"הדבר שהכי חשוב לנו זה הסרת חסמים, ואנחנו רוצים ודאות עסקית וקלות בעשיית עסקים", כך אמרה קרין מאיר רובינשטיין, מנכ"לית ונשיאת האיגוד הישראלי לתעשיות מתקדמות (IATI) בפאנל שעסק בכוחות המרכזיים המשפיעים על עתיד הייטק בישראל במסגרת ועידת ההייטק השנתית של גלובס. הפאנל היה בהנחיית עורך מדור ההייטק של גלובס, אסף גלעד.
לדבריה, "ראש הממשלה נפתלי בנט מאוד רוצה לשמור על התעשייה הזו ולסייע לה, זה נושא שמאוד חשוב לו, והוא מכיר היטב את היעדים של התעשייה, וחושב שהיא יכולה לספק פתרון לחלק גדול מהאתגרים של הממשלה".
למה ההייטק צריך עזרה ממשלתית?
מאיר רובינשטיין: "הוא לא. אנחנו מאמינים בחוסר התערבות ממשלתית, אלא במצב שבו יש כשלי שוק, וזה בעיקר בקשר לקלות של עשיית עסקים ולוודאות העסקית. אנחנו מקווים לראות תיכלול של עבודת משרדי החדשנות, החינוך, ראש הממשלה, הפנים ועוד, משום שאם רוצים להביא לישראל טאלנטים ומומחים מהעולם, צריך להיות תיכלול חזק מאוד".
"רוב חברות הטכנולוגיה שהונפקו עדיין נמצאות בשלבי צמיחה"
עוד לקחה חלק בפאנל גם דינה פסקא רז, שותפה, ראש חטיבת הטכנולוגיה, סומך חייקין KPMG, שהתייחסה לתוכניות להעלאת מסים על ענקיות הטכנולוגיה.
לדבריה, "ברמה הגלובלית, מה שראינו ב-20 השנים האחרונות זה שנוצרו שני מעמדות מיסוי, בהן החברות הגלובליות הענקיות שילמו מס נמוך באמצעות תכנוני מס לגיטימיים. אחרי המשבר הכלכלי של 2008, ארגון ה-OECD קיבל מנדט לטפל בנושא, ואנחנו עדים לשלבים שונים בפרוגרמה הגלובלית במיסוי בינלאומי, עם כ-150 מדינות שרתומות לכך ותוכניות למינימום מס גלובלי של 15% וסגירת פרצות ופערים שמאפשרים לחברות לשחק בארביטראז' בין המדיניות".
לפי הנתונים שהציגה פסקא רז, תוספת המס העולמית השנתית הצפויה לייצר אותה תוכנית מיסוי גלובלית, מוערכת בכ-150 מיליארד דולר בשנה, ולדבריה, "יכול להיות שפייסבוק וגוגל ישלמו עוד קצת מס, אבל ברמת המאקרו כלכלה קשה להגיד אם יזיז את המחט בישראל".
עוד ציינה פסקא רז לגבי מצב המיסוי בתחום ההייטק בישראל כי "בפועל רוב חברות הטכנולוגיה שהונפקו, למעט אולי 10 הגדולות, עדיין נמצאות בשלבי צמיחה. חברות מהסוג הזה לא משלמות מס, אלא מגייסות כסף ו'שורפות' אותו על מחקר ופיתוח המוצר ועל פתיחת השווקים. לכן, המיסוי ככלי הוא לא פקטור משמעותי בהייטק".
לעומת זאת, לדבריה, "הממשק רגולציה-טכנולוגיה הוא ממשק חשוב. טכנולוגיה חוצה סקטורים ובפועל משבשת את רוב הסקטורים, שרובם נמצאים תחת רגולציה משמעותית שצריכה להתאים את עצמה ולגבש מדיניות שמתאימה למצב. יש סיטואציות כיום בהייטק שמייצרות אתגרים גדולים ברמה הרגולטורית".
האם צריך להטיל מס על אופציות שמקבלים עובדי ההייטק?
