פרופ' רוטשטיין: "לא יקרה כלום אם נגיע לבוסטר רביעי ולא יקרה כלום אם נחסן את הילדים שלנו"

"יש בעיה בהיענות הציבור לחיסונים בגלל מסרים לא ברורים. כולם חושבים שזו אולי משימה של מישהו אחר", כך אמרה רות רלבג, מנכ"לית קופת חולים כללית, בוועידת ישראל לעסקים של גלובס. "כולם רואים מה קורה באירופה, ומבינים שהחיסון אפקטיבי, ובכל זאת אנחנו לא מצליחים להעביר את המסר לציבור. יש שם פער שצריך להתגבר עליו. אין ספק שהפתרון הוא להתחסן. כרגע אנחנו לא רואים את סוף הקורונה". רלבג דיברה בפאנל "בדיקת מאמץ למערכת הבריאות - איך צמחנו מהמשבר?", שהנחתה הילה ויסברג, עורכת הפודקאסטים והווידאו של גלובס.

לפי ענת אנגל, סגירת השמיים נועדה לעכב את התפשטות זן האומיקרון, ולהרוויח זמן כדי לחסן קהלים רבים יותר וללמוד עוד על הזן החדש. פרופ' זאב רוטשטיין, לשעבר מנהל בתי החולים שיבא והדסה, אמר על התפשטות הזן החדש: "אנחנו מתמודדים עם פנדמיה שחוצה גבולות בקלות. אנחנו ככפר גלובלי תלויים אחד בשני. יש קשר בלתי אמצעי בין מדינות, והפנדמיה הוכיחה את זה שאנחנו חשופים לאזורים בהם אין חיסונים, וכתוצאה מכך הווירוס משתולל ויש וריאנטים חדשים. ישראל היא מומחית לסגור את האורווה אחרי שהסוסים ברחו. אנחנו מטילים על הציבור גזרות שהוא לא יכול לעמוד בהן, והוא לא איתנו. אנחנו לא מכוונים אותו לדבר היחיד שיכול לעזור - החיסון. אפילו לא 50% מהציבור קיבלו את הבוסטר".

רוטשטיין קורא לציבור להיערך לכך שהחיסון השלישי, איננו האחרון. "אנחנו צריכים לחיות עם הקורונה ולפתח כלכלה וללמד ולעשות הכל על מנת להקטין את הנזק הבריאותי ואת זה ניתן לעשות על ידי חיסון. לא לשכוח שלחיסון הזה יש טווח", אמר. "ככל שאנחנו מתרחקים מנקודת החיסון, היעילות שלו יורדת. צריך לומר בצורה שקופה: לא יקרה כלום אם נגיע לבוסטר רביעי ולא יקרה כלום אם נחסן את הילדים שלנו. להפך, אנחנו נעזור להם. מי שלא ראה ילד חולה קורונה לא יודע על מה אני מדבר".

"הרווחנו זמן ולצערי ניצלנו אותו בצורה חלקית"

לפי פרופ' נדב דוידויץ', מנהל בית הספר לבריאות הציבור באוניברסיטת בן גוריון, סגירת השמיים אינה פתרון קבע, וחייבת להניע התאמות בשטח וגם התבוננות קדימה, לשגרת הקורונה המתמשכת. "הנושא של סגירת השמים היה נכון. בעוד שבועיים אין בזה טעם. הרווחנו זמן ולצערי ניצלנו אותו בצורה חלקית. חבל שלא התחלנו לחסן בבתי הספר מוקדם יותר", אמר. "היו לנו תקופות מדהימות כמו ינואר עד מרץ. יש גלים בתגובתיות כי יש עייפות. אני נגד חוק חיוב חיסון. ישראל הגיע לשיעורי התחסנות גבוהים בלי זה. צריך חוק של עידוד התחסנות, שייתן משאבים ותשתיות וכוח אדם לנושא. יש לנו את כל הכלים, לא צריך להמציא משהו חדש, צריך להפעיל, ליישם ולאכוף".

