תוכן שיווקי

כתבה זו נכתבה והופקה על ידי כותבי תוכן מקצועיים בשיתוף גורם מסחרי.

כתבות התוכן השיווקי בגלובס כוללות מידע ענייני בעל ערך מוסף לקורא, תוך שמירה על שקיפות מרבית כחלק מהקוד האתי של גלובס.

"אישה חזקה" - הצעד הראשון בקריירה הוא לא למרות אלא בגלל

ב-2020, הוקמה עמותת "אישה חזקה" שהמייסדת שלה חולוד חרפה - אשת עסקים ערביה מתרשיחא - הציבה לעצמה כמטרה לשפר את מעמד האישה הערבייה בישראל ולחולל שינוי במדיניות החברתית בארץ, בכל הנוגע לנשים בחברה, בכלכלה, בשוק העבודה ובמשפחה

צילום: Shutterstock, fizkes
צילום: Shutterstock, fizkes

הכתבה בשיתוף עמותת "אישה חזקה"

שאלתם את עצמכם מה הופך אישה לאישה חזקה? נשים הנתפסות כחזקות יש לא מעט. לעיתים זה עניין של תדמית ודימוי, לעתים זה עניין של מודעות, אבל מה שהופך אישה לחזקה באמת הוא "סט" של תכונות ויכולות, שכל אחת, בעצם, יכולה לסגל לעצמה.
אישה חזקה מקבלת את עצמה על כל המורכבות שבה - האישית, החברתית והתעסוקתית, אישה חזקה היא מי ששורדת לעיתים בניגוד לכל הסיכויים. זו אישה שתמצא בעצמה את המרכז האמיתי שלה, שתהיה בעלת חזון, יעוד ואופק. אישה שמצליחה לנפץ מחסומים בעצמה ולהפוך לשותפה מלאה בהתוויית הדרך ובקבלת החלטות שיביאו לשינוי של פני המציאות בה היא וסביבתה הקרובה חיים. זו אישה שמצליחה לרתום אנשים לכך, שיגלו אכפתיות כלפי הזולת והיא עושה הכל כדי להתמקד בהגדרת הזכויות של האחר. כל זאת, ללא כל קשר למגזר, גיל ולמעמד. זה נכון לגבי האישה הערבייה כמו לגבי היהודייה. המטרה בכל מקרה היא להביא בסופו של דבר לשינוי.
מתוך כך, הוקמה ב-2020 , עמותת "אישה חזקה". המייסדת של העמותה היא חולוד חרפה - אשת עסקים ערביה המתגוררת בתרשיחא, רווקה, עם מוגבלות פיזית שהצליחה להתגבר עליה ומתפקדת היטב, בעלת ניסיון רב בתחומי העסקים, בימים אלה היא בשלבי סיום של הקמת מכללה להכשרות בנגב.

חולוד חרפה, מייסדת עמותת ''אישה חזקה'' / צילום: ענת קאזולה לחברת Q Elite Beauty
 חולוד חרפה, מייסדת עמותת ''אישה חזקה'' / צילום: ענת קאזולה לחברת Q Elite Beauty

ככלל הציבה לעצמה העמותה כמטרת על לשפר את מעמד האישה הערבייה בישראל ולחולל שינוי במדיניות החברתית בארץ, בכל הנוגע לנשים בחברה, בכלכלה, בשוק העבודה ובמשפחה.

אלה אינן מילים גדולות או ריקות. אלה פעולות שמיושמות כבר בשטח.
כל "ההגדרות" שמנינו המגדירות "אישה חזקה", מן הסתם, עמדו לנגד עיניה של חרפה המייסדת, שמכירה את החברה הערבית היטב, את הנשים שבה ואת צרכיהן והיא הבינה שזו העת לפעול. וליצור מסגרת שתהווה בית לנשים הזקוקות לו. ותביא לשינוי תפיסתי ומעשי.
באופן קונקרטי, העמותה מעניקה תמיכה לנשים חולות, וכאלה שיש להן מוגבלויות וגם לקרוביהן ולבני משפחתם. וחשוב מכך, העמותה פועלת כדי לסייע להם כך שיוכלו למצות את זכויותיהם.

העמותה מקיימת שפע של סדנאות המלמדות נשים לבצע אבחון עצמי, ואף מדריכה אותן כיצד לפנות למקומות עבודה וכיצד להתכונן לראיון עבודה (בין היתר מלמדת אותן מיומנויות של כתיבת קורות חיים).
העמותה אף מייעצת למי שמבקשת להקים עסק קטן ומסייעת לה לבנות תכנית אסטרטגית .ומלווה אותה בתהליך כולו. ועוד עוזרת העמותה במתן הכשרה למציאת דרכים נכונות בחיפוש מקומות עבודה .

אמנם העמותה פועלת תקופה של כשנתיים אבל כבר מונה כ-200 חברות שנעזרות בה ויש כבר תוצאות מבטיחות בשטח.
הצוות המפעיל כיום את העמותה מונה כ-20 נשים חזקות ומוצלחות מהחברה הערבית הבאות מתחומים שונים, לכולן השכלה גבוהה ותארים מתקדמים.

השתלבות נשים ערביות בשוק העבודה בישראל

כאן, אולי, המקום להציג כמה הערות ונתונים על השתלבותן של נשים ערביות בשוק העבודה בישראל. משך שנים סבלו נשים ערביות מאפליה גם כמיעוט לאומי וגם כנשים. דבר זה השפיע על אחוזי ההשתלבות שלהן בשוק העבודה ועל השכר.
אמנם בשנים האחרונות קיימת כבר עלייה גדולה באחוז הנשים הערביות שרוכשות השכלה אקדמית, אך עדיין אחוז ההשתתפות שלהן בכוח העבודה נמוך מזה של הנשים היהודיות.
ההיצע למשרות ביישובים הערביים למשרות לנשים ערביות מוגבל ככלל ולנשים משכילות בפרט. אין כמעט בישובים הערבים חברות ממשלתיות או משרדים ממשלתיים שיכולים לקלוט נשים, ולכן לא הרבה נשים ערביות משתלבות בשירותים הציבוריים.
בנוסף להיצע המוגבל של מקומות עבודה לנשים ערביות, כמעט ולא הייתה משך שנים יזמות עסקית, וגם כשלא מצאו פתרון תעסוקתי בתוך הישוב יוזמה לפתוח עסק פרטי כמעט ולא הייתה. כיום הדברים משתנים. ולעמותת "אישה חזקה" יש בהחלט מקום חשוב בשינוי זה.
נשים הערביות, שמצליחות להשתלב בשוק העבודה, אינן מודעות לזכויותיהן הבסיסיות במקום העבודה, הזכות לקבלת שכר שווה והזכות לקבלת שכר שאינו פחות משכר המינימום. ברור שחוסר המודעות בקרב נשים מנציח כמובן אפליה.
ההערות שהובאו כאן הן על "קצה המזלג". כדאי להבין, שלעמותה כדוגמת "אישה חזקה" יש תפקיד חשוב בשינויי דפוסים חברתיים, שיכולים ליצור תנאים חדשים ושוויוניים לנשים ערביות בכלל לנשים עם מוגבלויות בפרט.