החברה עלתה "על הגל" ו-240 חברי הקיבוץ יצטרכו להצביע האם גם הגיע זמן האקזיט

בחודשים האחרונים הצפינו חתמים מהגופים המובילים בשוק ההון לקיבוץ סאסא, שבגליל העליון סמוך לגבול עם לבנון. זאת, כחלק מסבב פגישות שעורכת הנהלת החברה הביטחונית פלסן, בעזרת יועצת ההנפקה מירב בן כנען הלר (ששימשה עד לאחרונה כדירקטורית במגדל). בקיבוץ הצפוני, המונה כ־240 חברים, מתלבטים האם להנפיק את החברה, שנחשבת למובילה עולמית בפיתוח וייצור של מיגון לכלי רכב צבאיים מחומרים מרוכבים.

● ראיון | "היו ישראליות בנאסד"ק שלא הוערכו כמו שצריך": המשקיע שאוהב להיות הראשון ששם כסף
● מתנת הפרידה מעזריאלי: המנכ"ל הפורש הרוויח 23 מיליון שקל

תחום התעשיות הביטחוניות הוא אחד הלוהטים בבורסה בת"א בשנים האחרונות, כשמניותיהן של יצרניות ביטחוניות כמנועי בית שמש, ארית, עשות ונקסט ויז'ן זינקו במאות אחוזים ויותר בעקבות גידול חד בהזמנות, להן זכו על רקע המלחמות בעזה ובאוקראינה. אלביט מערכות, החברה הנסחרת הגדולה בענף, יותר מהכפילה את שווייה בשנה החולפת לכ־66 מיליארד שקל.

על רקע הביצועים העסקיים החזקים והתשואות המלהיבות לבעלי המניות, אין פלא שחברות ביטחוניות נוספות פוזלות לזירת המסחר המקומית, לאחר שאחת כזו הנפיקה את מניותיה לראשונה אשתקד - חברת הטכנולוגיה TSG. גם פלסן, שרושמת מאז תחילת המלחמה זינוק בהכנסותיה, הנאמדות כיום בכ־200 מיליון דולר בשנה, בוחנת כאמור מהלך לגיוס הון, כשעל פי ההערכות החברה שואפת לקבל שווי של כמיליארד שקל.

עם זאת, חתמים שחזרו מפגישות בקיבוץ הצפוני טוענים כי הנהלת החברה "לא סגורה על עצמה" בנושא ההנפקה, כשגם המומנטום בשוק ההנפקות המקומי לטענתם נחלש בשבועות האחרונים. לצד האפשרות להנפיק כ־20% ממניות פלסן לציבור, שוקלים בקיבוץ גם גיוס הון פרטי מגופים מוסדיים או הנפקת איגרות חוב. אסיפת חברי הקיבוץ, המחזיק בבעלות על החברה, צפויה להחליט בתקופה הקרובה לגבי המהלך, על סמך המלצות הדירקטוריון.

"הכוונה שלנו היא לנצל את הגאות בשוק ההון בכלל, ובתעשיות הבטחוניות בפרט", אמר אביהו גלעד, מנהל העסקים של קיבוץ סאסא. "כל המהלכים ייעשו תחת הנחת העבודה שהקיבוץ נשאר בעל שליטה משמעותית בחברה". לדבריו, פלסן פועלת בשני צירים מקבילים: עדכון האסטרטגיה, העשויה לכלול מהלכים לצמיחה באמצעות מיזוגים ורכישות, וחיזוק מבנה ההון כדי לתמוך באסטרטגיה העסקית.

מייצרת תחת אש

פלסן, שהוקמה ב־1985, עסקה בתחילת דרכה בייצור מוצרי פלסטיק קשיחים כגון מכלי אשפה ושינוע. לאחר דשדוש בתוצאות הפעילות עברה לייצר מוצרים בתחום המיגון הבליסטי, ובשנת 1989 החלה לייצר עבור צה"ל אפודים לסלקי פצצות. בעקבות לקחי האינתיפאדה הראשונה שבה בלט הצורך בכלי רכב ממוגנים, החלה החברה לפתח מערכות מיגון מתקדמות לכלי רכב שהפכו לפעילותה המרכזית.

החברה חתומה על המיגון לרכבי ההאמר והסופה של צה"ל עוד בשנות ה־90, ובשנות ה־2000 תכננה את רכבי הקרקל הממוגנים שבשימוש צה"ל, המשטרה ומשרד הביטחון. המוצרים שלה כיום כוללים את ה"טיגריס" - הדגם החדש מסדרת הקרקל, שהחליף את ה"זאב" כרכב הבט"ש המרכזי של אוגדת איו"ש. מוצרים נוספים כוללים אפודים קרמיים, מושבים בולמי זעזועים ומערכות הגנה מירי רקטי.

