רוסיה עוקפת את הסנקציות המערביות, ויצוא הנפט ממשיך להכניס לה מאות מיליארדים: ההנחה שהיא נאלצת לתת על הנפט המיוצא הצטמצם דרמטית, מבין 20% ל־30% בשנים 2022-2023, ל־10% בלבד בשנה האחרונה. בעזרת ירידת מחירי הנפט שהופכת את תקרת המחיר האירופית לפחות רלוונטית, "צי צללים" אפקטיבי וזיקוק דרך טורקיה והודו, רוסיה מצליחה לשמור על המקור החשוב ביותר שלה למטבע זר שמממן את המשך המלחמה באוקראינה. עם זאת, רווחי הגז הצטמצמו משמעותית.
● ניתוח | החות'ים בין הפטיש לסדן: "איראן, כמו רוסיה, מתגלה כחברה בוגדנית"
● בטורקיה מזהירים את ישראל: תלמדו מהלקח של איראן
"חביות הנפט הסטנדרטיות שרוסיה מייצאת, שנקראות Urals, נמכרו לפני המלחמה במחיר כמעט זהה לחביות הברנט שהן הסטנדרט המערבי" אומר חן הרצוג, הכלכלן הראשי של BDO, "אבל ברגע שרוסיה פלשה לאוקראינה, מחירי הנפט המערבי זינקו - והרוסי הרבה פחות. נפתח פער של יותר מ־20% שנמשך שנתיים, אבל בשנה האחרונה הוא נסגר ברובו והמחירים חזרו להסתנכרן. הפער בין מחיר חבית נפט רוסי למערבי היום קטן במיוחד - ורוסיה גורפת עליו רווח נאה".
אחת ההשלכות היא שב־2021 רוסיה הכניסה מיצוא נפט 264 מיליארד דולר, וב־2024 הכניסה רק 8% פחות, 242 מיליארד דולר. "זה לא פער גדול כמו שמדינות המערב היו רוצות", אומר הרצוג.
התקרה כבר לא רלוונטית
אחת מהסיבות לפער שנוצר היה מדיניות תקרת המחיר של האיחוד האירופי: במסגרתה, מדינות האיחוד המשיכו לקנות נפט רוסי, אבל רק עד 60 דולר לחבית. בצורה כזאת האיחוד הצליח לאזן בין הרצון לצמצם את הרווח של רוסיה מהנפט, ועדיין לעמוד בדרישות השווקים המקומיים בהם מחירי האנרגיה זינקו דרמטית. אלא שמאז המחירים ירדו ותקרת המחיר הפכה להרבה פחות רלוונטית.
על פי המרכז למחקר אנרגיה ואוויר נקי היושב בפינלנד, ומפרסם דוח חודשי על מכירות הדלקים של רוסיה, גם התקרה הקיימת לא נאכפת בצורה מיטבית, ונפט רוסי נמכר בפועל מעל המחיר. "אכיפה יסודית של תקרת המחיר הייתה חותכת את ההכנסות של רוסיה מהיצוא ב־12%", לדברי המרכז, ו"הורדת תקרת המחיר ל־30 דולר הייתה מורידה את הכנסות רוסיה מיצוא ב־40%". גם 30 דולר, הם אומרים, זה עדיין מעל עלות ההפקה של רוב הנפט הרוסי, שעומדת על 15 דולר.
נעזרת במדינות שלישיות
אך לא רק מחירי הנפט היורדים (ביחס לראשית המלחמה) סייעו לרוסיה, אלא גם מאמץ אקטיבי מצידה לעקוף את הסנקציות: "רוסיה התחילה לייצא נפט למדינות שלישיות, כמו טורקיה והודו, שזיקקו אותו אצלן ומכרו אותו למערב כמוצרי נפט סופיים ממקור טורקי או הודי", מסביר הרצוג. כך, רוסיה מצליחה להמשיך ולייצא נפט למערב - עם עוד כמה צעדים בדרך.
גם "צי הצללים" של רוסיה, שמכיל אוניות ישנות שאינן רשומות ומעבירות נפט תוך עקיפת הסנקציות, הולך ומתחזק. על פי נתוני המרכז למחקר אנרגיה ואוויר נקי, 80% מהנפט הגולמי של רוסיה מיוצא באמצעותן. בעזרת צי הצללים, רוסיה מצליחה להמשיך ולייצא את הנפט שלה למרות המגבלות, אך במחיר של שימוש בספינות ישנות, שעלולות גם להביא לנזק סביבתי במקרה של תקלה.
"עד כמה האמברגו באמת פגע בכלכלה הרוסית? יש פגיעה, אבל מתונה בהרבה ממה שהעריכו שהיא תהיה", אומר הרצוג. "יש רק 8% ירידה בהכנסות בדולרים. חלק מזה מאחר שלמרות הירידות, המחירים עדיין גבוהים יותר היום ממה שהם היו לפני המלחמה. בנוסף, היכולת של רוסיה לעקוף את הסנקציות השתפרה".
לדבריו, "זה מראה שמאוד קשה לייצר סנקציות אפקטיביות. כוחות השוק הם כאלה שככל שהסנקציות יוצרות יותר פער, כך יש יותר תמריץ למצוא דרך לעקוף אותן, ומוצאים. כל עוד לא עושים מצור ימי פיזי, מאוד קשה לאכוף סנקציות כאלה. אירופה שילמה מחיר כלכלי גבוה בשנה הראשונה של המלחמה בגלל מחסור בנפט ובגז, כשהאינפלציה עלתה".
ההכנסות של רוסיה מגז טבעי, לעומת זאת, ירדו בכמעט חצי. "השינוע של גז הוא הרבה יותר מורכב", מסביר הרצוג. "בניגוד לנפט שקל להעמיס אותו על 'מכליות רפאים', ההובלה של גז דורשת תשתית יקרה של צינורות או אוניות LNG יקרות ומתקדמות טכנולוגית הרבה יותר. זה מביא לכך שהיכולת להבריח גז טבעי היא הרבה יותר קשה, כך שהאמברגו בגז הצליח יותר".
מה טראמפ יעשה
אז מה כן אפשר לעשות? לדברי הרצוג, "קודם כל, צריך להתנתק מהתלות באנרגיה הרוסית ולהביא מקורות חליפיים: אנרגיות מתחדשות, גז ממקורות אחרים, ובטווח הארוך גם לשקול מחדש את צינור הגז איסטמד שיחבר את ישראל לאירופה, ואפילו ללכת לכיוון של הרחבת האנרגיה הגרעינית".
הרצוג גם מזכיר ש"במסע הבחירות שלו, טראמפ הבטיח גם להגדיל את יצור הגז והנפט בארה"ב כדי להוריד את המחירים העולמיים וכך לפגוע ברוסיה. אך בינתיים מדיניות זו עוד לא נכנסה לפעולה".
בנוסף, על פי המרכז למחקר אנרגיה ואוויר נקי, בנות בריתה של אוקראינה יכולות להוריד את תקרת המחיר על נפט רוסי (ולהגביר את הענישה על מי שמפר אותה), וכן להגביר את האכיפה על צי הצללים על ידי הטלת סנקציות על מדינות שמקבלות את הספינות האלה.
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
