"מקפידה על שומות לא קמצניות": יום אחד אולי תקבלו ממנה מכתב שיפקיע את הקרקע שלכם

"אנחנו עובדים מסביב לשעון כמו משוגעים כדי שברבעון השני של השנה אנשים יתחילו לראות את השופלים מתחילים לעבוד על המטרו", אומרת ענבל קנקה, שאחראית על מבצע ההפקעות הגדול ביותר שעשתה המדינה אי פעם.

מטרת המבצע היא לאפשר חפירה של שלושה קווי מטרו באורך של 150 ק"מ מתחת ל־24 רשויות מקומיות ולהציב יותר מ־100 תחנות נוסעים. עלותו המוערכת היא 10 מיליארד שקל.

● פרויקט הנשים המשפיעות של גלובס 2025: הרשימה המלאה

המטרו עתיד להתחיל לפעול בהדרגה החל משנת 2034, אבל ההפקעות כאמור כבר החלו בשנה שעברה ויגיעו לשיאן השנה. אלה יכללו 200 אלף הודעות הפקעה עבור 11 אלף דונם והן כוללות גם יותר 400 יחידות דיור להריסה ופינוי.

זה לא קשה להיות מי שאמונה על הפקעה של כל כך הרבה מאנשים?

"אם אתה מצייר את זה כאילו אני באה, עם כל הסמכויות שהקנה לי החוק, להוציא אדם מהנכס באופן חד־צדדי - אז כן. אבל זה לא המצב. אני מפנה שטח לטובת פרויקט לאומי אדיר שישנה את החיים של כולם. אני משלמת לאותו אדם את הסכום ההוגן ונותנת לו תמריצים בדמות תוכניות של התחדשות עירונית. אנשים לא יודעים כמה אנחנו יושבים עם בעלי דירות וחנויות כדי למצוא פתרונות יצירתיים, איך מפחיתים תשלומי מס איך מוצאים פתרונות להתחדשות עירונית.

"אני מייצגת את המדינה אבל במקרים רבים אני רואה את עצמי כמי שמייצגת גם את האזרח. זה אינטרס שלי לשתף פעולה, אז יהיה קל יותר לעשות את העבודה. הוגנות תביא לתוצאה נכונה, מהירה וחסכונית גם עבורנו".

קנקה (45) מונתה לפני כשבועיים לסמנכ"לית המקרקעין בחברת נת"ע. זאת לאחר עשור שבו עמדה בראש החטיבה שאחראית בין היתר גם על הפקעת הקרקעות לטובת הרכבות הקלות. היא נולדה במשפחה דתית בירושלים, לאב שעלה לישראל מסלובקיה ולאם פרסייה שלימדה עברית באולפן. "ההורים שלי הכירו והתאהבו באולפן כשאמא לימדה עברית ואבא היה עולה חדש".

בגיל 12 המשפחה עברה לארה"ב לשליחות של אביה מטעם חברת אמדוקס. לאחר ארבע שנים המשפחה חזרה לישראל והתמקמה ברעננה, בבית שבו חיה היום קנקה. היא הייתה חברה בבני עקיבא ושירתה כמורה בשירות לאומי בירושלים. לקראת סוף השירות יצאה בשאלה ונרשמה ללימודי משפטים: "לא רציתי להיות עורכת דין, אבל נהייתי. בכל מקרה, בסוף החלפתי את המקצוע באחד שהוא יותר בונה ופחות הורס". במקביל ללימודיה השתלבה במשרד עורכי הדין שרגא בירן ואת ההתמחות עשתה במשרד בורנשטיין בסון, שם הכירה את בן זוגה.

עד מהרה השתלבה קנקה, שהתמחתה בתכנון ובנייה, בחברות התשתית הממשלתיות. היא התחילה ברכבת ישראל, כשהייתה צריכה לקדם תחת עתירות בבתי המשפט את מסילת הקו המהיר לירושלים ואת המסילות לכרמיאל ולבית שאן. לאחר עשור עברה לחברת נת"ע, גם שם היא עובדת כבר עשור, וכאמור לאחרונה מונתה לסמנכ"לית.

"אני שמה לב שבנת"ע וגם בחברות אחרות, ממשלתיות ויזמיות, יש בתקופה האחרונה עלייה במספר הנשים בתפקידים בכירים מאוד בחברות תשתית", אומרת קנקה. "מקצועות ותפקידים שהיו נחלת גברים מאוישים יותר ויותר בידי נשים חכמות, אסרטיביות ומוכשרות. אלה נשים שמביאות לתחום התשתיות את הפן הנשי, שיש בו גם ראייה הוליסטית ומרחבית. אין לי ספק שהשינוי שקורה בשנים האחרונות ישפיע בצורה מאוד משמעותית".

"מקפידה על שומות לא קמצניות"

לא תמיד נושא ההפקעות היה מנת חלקה של נת"ע. "כשאני הגעתי לחברה הרשויות המקומיות ניהלו את זה. אבל לקראת הקמת הקווים הירוק והסגול קיבלתי החלטה שנת"ע תבצע את זה, כי הפקעות דרך הוועדות המקומיות מחייבות הפחתה של 40% משווי הפיצוי, ולא רצינו לפגוע באזרחים ולשלוח אותם לנהל תביעות של 12 שנה בגין ירידת ערך".

