שיתוף
תוכן שיווקי
חזרה לכל הכתבות
המערכת של קת'וורקס שפותחה במכון הצינתורים בבילינסון ונמצאת בשימוש ברחבי העולם. פרופ' קורנובסקי ופרופ' פרל בצנתור / צילום: דוברות בילינסון

מקודם

המערכת של קת'וורקס שפותחה במכון הצינתורים בבילינסון ונמצאת בשימוש ברחבי העולם. פרופ' קורנובסקי ופרופ' פרל בצנתור / צילום: דוברות בילינסון

הלב הפועם של אומת הסטארט-אפ
החדשנות הרפואית והקרדיולוגית של בית החולים בילינסון מקבוצת כללית: מהפכת הצנתורים, המסתמים ואי ספיקת לב

01.09.2024

הכתבה בשיתוף בית החולים בילינסון

באופן מפתיע ועל אף הקשיים שנוצרו בזירה הביטחונית סביב מלחמת "חרבות הברזל" ועוד קודם לכן בזירה הפוליטית בהקשר למהפכה המשפטית, קמו בישראל בשנים האחרונות כ-150 חברות קרדיווסקולריות בתחום הביוטק והמדטק. בסך הכל תחום זה מעסיק בארץ כ-80 אלף עובדות ועובדים בכ-1,500 חברות. "בתוך תעשיית המדטק, הקרדיולוגיה היא דומיננטית במיוחד, ולמעשה היא אחראית ל-15% מכלל הפעילות בתחום זה", אומר פרופ' רן קורנובסקי, מנהל המערך לקרדיולוגיה בבתי החולים בילינסון והשרון. "לצד הקשיים שנובעים ממציאות כלכלית לא פשוטה של היעדר משאבים וגיוסים, הפעילות היצירתית גועשת ביתר שאת, רואים עלייה בכמות רישום הפטנטים והנבטת החברות, ויש עדיין מספר לא מבוטל של אקזיטים של חברות בתחום הלב, כולל ממש לאחרונה".

פרופ' רן קורנובסקי / צילום: אלעד מלכה

פרופ' רן קורנובסקי / צילום: אלעד מלכה

איך מסבירים את הצמיחה האדירה על רקע המלחמה והקשיים? פרופ' ליאור פרל, מנהל יחידת צנתורי לב בבית החולים בילינסון, עונה: "בישראל, שיכולה להתגאות בשיעור מהנמוכים בעולם של תמותה ממחלות לב, יש סביבה רפואית חדשנית שוקקת ביותר הכוללת מיזמים ופיתוחים טכנולוגיים פורצי דרך, הטמעה של מִכְשורּ ברמה הגבוהה ביותר, נוכחות חזקה של ישראלים בכנסים בינלאומיים והרבה עשייה מסוגים שונים. ישראל נחשבת מעצמה עולמית ביחס ההמצאות שלה לנפש ומשתתפת כמעט בכל מיזם שמגיע לשלב הקמת חברות הזנק בתחום הלב, ובדגש על קרדיולוגיה התערבותית".

אין קרדיולוגיה בלי טכנולוגיה

פרופ' פרל שגם הקים לפני חמש שנים את מערך החדשנות בבילינסון, טוען כי לצד האיכויות המובנות מאליהן שכוללות אנשי - רפואה, טכנולוגיה וחדשנות מובחרים ותרבות ישראלית שמקדשת מאז ומעולם את תפיסת ה"סטארט-אפ ניישן" - הסיבה המקורית שהפכה את תחום רפואת הלב לחוד החנית של החדשנות הרפואית היא בראש ובראשונה פרוזאית והיסטורית. "צריך לזכור שתחום הקרדיולוגיה הפולשנית לא קיים ללא טכנולוגיה", מציין פרופ' פרל. "תחום הצנתורים שהחל לפני כ-40 שנים, נולד בזכות פיתוחים כמו שיקוף, צנתרים, מערכת דימות הכל - מבוסס על טכנולוגיה. כמעט כל טיפול אפקטיבי מציל חיים שנעשה אצלנו על בסיס יומיומי, לרבות טיפול בהתקפי לב, מחלות מסתמיות, או הפרעות קצב, מתאפשר בזכות טכנולוגיות פולשניות".

למידע נוסף על המערך לקרדיולוגיה בבילינסון>>

פרופ' פרל מדגיש שלא מדובר אך ורק בחדשנות שמשפרת בצעדים קטנים את הטכנולוגיה הקיימת, אלא בחדשנות מהפכנית ופורצת דרך, שמשנה את המציאות מן הקצה אל הקצה. "אם בעבר פתיחת אוטמים בעורקי הלב הייתה נעשית על סמך חומר ניגוד וצילומי רנטגן, על כל מגרעותיו, החל בחוסר דיוק, מבנה דו-ממדי וראייה חלקית, היום אנחנו במקום אחר לגמרי, הן בחלק האבחנתי והן בחלק הטיפולי. בכל מה שקשור לאבחנה, אנחנו מקבלים הערכה פונקציונלית לגבי תפקוד העורקים, וגם אנטומית, בעזרת צילום בטכניקות פולשניות שונות המאפשרות ויזואליזציה של העורקים ב-360 מעלות ברזולוציה של מיקרונים. ואילו בפן הטיפולי אנחנו חווים תהפוכות אדירות, עם הופעתם של בלונים מצופי תרופה ועם תומכנים משחררי תרופה מתקדמים המאפשרים לטפל באותן סתימות בעורקים בהצלחה גבוהה יותר".

