תרבות של תחרות ובדיקת גבולות: כך קפץ שיבא לצמרת דירוג בתי החולים בעולם

מאז שנת 2019, בית החולים שיבא מדורג בעשירייה הפותחת של רשימת בתי החולים המובילים בעולם של המגזין ניוזוויק. השנה, הוא הגיע לשיא שלו עד כה - המקום השמיני. בתי חולים ישראליים נוספים הצליחו להיכנס לדירוג, אבל לא לעשירייה הראשונה או אפילו קרוב לה. כיצד הפך שיבא למוסד מוערך כל כך בעולם? צללנו אל מאחורי הקלעים של פעילותו ואל ההיסטוריה שלו כדי לברר זאת.

● בית החולים הישראלי שמדורג במקום ה-8 ברשימה העולמית
● ההסכמות החזיקו חודשיים: המאבק על עתיד הכשרות הרופאים בישראל התחדש

קשרים הדוקים עם הצבא והמדינה

בית החולים תל השומר הוקם ב־1941 כמתקן רפואי בשירות הצבא האמריקאי, וב־1948, כשעבר לידי מדינת ישראל הטרייה, כבר אושפזו בו 400 חולים, רובם פצועי צה"ל ומיעוטם חולי שחפת. ב־1949 כבר היו בו 800 מיטות ומחלקת ילדים, וב־1953 הוא הפך לבית חולים אזרחי, בניהולו של חיים שיבא.

הקשר עם הצבא והמדינה נחשב אחד הגורמים להצלחה של בית החולים. שיבא היה קצין הרפואה הראשי הראשון בצה"ל. בשנתיים לפני שמונה למנהל בית החולים תל השומר, הוא כיהן כמנכ"ל משרד הבריאות והיה אחראי להפיכת בתי החולים החולים הצבאיים לאזרחיים. לאחר מותו, ב־1971, בית החולים נקרא על שמו.

 חיים שיבא כקצין רפואה ראשי, עם דוד בן גוריון / צילום: לע''מ - הנס פין

"המיקום ליד הבקו"ם והקשרים של ההנהלה בצבא, משמעותם הייתה שכאשר משהו קרה בצבא הם קיבלו עדיפות בטיפול בו, וזה מאוד חשוב במדינה שהיא תמיד במלחמה", אומר גורם במערכת הבריאות. "גם המנכ"ל הנוכחי, איציק קרייס, היה קצין רפואה ראשי. זה אומר שיש לו יכולות ביצועיות מאוד טובות, וגם שהוא מאוד מקורב לכל בכיר בממשלה שהיה גנרל.

 פרופ' יצחק קרייס - מנכ''ל שיבא משנת 2016 ועד היום. מקדם את מיזם ARC בעולם / צילום: תמר מצפי

"כיוון שיש לבית החולים גם תרבות ארגונית של יוזמה ומהירות תגובה, משרד הבריאות יודע שהוא יכול לסמוך עליו. אם הוא צריך מחר מחלקת קורונה, אז יש. אם צריך לקלוט פצועים או חטופים, הם מוכנים. ואכן שיבא היו ראשונים בקורונה, ראשונים בקליטת החטופים, וזכו ליוקרה מיוחדת בשני המקרים".

היתרון של שיבא במילוי משימות לאומיות נובע גם מהעובדה שכבית חולים ממשלתי הוא מנוהל ישירות על ידי משרד הבריאות. "מאוד נוח שאף פעם לא צריך לריב איתם על קרדיט", מודה גורם שעבד מול בית החולים מתוך משרד הבריאות. "הם לא היו לעומתיים, בעוד שבתי חולים אחרים הרבה פעמים כן היו כאלה".

בקמפוס שיבא פועלים גורמים נוספים המחזקים את הקשר בינו למדינה, כמו המכון הלאומי למדיניות הבריאות ובנק הדם.

המשימה: עצמאות כלכלית ומשיכת כוכבים

המדינה התייחסה לפעמים לשיבא כאל שלוחה שלה, אבל ההפך לא היה תמיד נכון. "שיבא עושים מה שהם רוצים", צוחק גורם שהיה מקורב בעבר למשרד הבריאות, "הם מקבלים המון תרומות, הם אלופים בזה, ולכן הם מאוזנים תקציבית ולא באמת תלויים באף אחד".

סוגיית היחסים הכלכליים בין שיבא למדינה היא מעניינת. השייכות למדינה לכאורה מגבילה מאוד את בית החולים: בתקרת השכר שהוא יכול לתת לרופאים כוכבים כדי למשוך אותם לבית החולים, ברפואה הפרטית ובעבר גם ביכולת לקבל תמלוגים מפטנטים והסטארט־אפים שהקים. הכול היה שייך למדינה.