קנקה מספרת כי הנושא גרר מחלוקת מול משרדי האוצר והמשפטים, שבסופו של דבר הגיעה לפשרה. "אנחנו יכולים להציע פיצוי מוגדל שלוש שנים מאישור התוכנית, ולכן אנחנו רצים לפרסם את הודעות ההפקעה ולשלוח הודעות אישיות לבעלי הקרקע, כדי שנוכל לתת סכומים גדולים יותר. אם הם לא מסכימים להצעה עדיין יש להם זכות לנהל תביעות. אם הנפקע מוותר על תביעות הוא יקבל גם תוספת של 25% - כלומר 125% מערך הקרקע. נוסף על כך, יש הנחה של 50% במס השבח. אני מנחה את השמאים שלי לעשות שומות הוגנות ולא קמצניות, ובאמת ההנחיות האלה הצדיקו את עצמן. כמות תביעות פיצויי ההפקעה שקיבלנו בגין הקו הירוק והסגול היא מזערית".

ומה לגבי פוטנציאל ההשבחה?

"זה עולה במיוחד כשמדברים על קרקע חקלאית. אני מעריכה שיהיו כאלה תביעות בדפו (מוסכי הרכבת - א"ז) בסגולה ובראשונים, שם הקרקעות נסחרות בסכומים מטורפים כי מקווים שיום אחד הן יהיו סחירות - אבל אין שם תוכניות כאלה. בית המשפט אומר, ובצדק, שהמדינה לא צריכה לשלם פיצויים לפי עסקאות השוק כי הן ספקולטיביות. במקרים האלה אם מישהו חושב שמגיע לו אלפי שקלים למטר ולא עשרות, יש לו יכולת להגיש תביעה".

איפה עיקר הקושי?

"ההרגשה שכל העולם נגדך. מילא נפקעים, אבל למה אנשים מהבית? יש בממשלה אנשים טובים אבל הם תחת הפלורוסנטים ולא מכירים את הקושי שלנו. הם חושבים שאנחנו זורקים כסף ורוצים לשלם כמה שיותר כדי לעשות לעצמנו עבודה קלה. זה לא נכון. אנחנו רוצים לשמור על המדינה ולעשות את התהליך הזה בצורה נכונה".

הפרצוף של נת"ע זה הפרצוף של המדינה שמוציאה אותם מהבית. אז המינימום הוא להתייחס בכבוד ולתת מה שמגיע להם ולא לשלוח אותם לתביעות, עורכי דין ושמאים. זה מלא כסף. יש כאלה שאומרים לי 'וואו, איך אכפת לכם', אבל מבחינתי זה מובן מאליו. זה שוק קטן וצריך להשאיר מערכות יחסים טובות ואמון הדדי".

2025 תהיה שנת שיא בהפקעות

עד כה בנת"ע כבר הוציאו 12 אלף הודעות הפקעה אבל זו רק ההתחלה. "2025 הולכת להיות שנת שיא בהפקעות המטר. הולכים לצאת הצווים שלנו על קו M2, שעובר במרכז תל אביב, ובקרוב גם אתחיל להציע את התשלום המלא והשוק יתחיל לראות את הפיצויים שמתקבלים. אני אשלם כסף על מה שאני מפקיעה בפועל, וזה יהיה קודם כול כדי להקים את הדפו בסגולה ובראשונים ובעבודות שאנחנו מתחילים ברחוב גולדה מאיר בחולון וביגאל אלון באור יהודה".

קנקה אחראית גם על תוכניות התחדשות עירונית שבמסגרתן לנפקעים תינתן הזדמנות לקבל יותר זכויות בבניינים שיעברו התחדשות. לדבריה, התכנון של 22 מתחמים יואץ השנה.

בחטיבה שלה עובדים יותר מ־20 שמאים ועורכי דין שאחראים על ביצוע ההפקעות. "אנשים חושבים שבחברה ממשלתית עושים עבודה אפורה ומחתימים כרטיס לשמונה שעות. אבל אצלנו חלק מהעובדים לומדים גם תכנון עירוני בסיוע של נת"ע וכל הזמן מתמקצעים ומתקדמים בתפקידים, כי זה בית ספר לתשתיות לאומיות ולמקרקעין. אנחנו מתעסקים עם הקרקע באזורים הכי מורכבים ואינטנסיביים, אנחנו לא סוללים מסילה באזורי ספר, אלא במרכזי הערים, עם דרישות ופוליטיקה - ובסוף מצליחים. אני מחייבת את העובדים שלי ללכת ברגל לאורך התוואי כדי לראות את הנכסים בעיניים ולמצוא פתרונות".

קנקה מסבירה שאחד האתגרים הגדולים ביותר קשור גם בכמות. "עשינו הפקעות מורכבות בתקופת בניית קווי הרכבת הקלה, אבל המטרו הוא כל מה שעשינו עד היום כפול שלוש ובלוח זמנים לחוץ מאוד. האתגר המקצועי המשמעותי בעיניי הוא שאנחנו לא רק עושים הפקעות, אלא יוזמים פינוי־בינוי נדל"ני סביב התחנות ומעל התחנות.

"כלומר אנחנו לא מציעים רק פיצוי הפקעה, אלא נכס חלופי משודרג בסמיכות למטרו. אנשים היו יוצאים בבוקר מדירת שלושה חדרים בלי ממ"ד וצריכים לעמוד בפקקים כל היום כדי להגיע לעבודה. הם יוכלו לרדת לרחוב מדירת ארבעה חדרים מפונפנת בבניין חדש עם מרפסת, ממ"ד ומעלית ולהגיע לעבודה במטרו בלי פקקים ולשמוע מוזיקה בכיף שלהם.

"זה החידוש והאתגר. זה לא רק פרויקט תשתית. אנחנו משנים את כל החוויה האורבנית ומשביחים את הנדל"ן וכל המרחב יתאים את עצמו. זה לא יקרה מחר בבוקר, אלא בעוד עשור, אבל אין אף חברה אחרת שעושים בה דברים כאלה".