שיתוף
תוכן שיווקי
חזרה לכל הכתבות
צילום: Shutterstock

מקודם

צילום: Shutterstock

כשהחדשנות מגיעה לקליניקה
התמחויות, סדנאות והכשרות: כך החזירה ההסתדרות הרפואית בישראל את הרופאות והרופאים לקדמת הבמה בתחום החדשנות

01.09.2024

הכתבה בשיתוף ההסתדרות הרפואית בישראל

בעשור האחרון אנו עדים למפנה משמעותי בתחום הרפואה בישראל, כאשר חדשנות רפואית התבססה כאחת המגמות המרכזיות שמובילות את מערכת הבריאות המקומית. "עד לא מזמן עולם הרפואה ותעשיית ההייטק היו נפרדים זה מזה", מספרת לאה ופנר, מנכ"לית ההסתדרות הרפואית בישראל, "וזה התבטא בכך שהאנשים שהובילו את עולם החדשנות לא היו הרופאים אלא מהנדסים, מתכנתים ומומחי מחשבים".

ופנר מסבירה, כי "לפני חמש או עשר שנים, תחום החדשנות היה בעיקר נחלתם של מוסדות גדולים - בתי חולים וקופות חולים - שהחלו לפתח מרכזי חדשנות כדי למסחר פטנטים וחידושים שנעשו במסגרת המוסד". אבל למרות היוזמות הללו, החיבור בין עולם הרפואה לתחום החדשנות נותר מוגבל. הרופאים, שעסקו במשך שנים בפיתוח מחקרים קליניים, תרופות וציוד רפואי, בחרו שלא לאמץ את הכלים החדשניים שנכנסו לשימוש.

לאה ופנר, מנכ''לית ההסתדרות הרפואית בישראל / צילום: באדיבות ההסתדרות הרפואית בישראל

לאה ופנר, מנכ''לית ההסתדרות הרפואית בישראל / צילום: באדיבות ההסתדרות הרפואית בישראל

חדשנות בימי קורונה

שינוי משמעותי בהתייחסות של הרופאים לתחום החדשנות התרחש בתקופת הקורונה. ופנר מציינת, כי "מגפת הקורונה אילצה רופאים רבים להיחשף לעולם הטכנולוגיה, ולזהות את היתרונות הגדולים שיש בשילוב חדשנות בחדרי הטיפולים. וזו הנקודה המרכזית, כי לנו בהסתדרות היה חשוב להתאים ולקרב את עולם החדשנות לקליניקה עצמה, ולא להשאיר אותו בשלב התאורטי".

התקופה הזו המחישה לרופאים את חשיבות הקשר בין חדשנות לרפואה מעשית, והדגישה את הצורך בפיתוחים מותאמים לשטח, שיכולים להקל על העומס ולשפר את תהליכי העבודה. אבל כדי שחדשנות תהיה אפקטיבית, מדגישה ופנר, היא חייבת להיות מותאמת לקצב העבודה הרפואי. ויש לה דוגמה: "אם, למשל, מחשב רפואי נדרש לחשוב 30 שניות בין מטופל למטופל, הוא כבר אינו עומד בדרישות של הרופאים בשטח", אומרת ופנר, "ובמילים אחרות: אם המהנדסים לא יבינו את הצרכים הבסיסיים של הרופאים ואת אופי ודרך העבודה - החיבור בין רפואה וחדשנות לעולם לא יוכל להתממש".

חשיפת הרופאים לחדשנות

במטרה לחזק את החיבור בין חדשנות לרפואה, ההסתדרות הרפואית בישראל החלה לפעול להחזרת הרופאים למרכז העשייה בתחום זה. ופנר מסבירה כי "המטרה הייתה לחשוף כמה שיותר רופאים לחדשנות רפואית, ולאפשר להם לבחון מתי נכון לאמץ טכנולוגיות חדשות ומתי לא". אחת הדרכים שבהן נקטה ההסתדרות הרפואית בישראל היא קיום סדנאות בתחום הבינה המלאכותית, כמו למשל סדנת שימוש ב-ChatGpt, במטרה להעמיק את הידע של הרופאים בטכנולוגיה ולבחון את התאמתה לשימוש קליני.

"סדנת ChatGpt, לשם הדוגמה, מהווה הזדמנות פז עבור הרופא ללמוד על הכלי שכל העולם מדבר עליו ולהחליט האם הוא יכול לסייע לו בצורה כזו או אחרת מול המטופלים", מוסיפה ופנר, "וזאת באמצעות הבנה עמוקה של התכונות הרלוונטיות של הכלי הספציפי הזה שהוא מצד אחד לא מדייק בעובדות, אבל מצד שני הוא יכול להועיל בכל הנוגע לחיסכון בזמן, לסיכום אירועים וכיוצא בזה".