אך בשיבא היו תמיד נחושים לעקוף את ההגבלות הללו. בית החולים הקים את תאגידי הבריאות, ובהם קרן המחקרים. אלה חברות עצמאיות יותר מבית החולים עצמו והן משתמשות במשאבי בית החולים לרפואה שאינה ציבורית (רפואה פרטית, תיירות רפואית, מחקר לחברות, מלוניות ליולדות, ייעוץ והכשרה לגורמי בריאות בחו"ל ועוד) וכך להכניס עוד כסף לבית החולים או לרופאיו.

דרך התאגידים גם מבוצעים ניתוחים נוספים עבור מערכת הבריאות הציבורית, ורופאים נותנים שירותים נוספים לקופות החולים אחרי שעות העבודה הרשמיות, כך שהם עוזרים גם למערכת הציבורית, למשל בקיצור תורים.

בשיבא הביאו לשיא את ההיקף ואת המגוון של תאגידי הבריאות, ולפי הערכות כ־40% משכר הרופאים כיום בשיבא מגיע מהם. "הם הביאו מיליארדי שקלים לרפואה הציבורית בתרומות והכנסות חיצוניות לאורך השנים", אומרים גורמים מהתחום.

תרבות של תחרות ובדיקת גבולות

לשיבא היו ארבעה מנהלים בלבד מאז קום המדינה, וכל אחד מהם המשיך את דרכו של קודמו. חיים שיבא ניהל אותו עד 1971 והיה זה שקבע את תרבותו. "הוא איחד בית חולים כללי, שיקומי, פסיכיאטרי וילדים תחת גג אחת, וזה לא היה נהוג אז", אומר פרופ' אריה אורנשטיין, שעבד בבית החולים במשך 60 שנה, בין היתר כמנהל מחלקה, והקים את מרכז הטכנולוגיות המתקדמות שלו. "השיקום והפסיכיאטריה הם לאו דווקא המקום שממנו נכנס הכי הרבה כסף, אבל זו הייתה הגישה שלו שהפכה את שיבא מבית חולים ל'קריה רפואית'. ובחו"ל אוהבים מאוד לראות את הטיפול בפצועי המלחמה. זה ממש מרשים אותם".

אורנשטיין מספר שכאשר בית החולים תל השומר קם, בילינסון כבר היה מוסד מבוסס, "אבל יום אחד הייתה מלחמה גדולה בין הפרופסורים של בילינסון לקופת החולים, והם קמו כגוש אחד ועברו לתל השומר".

חיים שיבא זכה למחמאות על הגישה ההוליסטית שלו למטופל ועל תרומתו לקידום כלל מערכת הבריאות ובתי חולים אחרים. "כל רופא יהודי בעולם הוא ניסה להעלות לארץ", אומר אורנשטיין. אבל הוא גם כיכב בשערוריות. אחת המטרידות ביותר היא הזרקת מים לנשים, במקום תרופה מעודדת הפלות.

שיבא נודע גם בדעותיו הגזעניות ביחס לעולים מעדות המזרח. הוא נחשב לאחד המובילים של מדיניות הטיפול בגזזת בהקרנות, שכוונה באופן סלקטיבי לעולים מעדות המזרח והתבררה מאוחר יותר כגורמת לסרטן.

מרדכי (מוטקה) שני, שהחליף את שיבא כמנכ"ל בית החולים, כיהן בתפקיד 33 שנה, עד 2004. כמו שיבא, הוא כיהן קודם לכן כמנכ"ל משרד הבריאות, באופן שחיזק את הקשר בין בית החולים למדינה. "בתקופת ניהולו הייתה לשיבא הגמוניה ושליטה מוחלטת במערכת הבריאות בישראל", הגדיר זאת גורם מהמערכת.

 פרופ' מרדכי שני - מנכ''ל שיבא בשנים 1971־2004. טיפח תחרות עזה עם איכילוב / צילום: עופר עמרם

שני אחראי להקמת תאגידי הבריאות של בית החולים בשנות ה־90 ולקשר הדואלי שנוצר עם המדינה, והיו גם פרשות שבהן נתפס כמי שעבר קצת את הגבולות. הוא גם אדם "לא קל", כפי שמעידים רוב המרואיינים שעבדו איתו.

"שני אחראי לתרבות הארגונית התחרותית של בית החולים. זהו אחד המקורות לתרבות המצוינות של המוסד, אבל היה לכך גם מחיר - שחיקה", אומר פרופ' ארנון אפק, שכיהן כמשנה למנכ"ל בית החולים וכמנכ"ל משרד הבריאות, והיום הוא ראש בית הספר לרפואה של אוניברסיטת רייכמן, במקביל לתפקידו כרופא בשיבא. "שני היה כל הזמן מעודד תחרות בין מנהל בית החולים השיקומי לכללי. כל אחד מהם היה צריך להוכיח שהוא יותר טוב".

