שִׂים לֵב: בְּאֲתָר זֶה מֻפְעֶלֶת מַעֲרֶכֶת נָגִישׁ בִּקְלִיק הַמְּסַיַּעַת לִנְגִישׁוּת הָאֲתָר. לְחַץ Control-F11 לְהַתְאָמַת הָאֲתָר לְעִוְורִים הַמִּשְׁתַּמְּשִׁים בְּתוֹכְנַת קוֹרֵא־מָסָךְ; לְחַץ Control-F10 לִפְתִיחַת תַּפְרִיט נְגִישׁוּת.
 

נתח קצבים עם וודקה תותים: ארוחת השף בגליל שתעבירו בה שעות

פארידה בסלט ישראלי ונתח קצבים לצד קוקטייל וודקה ותותים, פיקניק ביקב עם תצפית על החרמון, גלריה לאמנות וסדנת אובניים • ביקור בראש פינה שחוזרת לעצמה

מנת ארטישוק על לאבנה בבית של אורלי ופפי / צילום: יוסי אלעד
מנת ארטישוק על לאבנה בבית של אורלי ופפי / צילום: יוסי אלעד

לישראלים רבים יש זיכרונות מראש פינה - מהצימרים, המסעדות המיתולוגיות, פנינות האמנות והתרבות. הקסם הייחודי שיש בה השתמר גם לאחר השנה הקשה שעברה עליה, והיא מחכה למטיילים. מצאנו כמה סודות שיש באמתחתה ואולי לא הכרתם.

חגית עברון תופרת יום | יקב בוטיק בגולן וארוחה אתיופית מסורתית: ארבעה עסקי תיירות של נשים ששווה להכיר
חגית אברון תופרת יום | לא רק למקומיים: הגיע הזמן שגם אתם תכירו את הפטיסרי החלומי הזה
חגית אברון תופרת יום | במשאית אוכל חצי שעה מתל אביב מסתתר סוד נפוליטני שעשרות מחכים לו בתור

10:00 | משהו לנשמה: חלון של נוף שאי אפשר לסגור

סוף עונת השקדיות, תחילתה וגם סופה של פריחת הנשירים הקצרה - הנקטרינות, האפרסק והשיזף במחול עטור של אלף גוני וורוד-סגול. אם תמצמצו, תפסידו. עד שיתפרסמו שורות אלה, ובצל גל החום שמאיים להשבית את הפריחה, אין לדעת מה עוד ייוותר מכל היופי השוקק. אבל דבר אחד בטוח, את חלון הנוף הנגלה מכל עבר בכביש 8675 מצפת בואכם יער ביריה לעולם אי אפשר יהיה לסגור.

הביקור מתחיל בעצירה בגן המצודה לנקודת תצפית, אחת מיני רבות, השזורה בדרך הנוף היפה של הכביש. טיול קצרצר ברגל, 200 מטר בלבד, ייקח אתכם אל האנדרטה בקודקוד ההר, משם משתרע נוף על הרי נצרת, התבור, הארבל, רכס פורייה ודרום רמת הגולן. המשכו של הכביש בתצפיות נוף לאורך יער ביריה המכשף שיפה לראות בכל עונה.
נקודות תצפית על כביש 8675

11:00 | משהו לשתות: יין בוטיק וסלסלת פיקניק משובחת

פיתול יפה ועוד אחד אף יותר מובילים בדרך לא דרך לאותם מטעים בשיא תפארתם. זכרו שאסור לקטוף את פרחי הבר, ומטעי הפירות הם שטחים פרטיים ופרנסתם של החקלאים. שלט נידח מצביע לכיוון יקב אלבר, חלקת האלוהים המשכרת של לימור ודורון, זוג שמכר את הפרארי לטובת אוטובוס, ובו הוא גר.