פסקא רז: "באופן כללי בעולם המיסוי, המס על ההון נמוך מהמס על העבודה. נושא האופציות והמיסוי על ההון הוא לא בעיה של ההייטק, אלא בעיה גורפת. גם מישהו שירש קרקעות או דירות ומוכר אותן משלם מס נמוך יותר, או אולי אפילו מקבל פטור. זו סוגיה רחבה יותר מעולם ההייטק, וצרות העין בנושא הזה היא לא לעניין".
עידית מועלם, שותפה בקרן פיטנגו צמיחה, התייחסה לשוויי חברות הטכנולוגיה ואמרה, כי "אין ספק שיש המון חברות שנסחרות במכפילים של 40, 50 ו-60 וזה נראה לא הגיוני וללא בסיס. כולם מדברים על תיקון אפשרי בשווקים, גם בגלל האינפלציה והעלאת הריבית, וגם בגלל הכסף הרב שיש בשוק, אבל אף אחד לא יודע לצפות אותו".
מול זאת, הוסיפה מועלם, כי "המשקיעים ראו מה קרה לתחום ההייטק במשבר הקורונה, והם מבינים שזה העתיד ושצומחות בתחום חברות אמיתיות. לכן, התיקונים שמדברים עליהם הם יחסית מתונים. גם ראינו שהחברות שביצעו הנפקה רגילה יצאו בשוויים הגיוניים יחסית, וגם אם הן ייחתכו ב-20%-30%, הן עדיין ישמרו על שווי גבוה. הנפקות באמצעות SPAC לעומת זאת, אפשרו הזדמנויות כם לחברות קצת פחות בשלות, ובמקרים האלה החברות פחות שמרו על ערכן, ושוק ההון גילה אחריות כשיצר תיקון בשווי החברות".
הנאדי סעיד, יזמת, מייסדת ושותפה ב-Sensai, סיפרה על הדרך הייחודית שעשתה בתחום ההייטק ואמרה כי "התמודדנו בדרך עם כל המכשולים. יש מסלול להייטק שהוא לא של מהנדסים ואנשי תוכנה, ואני הגעתי אליו מתחום ראיית חשבון. התחלנו לעבוד מכרמיאל ועכשיו אנחנו בחיפה. רצינו להביא לחברה משקיעים מהאוכלוסייה הערבית, וכל האנג'לים שלנו הם מאוכלוסייה זו, אחרי ששכנענו אנשים שבדרך כלל משקיעים בנדל"ן להשקיע בהייטק. וכן, זו חברה שמנוהלת על ידי אישה".
החברה שיזמה סעיד עוסקת בתחום הבינה המלאכותית, עם פיתוח תוכנה לעולם הענן והדאטה סנטרס, ובין הקשיים עליהם סיפרה ציינה כי "לי אין צוות רואי חשבון או משפטנים או כוח אדם שיכולים לטפל לי בכל הבירוקרטיה שאני צריכה לטפל בה. לדוגמה, אם אנחנו מביאים עובדים מחו"ל או עובדים פלסטינאים, זה משהו שצריך להיות קל ונגיש, שלא רק חברות גדולות יוכלו ליהנות ממנו בגלל שיש להם משאבים להשקיע בזה".
עידית מועלם מספרת כיצד סטארט-אפים וחדי קרן לא מחכים למשרד החינוך ומייצרים מסגרות חינוכית פנימיות להכשרות עובדים או מועמדים. "חשוב להבין שהמחסור בעובדים הוא כבר מזמן לא רק במהנדסים בלבד. יש מחסור לכל אורך שדרות הארגון, מניהול מוצר, ניהול לקוח, מכירות ועד דאטה", היא מציינת ומונה חברות של קרן פיטנגו שהקימו באחרונה מערכי הכשרות לעובדים. "חברה כמו ריסקיפייד, למשל, בנתה תוכנית של שלושה חודשים להכשרת אנשי מכירות מאפס. בטיילור ברנדס יש תוכנית להכשרת נשים שיצאו לתקופה ארוכה ממעגל העבודה ויכולות לעבור הכשרות לתחומי הפיתוח, ניהול מוצר, דאטה או בדיקות".
***גילוי מלא: האירוע נערך בשיתוף החברה הכלכלית לפיתוח פתח תקווה, אמדוקס, מיקרוסופט, Google Cloud ורשות החדשנות
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