התחרות הפנימית גלשה החוצה. "שני גידל שני בנים: זאב רוטשטיין שירש אותו וגבי ברבש שהפך למנכ"ל איכילוב", מספר גורם המכיר את שני הצדדים. "התחרות הזאת דחפה את שני המוסדות קדימה ולכן קשורה גם היא לסיפור של שיבא. זה נמשך עד היום. הם גונבים אחד לשני טאלנטים, מתחרים מי יביא מחקרים ומכשירים חדשים. בין רוטשטיין לברבש שררה איבה, בין רוני גמזו וקרייס האיבה רק התעצמה, אבל אומרים שבין שפרכר לקרייס היחסים הרבה יותר קורקטיים".

 פרופ' זאב רוטשטיין - מנכ''ל שיבא בשנים 2004־2015. קידם חדשנות ובחן גבולות מול המדינה / צילום: ליאור מזרחי

רוטשטיין, שכיהן כמנכ"ל שיבא בשנים 2004־2015, היה המנהל הצבעוני ביותר שלו ונחשב למי שבדק עד הסוף את גבולות השימוש בבית החולים למיזמים פרטיים. בדוח מבקר המדינה לשנת 2009 נטען כי רוטשטיין עסק ב־11 עבודות פרטיות במקביל למשרתו ועל חלקן לא דיווח. רוטשטיין עצמו טען שלא היו דברים מעולם. אחת הפרשות הזכורות בהקשר הזה הייתה מנחת המסוקים שרוטשטיין הרחיב והשמיש גם לטובת גורמים פרטיים מישראל ומחו"ל, ללא הסכמה או אישור מהמדינה. זו הייתה דרך מצוינת ליצור קשרים עם תורמים פוטנציאלים.

אורנשטיין מספר שתחת רוטשטיין הוקמו שתי תוכניות משמעותיות מאוד לשיבא. אחת מהן, תוכנית תלפיות למנהיגות רפואית, העניקה לרופאים צעירים בולטים תקציבי מחקר, אישור להתפנות למחקר וגם הכשרה כמנהיגים. בוגרי התוכנית מובילים כיום בתי חולים ומחלקות בכל הארץ, וגם בשיבא עצמו. תוכנית אחרת, שבראשה עמד אורנשטיין עצמו, היא המרכז לטכנולוגיות מתקדמות. "שם התחלנו לרשום פטנטים ולהקים סטארט־אפים", הוא אומר.

"רוטשטיין הטריף את משרד הבריאות, אבל בסופו של דבר, כשהדסה נקלעה לקשיים, היה זה שר הבריאות יעקב ליצמן שקרא לו להציל את המקום", אומר אחד המרואיינים. כהונתו בהדסה הייתה סוערת והסתיימה בפרישתו על רקע חיכוכים עם הדירקטוריון. ספרו האוטוביוגרפי, שיצא לאור ב־2022, נקרא "זאב בחלוק לבן".

מנוע ליחסים בינלאומיים ואקזיטים

מי שהחליף את רוטשטיין בשיבא היה יצחק (איציק) קרייס, המכהן עדיין בתפקיד. כמו שיבא, קרייס היה קצין רפואה ראשי ונחשב מומחה לרפואה במצבי משבר ואסון. אחד המהלכים המובילים שעשה היה הצמחת מחלקת החדשנות של אורנשטיין לכדי פרויקט ARC, קמפוס סטארט־אפים בתוך שיבא, המשמש גם לייזום חברות חדשות ובית לחברות קיימות שביקשו ליהנות מיחסי גומלין עם בית החולים. שתיים מהחברות מהסוג השני כבר רשמו אקזיטים שתרמו למוניטין ולהכנסות של שיבא.

הקשר עם הסטארט־אפים מאפשר לבית החולים לשלב חדשנות בקלות בפעילות היומיומית שלו, אם כי גם לכך יש מחיר: "הפיילוט הנצחי". הצוותים הרפואיים נאלצים להשקיע זמן ומאמץ בהטמעת מגוון טכנולוגיות חדשות שלא תמיד שורדות.

ARC הוא היום מנוע היחסים הבינלאומיים של שיבא, שאינם דומים לאלה של שום בית חולים אחר בארץ. כשהפרויקט היה רק בן כמה שנים, בשיבא כבר הוחלט לייצא אותו, תחילה באופן ספורדי ובהמשך כתוכנית מרשימה לבניית תוכנית חדשנות בבתי חולים בהובלת חברת הייעוץ דלויט. עד כה נבנו מתחמי ARC בתשעה בתי חולים מובילים בעולם, כולל כאלה שמקדימים את שיבא ברשימה של ניוזוויק.