סלסילת פיקניק ביקב אלבר / צילום: שרון שחר
 סלסילת פיקניק ביקב אלבר / צילום: שרון שחר

הביקור בבוסתן מתחיל בתצפית על החרמון והרי נפתלי, ממשיך להסברים לתוככי שורות הגפנים שזה עתה מתעוררות מתרדמתן, ומסתיים בשהייה ככל שתחפצו, עם לגימות מטוב הגפן. יש גם סלסילת פיקניק ובה תוצרת מקומית משובחת שהולמת יפה את היין ואת הנוף.
יקב אלבר

13:00 | משהו לקנות: לרכוש מה שרוצים, לשלם כמה שרוצים

אמנים רבים קבעו את משכנם בראש פינה. אנחנו הספקנו להציץ לגלריה הבאר של היוצרת והאוצרת סיגל עשת-שפט, שבימים אלה מציגה תערוכת יחיד וגם מובילה בעצמה סיורי אמנות במושבה. המשכנו לסטודיו הקרמיקה של ענבר רסקי, דור שישי לשושלת ראש־פינאית גאה, שמעבירה לכל מי שחפץ סדנת אובניים מרגיעה.

הסטודיו של רסקי פועל בשיטת Honesty Shop, ובו אפשר להציץ על הכלים היפים המקועקעים בתכול עז, לרכוש מה שרוצים ולהשאיר את הכסף בקופסה הייעודית. השתוממנו על האמון ועצם השיטה, אולם רסקי נשבעה שבכל שנותיה בגלריה מעולם לא רומתה.
הבאר - גלריה לאמנות; ענבר - סדנאות קרמיקה

14:00 | משהו לאכול: ברוסקטת כבד במייפל וארטישוק על ארטישוק

עת עמדה השמש במרכז הרקיע כרסמה בנו שוב תחושת הרעב. היין שלגמנו רק היטיב את תחושת ההשתוקקות לארוחה טובה. חשנו לביתם של אורלי אליאס ויוסי אלעד, המכונה פפי בפי אוהביו. אליאס, טיפוס צבעוני ומרתק, מתגוררת זה שנים בבית עתיק ויפהפה בראש פינה, שבעבר שימש כאחוזת לינה ידועה. פפי, שף מדופלם וחובק עולם, איש של אנשים, מעשיות ובישולים, היה שותף וממקימי מסעדת מחניודה בירושלים. כיום הם מארחים בביתם היפהפה לארוחות מיוחדות, שאין בהן תפריט סדור, אלא תשוקה וחדווה לאוכל טוב ואהבת אירוח.

פפי מבשל בבית העתיק והיפה / צילום: יוסי אלעד
 פפי מבשל בבית העתיק והיפה / צילום: יוסי אלעד

את פפי פגשנו בגינה, עטוי סינר טבחים ומזמרה בידו, גוזם חוביזה טרייה. "כנסו פנימה לקוקטייל", הוא רעם בקולו ואנחנו צייתנו ונכנסנו לבית העתיק והיפה, שניחוחות בישולים ומאפים בקעו ממטבחו. את הארוחה הפעם ערכו בני הזוג כהומאז' לנסיעתם האחרונה לכרתים. לגמנו את קוקטייל התותים שנמהל בוודקה, כרסמנו פתיחים של ברוסקטות כבד במייפל וסלט ביצים, ושמענו בשקיקה את סיפורי מסעות הזוג, שהגיל מבחינתם הוא רק תירוץ לחיות את החיים בתשוקה ולא לעצור לעולם.

את החוביזה שגזם פפי בגינה הוא הטמין בבצק בוריקיטוס קטנטנים ולידם הוגש צזיקי לא קונבנציונלי בעליל, ובו בצל ירוק וקישואים. במנה הזאת, ובתשע הנוספות שעוד הפציעו, טמון סיפורו של המטבח הישראלי החדש: שפים שבאו מבית של מרק עוף, חריימה וסלט קצוץ דק הפכו אותו לטעים, נחשק ובעיקר חמקמק מהגדרה ברורה. כך למשל, פרוסות דג פארידה טריות שטו במיץ של סלט ישראלי, נתח קצבים הוגש עם סלסה פלפלים ועגבניות צרובות וארטישוק טרי מולא בחורטה (סלט עלים ירוקים) יוונית על קרם ארטישוק ירושלמי.

שלוש שעות ישבנו שם, מסרבות לקום ממקומנו. מנה רדפה סיפור שרדף בדיחה, יין גלילי נמזג שוב ושוב לכוסות עד שהשמש פרשה לשנתה.
הבית של אורלי ופפי