הסדרה בתחום הפטנטים

נושא נוסף שההסתדרות הרפואית בישראל נתנה לו דגש הוא הסדרת הפטנטים ושיתוף הרופאים בתהליכי הפיתוח של חדשנות רפואית. ופנר מחלקת את עניין הפטנטים לשני חלקים - הראשון, נושא התגמול וההכרה והשני, נושא הרישום הפרוצדורלי והשלכותיו. לדבריה, "בהתחלה, הרופאים נהנו הכי פחות מהתהליך; בעוד המוסדות קיבלו את התגמולים על הפטנטים, הרופאים לא".

הפער שנוצר בין הרופאים למוסדות הוביל לכך שמי שהיו שותפים מרכזיים במחקרים ובפיתוחים הטכנולוגיים מעולם לא קיבלו את ההכרה והתגמולים שהגיעו להם. וזה לא רק האחוזים שאמור הרופא להרוויח במקרה של מסחור הפטנט, אלא גם סוגיות ושאלות שעולות סביב רישום הפטנט, כמו למשל מה הסטטוס המשפטי של פטנט במקרה של מעבר של רופא מבית חולים אחד למשנהו - האם הפטנט נשאר בבית החולים או עובר עם הרופא? ולכן, ההסתדרות הרפואית בישראל שמה לעצמה מטרה להבטיח כי הרופאים יקבלו את החלק שמגיע להם בתהליך, ולהסדיר את הנושא הזה ברמת חוזים מוסכמים וברורים.

שילוב רופאות ורופאים בחברות סטארט-אפ

ההסתדרות הרפואית בישראל הבינה את חשיבות שילוב רופאים צעירים וסטאז'רים בתהליכי החדשנות. במסגרת זו, נוסדה תוכנית "מדעי היסוד בחדשנות". התוכנית, שבה משתתפים כ-25 רופאים מתמחים בכל מחזור, כוללת חודש של לימודים פרונטליים וחמישה חודשי התמחות בחממות טכנולוגיות או בחברות הייטק, במסגרתן נחשפים המתמחים לתחום החדשנות ובמקרים מסוימים אפילו שומרים על קשר עם אותם מקומות ומתחילים לעבוד בהם. ההסתדרות הרפואית בישראל שואפת לחשוף רופאים לנושאי חדשנות כבר בשלבים מוקדמים של הקריירה. לשם כך, פותחו תכניות לימודים והכשרות שמטרתן להקנות לרופאים ידע וכלים בתחום החדשנות הרפואית. אחת התוכניות המרכזיות היא תוכנית השתלמות עמיתים, שנפרשת על פני שנה וכוללת סדנאות והכשרות עבור רופאים מומחים.

קהילת חדשנות של 1000 רופאים

בנוסף, פיתחה ההסתדרות הרפואית בישראל קהילה פעילה של כ-1000 רופאים שעוסקים בחדשנות. הקהילה מציעה הכשרות שונות שיציבו את הרופאים בחזית הפיתוח הטכנולוגי הרפואי. למרות האתגרים שניצבו בדרכם של הרופאים בשילוב הטכנולוגיה בחדרי הטיפולים, מגמה זו הולכת ומתחזקת, כאשר יותר ויותר רופאים משתלבים בפיתוחים ובפרויקטים חדשניים. "אנחנו רוצים שהתחום יתפתח על ידי רופאים", מסכמת ופנר, "כדי לשרת את הקליניקה הרפואית ואת המטופלים שפוקדים אותה".

עוד כתבות

צילום: סשה פליט
מעצבת הזכוכית, נעה למדן: אוהבת לעבוד בקנה מידה גדול ולפסל אובייקטים מהצומח
רות לוריא סגל
צילום: יח''צ מארק קיין
חדשות העיצוב: תערוכות, פתיחות, איור, אדריכלות ועוד
נגה משל
צילום: טל ברשל
בין זרות מרגשת לשייכות נינוחה: הצצה למרכז הקהילתי בית חנה רמת אביב
רות לוריא סגל
צילום: באדיבות KLOSS

מקודם

דגש על עיצוב, חומרים וטכנולוגיה: ארון הבגדים הפך ליותר ממקום אחסון
מאיה בניטה

© כל הזכויות שמורות לגלובס