החברה הערבית בין העוני להזנחה

הכתבה מטעם אחמד איאד, רו"ח, עו"ד, מרצה במכללה האקדמית ספיר ואוניברסיטת בן גוריון

העלייה החדה בפשיעה בחברה הערבית אינה תופעה מקרית - היא תוצר ישיר של מצוקה כלכלית מתמשכת, הזנחה תקציבית ואובדן משילות.

תחילת שנת 2026 מציבה מראה קשה לחברה הישראלית בכלל ולחברה הערבית בפרט: למעלה מ-50 הרוגים בתוך שבועות ספורים, מתוכם חמישה נרצחים בתוך פחות מ-12 שעות - אלו אינם רק מספרים, אלא מציאות של חוסר ביטחון אישי מתמשך. שיעור פענוח מקרי הרצח, הנע בין 15% ל-24% בלבד, מעיד על משבר עמוק באכיפת החוק.

אולם הפשיעה אינה נוצרת בחלל ריק. היא צומחת מתוך מציאות כלכלית וחברתית מורכבת. כ-40% מהמשפחות בחברה הערבית חיות מתחת לקו העוני, והעלייה ביוקר המחיה ובריבית רק החריפה את המצב. כאשר משקי הבית מתקשים לסגור את החודש, וכאשר ההזדמנויות הכלכליות מוגבלות, נוצרת קרקע נוחה להידרדרות לפשיעה.

 אחמד איאד, רו''ח, עו''ד, מרצה במכללה האקדמית ספיר ואוניברסיטת בן גוריון / צילום: באדיבות רו''ח ועו''ד אחמד איאד

הקשר בין עוני לפשיעה מוכר היטב במחקר הכלכלי והחברתי. כבר לפני למעלה מ-2,000 שנה קבע הפילוסוף היווני אריסטו כי "העוני הוא מוליד הפשע". מאז מצאו מחקרים רבים קשר סיבתי בין עוני ואי-שוויון לבין אלימות. בחברה הערבית תופעה זו מתבטאת, בין היתר, בהתרחבות השימוש בשוק האפור - הלוואות בריבית גבוהה, המובילות לא פעם למעגל של חובות, איומים ואלימות.

אך הבעיה אינה רק כלכלית-אישית, אלא גם מבנית. הרשויות המקומיות סובלות מחולשה תקציבית, והתשתיות הציבוריות - פארקים, מרכזי תרבות ומסגרות בלתי-פורמליות - אינן מספקות מענה הולם, במיוחד לבני הנוער. בהיעדר מסגרות חיוניות עולה הסיכון להידרדרות לפשיעה ולחוסר השתלבות חברתית. לכך מתווסף פער משמעותי בחינוך הפיננסי.

גם למדינה חלק מרכזי בתמונה. שנים של תת-תקצוב בפיתוח כלכלי, בחינוך ובתשתיות יצרו פערים עמוקים בין החברה הערבית לחברה היהודית. ללא מדיניות ממשלתית עקבית ושיטתית לצמצום הפערים, המציאות הזו לא רק שאינה משתפרת - אלא אף מחמירה.

הפתרון חייב להיות כולל ומשולב. לצד אכיפה נחושה ואיסוף נשק בלתי-חוקי, נדרש טיפול בשורשי הבעיה באמצעות השקעה כלכלית וחברתית. יש לקדם תוכניות חומש לפיתוח אזורי תעשייה, לעודד הקמת מפעלים וליצור מקומות עבודה, במיוחד לנשים, ששיעור השתתפותן בשוק העבודה עדיין נמוך משמעותית בהשוואה לממוצע בחברה היהודית.

בנוסף, יש לפעול להקמת תוכניות הכשרה ועידוד על מנת לאפשר השתלבות אמיתית בשוק העבודה. שילוב צעירים מהחברה הערבית בענפי התעשייה, הטכנולוגיה והשירותים אינו רק צורך של החברה הערבית, אלא גם הזדמנות כלכלית למשק הישראלי, הסובל ממחסור בכוח אדם במגוון תחומים. החברה הערבית יכולה להוות מנוע צמיחה למשק הישראלי.

הכתבה מטעם אחמד איאד, רו"ח, עו"ד, מרצה במכללה האקדמית ספיר ואוניברסיטת בן גוריון