"עוינות חסרת תקדים כלפי נשים": משרדי הממשלה בשפל מגדרי

ממשלת ישראל ה־37 קבעה בתחילת הקדנציה שפל של יותר מ־20 שנה: מתוך 29 מנכ"ליות המשרדים השונים, רק שתיים מהן נשים. אם זה לא מספיק, גם המנכ"ליות שמונו עמדו בראש משרדים קטנים יחסית - משרד ההסברה והמשרד לקידום מעמד האישה - שהספיקו להיסגר. כיום, למעשה, לא מכהנת אישה אחת כמנכ"לית. הכי קרובה לתפקיד היא דרורית שטיינמץ שבחודש שעבר מונתה למ"מ מנכ"ל ראש הממשלה. "אני מרגישה שאנחנו בשנות השבעים, שצריך להסביר למה חשוב שיהיו גם מינויים של נשים בקרב הסגל הבכיר", אומרת אמי פלמור, מנכ"לית משרד המשפטים לשעבר.

● פרויקט הנשים המשפיעות של גלובס 2025: הרשימה המלאה

האם המציאות הזו בדרך להשתנות? בחודש שעבר פסק בג"ץ כי הממשלה לא מיישמת את החוק המחייב לפעול אקטיבית לייצוג הולם של נשים בשירות הציבורי. השופטים נעם סולברג, חאלד כבוב ודפנה ברק ארז הורו לממשלה לקבוע בתוך חצי שנה הנחיות למילוי חובת הייצוג ההולם הקבועה בחוק. הם הבהירו כי הנחיות אלו צריכות לחייב את השר הממנה לפעול לאיתור מועמדת מתאימה וכי הנוהל שיקבע צריך להיות "בעל פוטנציאל לחולל שינוי במישור התוצאתי". לדבריהם, המצב הנוכחי רחוק מחובת הייצוג ההולם "כרחוק מזרח ממערב". את העתירה הגישו שדולת הנשים, נעמ"ת ופורום דבורה וייצגו בה עורכי הדין חגי קלעי, גלי זינגר משדולת הנשים וחיה ארז.

המדינה מצידה טענה שאין מקום להתערב במינוי מנכ"לים למשרדי הממשלה, או משרות אמון ככלל, מאחר שמדובר בהתערבות בליבת שיקול הדעת של השרים לבחור את מנהלי משרדיהם. התמונה הרחבה, לשיטתם, מלמדת דווקא על מגמה של עלייה באיוש משרות בכירות על ידי נשים - 46% ממשרות הניהול הבכיר בשירות המדינה מאוישות על ידי נשים, ו-56% ממשרות ניהול הביניים הן נשים.

השופט סולברג דחה את טענה הממשלה כי מדובר במשרות אמון המוחרגות מהחובה לייצוג הולם. "משרת אמון אינה 'מילת קסם' שיש בה כדי להסיר מעל כתפי השר את עוּלה של חובת הציות לחוק".

"יש לזה השפעה שמחלחלת לדרגות הנמוכות ומובילה לעזיבה של השירות הציבורי", אומרת פלמור על המצב הנוכחי. "נשים בשירות הציבורי מתלבטות אם להישאר. זו לא תקרת זכוכית - זו תקרה מונמכת שמשדרת באופן ברור שלנשים אין, ולא תהיה, הזדמנות להתמנות לתפקידים הבכירים ביותר בממשלה".

 אמי פלמור / צילום: עופר וקנין

"יש ערך שאישה מובילה"

ככלל, הליך מינוי למשרת מנכ"ל כולל שלושה שלבים: בתחילה השר ממליץ על מועמד מטעמו, לאחר מכן ועדת מינויים, המורכבת מנציב שירות המדינה ושני אנשי ציבור ללא זיקה פוליטית, בוחנת את כשירותו ועמידתו בתנאי הסף, ולבסוף הממשלה מחליטה אם לאשר את המינוי.