לקרייס יש תוכנית להפוך את שיבא ל"עיר בריאות". מקורותיה בהסכם פרקטי: חלק משטחי קמפוס שיבא יפונו לטובת הקמת מבני מגורים, ובתמורה יקבל שיבא תקציבים וזכות לשכן צוותים רפואיים בבניינים שיוקמו. אך קרייס הפך את התוכנית לחזון מרחיק לכת יותר, שכולל גם קריית הייטק, חיזוק הקשר עם אוניברסיטת בר אילן והפיכת אזור המגורים החדש לשכונה של רופאים ואקדמאים, פתיחת צירי תנועה חדשים לתל השומר וכן הקמה של תחנת רכבת קלה.

מעבר לעיר הבריאות ולזירה הבינלאומית, לשיבא תוכניות להתרחב גם בתוך ישראל, למשל דרך ניהול בית החולים החדש הצפוי לקום בבאר שבע. שירותי אשפוז הבית שיבא Beyond הם התרחבות נוספת לעבר רפואת הקהילה.

המדד? "בבית החולים שיבא ממש עובדים בזה"

אלה הן הסיבות העיקריות לכך ששיבא היא מוסד עוצמתי ומוערך בישראל, אך האם הן הסיבות לכך שהוא מתברג בצמרת הטבלה של ניוזוויק? "המדד? הם ממש עובדים בזה", אמר לנו גורם ממערכת הבריאות. "הם מכוונים המון מהפעולות שלהם בבית החולים כדי לנצח את המדד".

מדד ניוזוויק מדורג בפועל על ידי חברת סטטיסטה (גילוי נאות: גם גלובס עובד עם החברה בדירוג מדד המותגים ומדדים נוספים). למדד מייעצת קבוצה של שישה מומחים מתחום הבריאות, ביניהם אחד, פרופ' אייל צימליכמן, סמנכ"ל החדשנות של שיבא.

צימליכמן לא יכול להשפיע ישירות על המדידה, אבל מה שהוא יכול לעשות הוא לכוון את המדד למקומות ששיבא מצטיין בהם. לדוגמה, מדד PROMs, שבוחן מה קרה לחולים מבחינה רפואית לאחר שהשתחררו מבית החולים. זהו מדד ששיבא עזרו לפתח, והם מאוד מקפידים לעמוד בו וגם לפרסם את התוצאות. בסטטיסטה אימצו אותו, וככל שמודדים ומפרסמים יותר PROMs עולה הציון במדד.

עוד גורם הוא האקרדיטציה. שיבא עוברת תהליך אקרדיטציה בשם JCI, לא כל בתי החולים עושים זאת וחלקם עושים רק בדיקה וירטואלית ולא פיזית. האקרדיטציה נספרת במדד. "יש גם לזה מחיר", מודה גורם מתוך בית החולים. "יש שיאמרו שכאשר בית חולים מתאים את עצמו לאקרדיטציה הוא עלול לאבד גמישות או להשקיע פחות בדברים אחרים".

רכיב נוסף במדד הוא ביקורת עמיתים, שאלונים שנשלחים ל־8,000 רופאים ברחבי העולם (לא ידוע מי הם, או כמה מהם בישראל). הפעילות הבינלאומית הרבה של שיבא, כולל סניפי ARC ברחבי העולם, מתבטאת יפה בחלק הזה של המדד.

רכיב אחר במדד הוא פרסומים מדעיים ופטנטים. זהו מדד אובייקטיבי, שיותר קשה להשפיע עליו, וגם בו שיבא מצטיין.

גם משרד הבריאות מודד פרמטרים של איכות אובייקטיביים, וגם הם מובאים בחשבון בתוך מדד ניוזוויק. שיבא עומדים ברף ב־100% מהמדדים, אבל "אם הפער בין שיבא לבין בתי החולים האחרים היה כמו שהוא נראה מהמדד, היינו רואים אותם שוברים את התקרה בכל המדדים", אומר גורם שאיננו מאיכילוב, כפי שאולי היה ניתן להניח. "ביום שבו תראי רופאים עומדים בתור מארה"ב כדי להשתלם בשיבא, אפשר יהיה להתחיל לדבר על מקום 8 בעולם. בינתיים הכיוון הוא הפוך. שיבא בית חולים מצוין, בתחומים מסוימים הוא הכי טוב ובתחומים אחרים יש בארץ טובים ממנו".