ד"ר דורית ניצן, ראש מערך החירום באזור אירופה בארגון הבריאות העולמי, סיפרה על חוסר המוכנות בשטח עם תחילת הפנדמיה. לדבריה, "ראינו את המוכנות של חלק קטן מהמדינות לסוג מסוים של מצבי חירום, ובהחלט לא לפנדמיה. ברוב המדינות כאב לראות שלמרות שנות עבודה רבות ובניית תשתיות לפנדמיה של שפעת, לא הייתה כשירות לעמוד הלכה למעשה באתגרים. הפער בין המדינות השונות, כואב. ישראל, דנמרק וסקנדינביה ששם רואים מערך בריאות שמרוכז באדם ובקהילה, למרות הביקורת, אנחנו רואים שם דוגמה ומופת. לעומת זאת, יש מדינות שביקרתי בהן ויצאתי בדמעות. כמו למשל מדינה שבה חולים נטו למות על הרצפה בחדר המיון. באתיופה, אין חיסונים. היכולת שלנו להתכונן למצבי חירום מגוונים, להכין את המערכות ולמנוע ממצב חירום להפוך למשבר זה א-ב, ויש לנו תקנות בינלאומיות והסכמים שהמטרה שלהם זה לוודא את זה".

"אחרי הגל הרביעי, הייתה תחושה שזה מאחורינו"

איך משבר הקורונה השפיע בשטח על צוותי הרפואה? לפי רות רלבג, מנכ"לית קופת החולים כללית, "הערך המצטבר של ההשפעה של הקורונה על כל הצוותים, ועל היחסים שיש לנו עם הרגולטורים, היא מציאות מתוחה שלא תמיד לוקחת בחשבון את הצרכים של הצוותים בשטח. ההנחיות לפעמים לא רציפות ולא נוחות. אחרי הגל הרביעי, הייתה תחושה שחשבנו שזה מאחורינו. היינו צריכים לבנות מחדש את התשתיות, בעיקר בקהילה. בשיא טיפלנו ב-55 אלף איש בבית, עם תחלואה כבדה בבית החולים ומציאות קשה של שינוי מדיניות והעלאה גדולה של כמות הבדיקות. כל זה עם צוות מקצועי קטן וגייסות שעבדו מאחור מאוד מאוד קשה".

ענאן עבאסי, מנהל המרכז הרפואי זיו, סיפר על ההתמודדות הממושכת בשטח עם גלי הקורונה. לדבריו, "הפסקתי לספור את הגלים. זה מזכיר תופעה בפיזיקה שגלים כמו סינוס בהתחלה ואז הם מתנגשים זה בזה. חלק גדול מהקושי הוא לרתום את הצוותים. בהתחלה ראינו את האנדרנלין, את מחיאות הכפיים במרפסות. עכשיו עוד מטופל מגיע ועוד זן מגיע. מנהל צריך לצאת למערכה, ופוחד שהוא יסתכל אחורה ולא יראה אנשים איתו. הקמנו צוות חוסן בתחילת הגל הראשון, בלי משאבים ובלי שהיה לנו ממי ללמוד. עכשיו אנחנו אומרים שנדרשות הכשרות, רתימה ותמיכה בצוותים. עם כל גל נוסף קשה לרתום את האנשים. אנחנו מנסים לעשות שוויון בנטל בכניסה למחלקות הקורונה. עד שמישהו הוכשר ומכיר נכון להשאיר אותו בצוות, אבל מבחינת חוסן זה פחות נכון כי צריך לאוורר את הצוותים".

לענת אנגל הוסיפה ואמרה כי "אחת התובנות היא שבעתיד צריך שכולם יעבדו ביחד. לא לטפל בנפרד בקהילה, או בקופה, אלא ליצור רצף טיפול רב ממשקי באמצעות תמריצים נכונים. אנחנו כבר בגל החמישי ומערכת הבריאות חייבת להיות מתוקצבת במשאבים הנכונים ובתוספת משאבים. אנחנו עדיין מתנהלים בצורה משברית, צריך להבין שמגפות ימשיכו להופיע ואנחנו יכולים להתמודד איתן, אבל לצורך כך אנחנו זקוקים למערכת חזקה ואיתנה".

גילוי מלא: הוועידה בשיתוף בנק הפועלים ובחסות תנועת אור, הפניקס, פרופימקס, אמדוקס, שטראוס, אזורים, HOT וסופר-פארם. ובהשתתפות: מקורות, חברת חשמל, נמל אשדוד, עיריית תל אביב ורשות החדשנות