במהלך הדיונים בעתירה שארכה מספר שנים, הציעה הממשלה שהשר המבקש למנות מועמד יחויב להצהיר שבחן וראיין מספר זהה של נשים וגברים לתפקיד. שופטי בג"ץ קבעו כי הנחיה זו יכולה לאפשר לשר "לצאת ידי חובה" והיא לא עומדת במצוות המחוקק לפעול לביטוי הולם לייצוג של שני המינים.

"האחראים למצב הקיים הם ראש הממשלה ונציב שירות המדינה", אומרת פלמור. "ראש ממשלה אמור להסתכל על הממשלה כולה ולהגיד לראשי המפלגות מה הציפיות שלו לגבי המנכ"לים - שיהיו מקצועיים, שיהיו מגוונים בכל פרמטר, שיגיעו מתוך המגזר העסקי, הציבורי, המגזר השלישי והאקדמיה ויהיו גברים ונשים. המינויים צריכים להיעשות בראייה כלל ממשלתית ומפלגתית. לא יכול להיות שמפלגה שיש לה 6 שרים - תביא מינוי אחרי מינוי של גברים למנכ"לים. צריך להסתכל ברמת המאקרו על תהליכי מינוי בממשלה".

לדבריה, המצב גורם לפגיעה בעבודת הממשלה. "בלא מעט משימות ממשלתיות יש ערך שאישה מובילה, כמו שיש ערך לזה שגבר יוביל. כשהממשלה החליטה שהיא רוצה לעסוק בפוליגמיה בנגב מוניתי לראש הוועדה, אני בספק אם גבר יכול לעשות את התפקיד".

"עוינות חסרת תקדים"

לפני יותר מ-30 שנה הוכרה בישראל חובת הייצוג ההולם בחוקים שונים, בתחילה בדירקטוריונים של חברות ממשלתיות, ובהמשך בכל שירות המדינה ובגופים ציבוריים. הפרשנות שניתנה לביטוי "ייצוג הולם" או "ביטוי הולם" היא כי אין חובה לשוויון מוחלט אך גם לא ניתן להסתפק ב"ייצוג כלשהו". הגורם הממנה מחויב לפעול אקטיבית לאתר מועמדת רלוונטית.

"המאבק על ייצוג הולם של נשים נמשך המון שנים וזוכה להצלחות חלקיות", אומרת עו״ד גלי זינגר, משנה למנכ"לית ומנהלת המחלקה המשפטית בשדולת הנשים שייצגה בעתירה. "בחברות הממשלתיות המאבק הוביל לשינוי מאוד דרמטי בעקבות חקיקת החוק ופסיקת בג"ץ. היום השיעור בדירקטוריונים של החברות הממשלתיות עומד על יותר מ־40% אחרי שבעבר עמד על חצי אחוז. זו דוגמה לכך שכאשר יש חוק שנאכף רואים שינוי בשטח".

 עו״ד גלי זינגר, משנה למנכ״לית ומנהלת המחלקה המשפטית בשדולת הנשים / צילום: ליאל אנפוסקי

יש לציין כי הממשלה הנוכחית אומנם שברה שיא באי מילוי חובת הייצוג אבל המצב לא היה מזהיר גם בממשלות קודמות. על פי ניתוח שנערך על ידי המכון הישראלי לדמוקרטיה, בין השנים 2003 ועד 2025 רק 16% מכלל המינויים למנכ"לים היו נשים - 38 מתוך 238. הממשלה היחידה בה היה שינוי משמעותי היא הממשלה ה־36 של בנט-לפיד, בה כיהנו 11 מנכ"ליות במשרדי ממשלה (39%). בממשלת אולמרט ובממשלת נתניהו הרביעית של 2020-2015 מונו 3 נשים בכל ממשלה, שהיוו 10% ו־9% מהמינויים, בהתאמה. כמו כן, נמצא כי מינויי הנשים נטו יותר למשרדים קטנים - 22% לעומת 13% ממנכ"לי המשרדים הבינוניים והגדולים.