בקיץ האחרון, בעודה מתמודדת עם ירי חזבאללה על המפעל שלה בסאסא, השיקה פלסן את מערכת ה־TAPS להגנה על רק"מים (רכבים משוריינים ובהם טנקים ונגמ"שים) מפני ירי כטב"מים - תופעה שהפכה לנפוצה בעימותים האחרונים באוקראינה ובמזה"ת. הטכנולוגיה שפיתחה החברה לשימוש בסיבי פחמן אפשרה לה לשווק גם מוצרים לשוק האזרחי, ובהם אמבולנסים ממוגנים עבור מד"א.

נכון להיום מעסיקה פלסן למעלה מ־700 עובדים, רובם במפעל בסאסא והאחרים במפעלים בארה"ב ובצרפת, שם היא פועלת באמצעות חברות בנות. זאת לצד שיתופי פעולה עם חברות בינלאומיות בתחום הנשק והמיגון הצבאי. כך למשל, בינואר האחרון נודע כי פלסן הרחיבה את השת"פ שלה עם החברה הדרום קוריאנית האנווה, והשתיים יפתחו מיגון לתותחים ולרכבים המיועדים לצבא רומניה.

ההנפקה שלא קרתה

ביצועי פלסן הושפעו לאורך השנים מהמצב הביטחוני, לא רק באזורנו, והחברה הפרויקטלית במהותה ידעה בהתאם עליות ומורדות. בשלהי העשור הראשון של האלף הגיעה החברה לשיא הצלחתה כאשר סיפקה לצבא האמריקאי שלחם באפגניסטן ובעיראק את המיגון לכלי רכב שייצרה חברת אושקוש (OshKosh) האמריקאית, שהיה בעל עבירות גבוהה ומשקל נמוך על אף מיגונו.

ההתקשרות עם הצבא האמריקאי הניבה לפלסן הזמנות בהיקפים של מאות מיליוני דולרים. באותן שנות שיא (2008־2010) העסיקה פלסן מעל 1,500 עובדים ומחזור ההכנסות השנתי שלה עמד על כ־800 מיליון דולר (קרוב ל־3 מיליארד שקל). הרווחים העצומים שהניב המפעל הפכו את סאסא לאחד הקיבוצים העשירים בישראל באותן שנים.

מספר שנים קודם לכן, על רקע זכייה ראשונה בחוזה גדול למיגון כלי רכב של המארינס, אף בחנה פלסן הנפקה בוול סטריט לפי שווי של 300־400 מיליון דולר. רגע לפני שההנפקה יצאה לפועל, החליטה הנהלת החברה, בראשות המנכ"ל דאז דני זיו, על עצירת המהלך. "הבנו שכדי לעמוד בדרישות ההנפקה לא נוכל לעשות ביזנס, והיה חשוב לנו יותר לעשות עסקים מאשר להנפיק", הסביר זיו כעבור כמה שנים את הביטול. את זיו, המנכ"ל הוותיק, החליף לפני כשנתיים משה אלעזר, לשעבר מנכ"ל אירונאוטיקס.

"שוב על הגל"

מיד לאחר שנות השיא הגיע המשבר. בעקבות הנסיגה האמריקאית מאפגניסטן ועיראק, חל צמצום ניכר בפעילותה של פלסן והיא נאלצה לפטר מאות עובדים (כמחצית מכוח האדם שהועסק בה) בשנים 2011־2013. בהמשך, גם משבר הקורונה ב־2020 פגע בעסקיה והסב לה הפסדים. בשנת 2021, כשהיא עדיין נתונה בקשיים, ניהלה פלסן מגעים עם החברה הממשלתית רפאל, שהתעניינה אז ברכישת 15% עד 50% ממניותיה לפי שווי חברה של כחצי מיליארד שקל.

המהלך טורפד על ידי רם בלינקוב, ששימש בזמנו כמנכ"ל משרד האוצר וכמ"מ מנהל רשות החברות הממשלתיות. הוא הסביר כי העסקה מנוגדת למדיניות הממשלה ואין זה מתפקידה של חברה ממשלתית לסייע לחברה פרטית שנקלעה לקשיים.

פעיל ותיק בשוק טוען כי "היום כללי המשחק השתנו, ופלסן שוב 'על הגל'", לאחר שהפריחה בשוק התעשיות הביטחוניות שהחלה עם המלחמה באוקראינה הובילה לעלייה ניכרת בביקוש למוצרי החברה.

כאמור, במהלך המלחמה נקלעה פלסן עצמה לקו האש. ביוני 2024 הודיע חזבאללה כי שיגר שני טילי נ"ט אשר פגעו במדויק במפעל שבקיבוץ סאסא. מהירי לא היו נפגעים.