ידועים בציבור

אחים פנו לביהמ"ש בבקשה לקבוע שהבית שבו הם מתגוררים היה בבעלות אביהם המנוח ולא דודתם, הרשומה כבעלת הקרקע • בני זוג נפרדו לאחר 10 שנים, והאישה סירבה לעזוב את הדירה שבבעלות הגבר. איך הכריע ביהמ"ש? • וגם: עובד בחברה לשירותי ביטחון תבע אותה על זכויות סוציאליות, והחברה תבעה אותו על לשון הרע • 3 פסקי דין בשבוע 

קשיש הלך לעולמו והותיר אחריו צוואה שנערכה בסמוך למותו, בה ציווה את רכושו לבתו היחידה, למעט סך של 100 אלף שקל שציווה לבת זוגו • בת הזוג לא הסתפקה בסכום זה ופנתה לבית המשפט בבקשה לפסול את הצוואה - ושם חיכתה לה הפתעה לא נעימה

בימ"ש השלום בבת ים נדרש להכריע אם השכן או ועד הבית אחראים לנזילה ולנזק בדירה • הביטוח הלאומי סירב להכיר בגבר כעקר בית, ביה"ד הארצי לעבודה קבע כי מדובר באפליה • ביהמ"ש לענייני משפחה פסק כי חיי נישואים קצרים אינם שוללים את זכויותיה של האישה בחלוקת הרכוש • 3 פסקי דין בשבוע

פסיקות שניתנו לאחרונה מערערות על מצבם של הידועים בציבור, ולכל הפחות מציבות את זכויותיהם בסימן שאלה • זוגות רבים נדרשים להוכיח את הסטטוס שלהם בפני רשויות כדי לקבל זכויות שנשואים מקבלים אוטומטית, כמו הנחה בארנונה, וכדי למצות אותן הם נתקלים בחומת בירוקרטיה: "הכול תלוי בפקיד שנופלים עליו"

בני זוג שחיו כידועים בציבור נפרדו לאחר כשבע שנים, במהלכן נולדו להם שני ילדים - האישה דרשה זכויות בחברות שהקים בעלה • כונסי נכסים ביקשו לפתוח מחדש הליך התמחרות לרכישת קרקע לאחר שחברה כבר זכתה בו, בשל קבלת הצעה גבוהה יותר • וגם: למי שייכת דירת מרתף משותפת לבעלי הבניין, שנמכרה מספר פעמים? • שלושה פסקי דין בשבוע

לאחרונה קבע העליון כי בני זוג שחיו יחד שנה וחצי ותכננו להתחתן אינם ידועים בציבור • מומחים לדיני משפחה מזהירים משינוי התייחסות מצד מוסדות פיננסיים ומסבירים כיצד יש להיערך

בית המשפט העליון דן בשאלה מתי זוג ייחשב לידוע בציבור לצורך זכאות לתשלום פיצוי בעקבות מוות בתאונה • השופטים: הכוונה להינשא אינה מהווה אינדיקציה לרצון הזוג להחיל זכויות לפני הנישואים

בן 75 הלך לעולמו והוריש 100 אלף שקל לבת הזוג. מה קרה כשהיא ערערה? • למה בית משפט השלום ביטל קנס של קרוב לרבע מיליון שקל שהוטל על חברה? • ביהמ"ש פסק לעורכות דין 35 אלף שקל שכר טרחה על עסקה שלא יצאה לפועל • 3 פסקי דין בשבוע 

אדם שאינו מתגורר בישראל רכש כאן דירה, ובן זוגו התגורר בה ושילם חלק מהמשכנתה, אף שהיא לא הייתה רשומה על שמו • מה חלקו של בן הזוג בדירה?

בני זוג חיו יחד בדירה שנרכשה ע"י האישה טרם היכרותם. האיש טען כי נערך ביניהם הסכם בעל-פה, לפיו הוא ישלם את המשכנתה במקום האישה, וכך ירכוש אחוזים מהדירה • עד לפרידתם האיש העביר כספים בשווי של 7% מהדירה, ולכן תבע 7% מהבעלות בה • מה קבע ביהמ"ש?

בהיעדר חקיקה בנוגע לחלוקת הרכוש בין בני זוג שאינם נשואים, קבע בית המשפט העליון את "הלכת השיתוף" • בפסק דין תקדימי נקבע כי בתי המשפט יוכלו לעולם לקבל רק החלטות בינאריות לגבי ידועים בציבור: אם הם שותפים ברכוש, הוא תמיד יחולק חצי-חצי - או שלא תהיה חלוקה כלל • הפגיעה הקשה בזכויות ידועים בציבור כתוצאה מפסק דין זה מצדיקה חשיבה מחודשת

הכתבה הזו היתה הנצפית ביותר השבוע בגלובס, ועל כן אנחנו מפרסמים אותה מחדש כשירות לקוראינו • בני זוג שאינם נשואים ומבקשים להיפרד מחויבים לפי הלכת השיתוף להתחלק ברכוש ביניהם באופן שוויוני בלבד, אלא אם חתמו על הסכם ממון שקובע אחרת • המחוזי ביקש לסטות מההלכה, אך העליון בלם והבהיר: החלוקה תיעשה חצי־חצי, רק הכנסת יכולה לבטלה

פסק דין של בית הדין הרבני קבע כי אלמנה שהחזיקה חצי מדירת בעלה המנוח זכאית לגור בדירה למשך כל ימי חייה, אף שלא חיו ביחד 30 שנה, ואף שהבעל הוריש את חלקו בדירה לבת זוגו האחרונה

אדם שמת מקורונה הוריש את כל רכושו לבת זוגו ואם שני ילדיהם • לאחר מכן, גרושתו, שחיה בנפרד ממנו במשך 20 שנה, יצאה למאבק על מחצית מהירושה מכוח הלכת השיתוף • השופט קיבל את עמדת בת הזוג וקבע: הגרושה הטעתה את בית המשפט

אל בתי המשפט לענייני משפחה מגיעים לא מעט סכסוכים בין האישה מהנישואים לבין הידועה בציבור על רכוש של בן זוג שנפטר, או מחלוקות של בנות ובני הזוג של מנוחים עם ילדי המורישה או המוריש • איך נמנעים מהמצב הזה?

בית המשפט לענייני משפחה השווה את מעמדם של הזוגות הנשואים לאלה הידועים בציבור, וכעת יוכל להפעיל שיקול-דעת ולחלק את הרכוש באופן לא שוויוני