"בפסק הדין הראשון והמכונן, בשנת 1994, בית המשפט ביטל את המינויים בשתי חברות ממשלתיות כי לא לקחו בחשבון את הייצוג ההולם", אומרת ד"ר יופי תירוש, מומחית לשוויון ואיסור אפליה מהפקולטה למשפטים באוניברסיטת תל אביב. "זו הייתה פסיקה אמיצה ודרמטית, אבל מאז כל התרופות של בית המשפט היו מינוריות ואף פעם מאז לא ביטלו מינוי.

"מאז שהחוק נחקק הוא לא הצליח להביא לשינוי משמעותי בגלל תרבות ארגונית קלוקלת בשירות המדינה. יש אינסוף דרכים לעקוף את חובת הייצוג ההולם. החוק לא הביא למספרים משמעותיים של נשים במשרות בכירות בשירות המדינה. בקואליציה הזאת יש 3 מפלגות (יהדות התורה, ש"ס ונעם - נ"ש) שבהגדרה נשים לא נבחרות בהן, לא כשרות, לא כמנכ"ליות ולא כיועצות".

לדברי תירוש, גם בממשלות הקודמות היו אתגרים משמעותיים עם מינוי נשים לשירות הציבורי, אך כעת המצב חמור יותר. "בממשלה הזאת יש עוינות חסרת תקדים לנשים, הן במינויים והן במדיניות. המנגנונים הקיימים בחקיקה מאוד רכים".

"אני נבחרתי ב־2014 כשציפי לבני (אז שרת המשפטים, נ"ש) הצהירה שתמנה אישה מנכ"לית", נזכרת פלמור. בתקופתה כיהנו שתי מנכ"ליות נוספות. המנכ"לית האחרונה לפני פלמור במשרד הייתה נילי ארד בשנות התשעים. זאת, למרות שבמשרד המשפטים נשים מילאו במהלך השנים תפקידים בכירים מאוד - פרקליטת מדינה, סנגורית ציבורית, פרקליטות מחוז - ושבמשרד ככלל יש 69% נשים בתפקידי ניהול.

"פסק הדין יכול להביא לשינוי"

כעת, הממשלה נשלחה כאמור לעשות "שיעורי בית" ולקבוע נוהל איך ניתן לקדם מינוי נשים למנכ"ליות. בין ההצעות שעלו מהשופטים - לראיין יותר נשים מגברים או למנות בשיטת הריץ'רץ'. "יש המון נשים עם ניסיון ויכולת אבל תפקיד השיא חסום", אומרת פלמור. "הנציב צריך להבהיר לשרים שלא ייתכן שאין בממשלה מינויים של נשים ראויות לתפקידים הבכירים ביותר. לתפקידים בשירות הציבורי יש חשיפה ציבורית עצומה - יש לזה משמעות לכלל הציבור".

האם פסיקת בג"ץ תביא לשינוי?

"פסק הדין יכול להביא לשינוי דרמטי", אומרת עו"ד זינגר. "כמו שחוק החברות הממשלתיות הוכיח שניתן לעשות שינוי. זה לא רק לגבי מנכ"ליות, זה לגבי כל משרות האמון שגם שם רובם גברים. בג"ץ מחייב את המדינה לקבוע צעדים אפקטיביים".

"אין ספק שיש הפרה בוטה של החוק" אומרת ד"ר תירוש. "השינוי תלוי בתרבות הפוליטית של הממשלה, אין לי ספק שיגררו רגליים, אבל זו אמירה עקרונית חשובה. יש חשיבות לכך שהשופט סולברג כתב. אני מקווה שזה ייושם".

 ד''ר יופי תירוש / צילום: ישראל הדרי

פסיקת בג"ץ היא אבן דרך משמעותית במאבק ארוך השנים לשוויון בצמרת משרדי הממשלה אך נראה כי לפחות כרגע הממשלה והנציבות לא לקחו לתשומת ליבם את המסר. כך, השבוע, זמן קצר לאחר פסיקת בג"ץ, הממשלה אישרה את מינויים של ארבעה מנכ"לים חדשים, כולם גברים, למשרדי ממשלה במקום כאלו שפרשו.