פרופ' ליאור פרל / צילום: שלומי יוסף

פרופ' ליאור פרל / צילום: שלומי יוסף

לפי פרופ' קורנובסקי, הונבטו בשנה, שנה וחצי האחרונה, עשרות חברות בתחום הקרדיווסקולר שעשו אינטגרציה עם תחום ה-AI, בעיקר בכל הנוגע למיפויים, CT ,MRI, אק"ג, ניטור הפרעות קצב וצנתורי לב. אחת החברות המצליחות בתחום היא קת'וורקס (Cathworks), שפיתחה טכנולוגיה פורצת דרך המשדרגת משמעותית את יכולת האבחון בצנתור ואף חתמה על הסכם שיתוף פעולה אסטרטגי עם חברת הענק האמריקאית מדטרוניק, כמו גם עם החברה הישראלית ננוקס-AI, שמאתרת מחלות סמויות בסריקת CT.

חדשנות כחול-לבן

פרופ' קורנובסקי, ממקימי קת'וורקס, מסמן את עולם הצנתורים כנושא דגל החדשנות הרפואית והקרדיולוגית, בעיקר בזכות ההתפתחויות שחלו בתחום פיתוח מסתמי הלב. "אנחנו יודעים היום לצנתר ולהשתיל, או לתקן מסתמים, ללא פתיחת בית חזה או צורך בהרדמה מלאה. המטופלים הולכים הביתה כעבור יום או יומיים. חלק גדול מהטכנולוגיה הוא פרי פיתוחן של חברות ישראליות וזה תמיד מלהיב כשאתה - משלב בין חדשנות רפואית ותוצרת הארץ".

עם החברות הישראליות בתחום המסתמים ניתן למנות את טריסול מדיקל (Trisol), שפיתחה מסתם לב שהומצא על ידי פרופ' מרדכי ואטורי מהמערך לקרדיולוגיה של בית החולים בילינסון, ואינוולב ביו מדיקל (Innovalve) שהונבטה בבית החולים שיבא בהובלת פרופ' אהוד רענני.

פרופ' קורנובסקי ופרופ' פרל, כאחד, מציינים באופן מיוחד את הפיתוחים הטכנולוגיים בתחום אי ספיקת לב. חברת מג'נטה מדיקל (Magenta) פיתחה משאבה מזערית לתמיכה בלב שפועלת לוויסות תפקוד הלב ולחץ הדם. חברת וקטוריוס מדיקל (Vectorious), המבוססת על טכנולוגיה ישראלית ומשתפת פעולה באופן הדוק עם
בילינסון, מאפשרת לנטר חולי אי ספיקת לב בעזרת מכשיר דיגיטלי אלחוטי זעיר שמושתל בלב. המכשיר מקבל אותות ישירים של עליית הלחצים בלב, מה שמעיד על כך שהמטופל מתחיל לפתח החרפה של המחלה ומכוון את המשך הטיפול. חברת V-Wave, ששיתפה אף היא פעולה עם בילינסון בתחילת דרכה, פיתחה התקן רפואי לוויסות הלחץ בלב ולטיפול באי ספיקת לב. החברה נמכרה בקיץ 2024 לג'ונסון אנד ג'ונסון ביותר ממיליארד דולר והתווספה לשרשרת סיפורי ההצלחה של חברות הסטארט־אפ הישראליות בתחום הקרדיולוגיה.

"כל הפיתוחים והתהליכים האלו", מסכם פרופ' קורנובסקי, "מתחברים לחזון הגדול של מרכז החדשנות של בית החולים ושל 'בילינסון נקסט' פלטפורמה שמאפשרת - לטפל בחולים בביתם באמצעות טכנולוגיות של רפואה מרחוק, שמושתתת על ניטור אלקטרו- קרדיוגרפי, נשימתי ותפקודי בעזרת חיישנים חכמים ומאפשרת לנו להציע למטופלים תקשורת והנחיות מבלי שיצטרכו תמיד להגיע לבית החולים. בתקופה לא פשוטה לכולנו, אולי החדשנות הרפואית שנמצאת בפריחתה יכולה להיות נקודת אור של אופטימיות. ואם אפשר לסכם בלשון ישראלית-קרדיולוגית: עם ישראל חי ופועם".

למידע נוסף על המערך לקרדיולוגיה בבילינסון>>

עוד כתבות

''בקומה התחתונה ממלכה של ממש לילדים שגדלו ובני משפחותיהם'', אדר' נירית פרנקל / צילום: איתי בנית
מחוץ למרכזי הערים נבנים בתים מעוררי השראה שמשתלבים בסביבה
יפעת ביטון
צילום: אביב קורט
מעצב הבטון טל ירום הופך חומר הנתפס אפור ומשעמם לחי, יצירתי ופרקטי
רות לוריא סגל
תערוכת יאיוי קוסמה: I Spend Each Day ,Embracing Flowers , ניו יורק / צילום: באדיבות דייויד זווירנר
תערוכת חדשות בעולם: וורהול ובסקיאט בפריז, פיקסו במדריד ועוד
שלומית אורן
צילום: עמית גירון
הנוף יצר את הקונספט: הבית הפרטי שהבריזה נושבת בו ומתמזג עם הנשקף ממנו
רות לוריא סגל

© כל הזכויות שמורות לגלובס