כלי טכני בסיסי לאיפיון מגמה, מעקב אחר מגמה וזיהוי תפנית במגמה.קו מגמה עולה הוא קו ישר המחבר בין נקודות שפל של מגמת עליה (משמש גם כקו תמיכה). הקו נמתח מהעבר אל העתיד. שתי נקודות שפל נדרשות על מנת לאתר את קו המגמה ונקודה שלישית מאשרת את הקו שאותר (בעוד שתי הנקודות הראשונות נבחנות על סמך העבר, הנקודה השלישית מקבלת אישור על סמך מסחר המתקיים אחרי שהונח קו המגמה ולכן יש לה משמעות רבה). קו מגמה יורד הוא קו ישר המחבר בין נקודות פסגה של מגמת ירידה (משמש גם כקו התנגדות). שיפוע קו המגמה מייצג את היחס בין שינוי שער לבין הזמן שחולף, ולפיכך מאפיין קו המגמה את קצב המגמה. ההנחה היא, שמניה תנוע באותו קצב אליו הורגלו הסוחרים בה. פריצה של קו המגמה מעידה על שינוי יחסי הכוחות בין המוכרים לקונים, ולפיכך על שינוי מגמה אפשרי. פריצה תיחשב מהימנה אם היא נמשכת לפחות שתי יחידות זמן ואם היא במרחק מינימאלי, שנקבע מראש, מהקו. מהימנות קו המגמה נקבעת על פי הזמן שהוא נמשך, מספר הפעמים שהשער נבלם מעליו/מתחתיו והשיפוע שלו. ככל שקו מגמה נמשך זמן רב יותר והשפיע על נקודות תחתית/פסגה מספר פעמים רב יותר, מהימנותו גבוהה יותר. לגבי השיפוע, קו מגמה שהשיפוע שלו "נורמאלי", כארבעים וחמש מעלות, נחשב לקו המגמה המהימן ביותר. פריצה של קו מגמה מעידה על אפשרות לשינוי מגמה. ככל שמהימנות הקו שנפרץ גבוהה יותר, כך גם הסיכוי שפריצה תעיד על שינוי גבוה יותר. את הפריצה נבחן על פי מספר פרמטרים: המרחק מהקו הנפרץ, נפח המסחר בזמן הפריצה, התנהגות נייר הערך ביחידות זמן קטנות יותר ביחס לפריצה והמסר שניתן מהאינדיקטורים הטכניים.
כתבות
ני"ע
