץ ולייצור כחול-לבן. "אנחנו מנהלים מגעים מול קבלני משנה בתחום של מיזוג אוויר, חלונות ועוד, כדי להגדיל את היקף העבודות בישראל", אמר.