חברת אלף פארמס, שפיתחה טכנולוגיה לייצור רקמת בשר בתרבית ללא שימוש בבעלי חיים, הודיעה על גיוס של 29 מיליון דולר, כחלק מסבב גיוס שהחברה מתכננת להרחיב. 22 מיליון דולר גויסו בהשקעת Safe ממשקיעים קיימים ועוד 7 מיליון דולר ממשקיעים חדשים וקיימים. הגיוס הנוכחי מגיע גם שינוי באסטרטגיה של החברה בהתאם לתנאי השוק.
● השבוע בביומד | מחקר חדש מגלה: העור שלנו צורח בעת מצוקה
● השעון שמגלה בת כמה באמת מערכת החיסון שלכם
אלף, שנחשבה אחת החברות המבטיחות בתחום הבשר המתורבת, גייסה עד היום 140 מיליון דולר. שווייה בסבב הגיוס האחרון עמד על 300 מיליון דולר, אולם בדוחות חברת מילניום פודטק, המחזיקה 1.5% מהחברה, נחשף כי לפני הגיוס הנוכחי עמדה החברה בפני מצוקה תזרימית. שווי החברה בגיוס הנוכחי, שלא נחשף, הוא כנראה נמוך יותר לאור השינויים שחלו בחברה ובשוק. גם מספר העובדים של החברה ירד מ־140 בשיא לכ־50 היום.
התפכחות מחלום הצמיחה המהירה
"כשגייסנו 105 מיליון דולר ב־2021, המיקוד של המשקיעים בתחום שלנו היה צמיחה", מסביר מנכ"ל החברה, ידידיה טוביה, את השינויים בשוק שהובילו למצב הזה. "המטרה הייתה להוציא הרבה כסף, ובלבד שניתן יהיה להגיע לשוק מהר ככל האפשר, ולשווק כמויות גדולות ככל האפשר של בשר כדי לתפוס מקום בשוק. "והמשקיעים הקצו הרבה מאוד כסף לבנות את תשתית הייצור במטרה לגדול מהר".
אלף פארמס
פעילות: ייצור בשר מתאי בקר משולבים בתוך חלבון צמחי
היסטוריה: הוקמה ב־2017 במסגרת חממת דה "קיטשן", על ידי דידיה טוביה (מנכ"ל) וד"ר נטע לבון, על בסיס טכנולוגיה של פרופ' שולמית לבנברג מהפקולטה להנדסה ביו־רפואית בטכניון
נתונים: עד היום גייסה 140 מיליון דולר. בחברה כ־50 עובדים כיום (לעומת 140 בשיא)
היום, משקיעים אינם מוכנים לממן מהלך כזה, בגלל השינויים במחיר הכסף וגם על רקע התפכחות מהחלומות של תעשיית הבשר המתורבת. היום ברור שהמוצר הזה לא יגיע בשנים הקרובות לאיכות ולמחיר שיחליפו את הבשר בצלחות של רוב האוכלוסייה. "היום המשקיעים ממוקדים ברווחיות וביעילות", אומר טוביה. "פחות מעניינת אותם רק צמיחה, וקיימות היא ודאי לא סיבה מספקת להשקעה".
סטייק בקר מתורבת של אלף פארמס / צילום: אלף פארמס
לכן החברה החליטה לא להשקיע במתקן לייצור כמויות גדולות כפי שתכננה. "ראינו שאין מי שיממן את זה, בטח לא בהשקעה הונית", מודה טוביה. במקום זאת היא תמשיך להפעיל את מתקן הפיילוט ברחובות, המייצר כ־2־4 טון בשנה, ותייצר על פי הצורך אצל קבלני משנה, קרובים יותר לשוקי היעד. "אנחנו עובדים במודל Asset Light כדי שנוכל להקטין את כמות הכסף שנצטרך לגייס לפני שנגיע לרווחיות", אומר טוביה.
היעד: קהל ה"חצימחונים"
הכספים שלא הושקעו בהרחבת הייצור, אלף פארמס השקיעה בהוזלתו. "קיבלנו את אישור השיווק בישראל למוצר שלנו ב־2024, ובקרוב אנחנו אמורים לקבל אישור במדינה נוספת, אבל דחינו את ההשקה, כדי שנוכל לפתח פלטפורמת ייצור יעילה וזולה יותר".
גיוס של 55 מיליון דולר לחברת נבינה, שפיתחה כלי בינה מלאכותית לרופאי משפחה
חברה נוספת המשלימה היום גיוס הון משמעותי היא נבינה (Navina), המפתחת מערכת AI לרופאי משפחה. גיוס זה מביא את סך היקפי הגיוס של החברה ל־100 מיליון דולר. את הסבב מובילה גולדמן סאקס. בגיוס השתתפו כל המשקיעים בחברה, ביניהם Vertex Ventures, Grove Ventures וקרן Alive.
נבינה נוסדה ב־2018 על ידי שני יוצאי יחידה 8200, רונן לביא ושי פררה, שהקימו יחדיו את מעבדת ה-AI בחיל המודיעין, ולאחר שחרורם מצה"ל, ביקשו להביא את יכולותיהם בתחום הזה אל השוק הרפואי.
ב־2022 נבחרה החברה לאחד הסטארט־אפים המבטיחים של גלובס. מטרתה לייעל ולשפר את הטיפול של רופאי המשפחה. בשלב הראשון היא מכינה לרופאים סקירה על מצבו הרפואי של המטופל עוד לפני הפגישה. "הרופא יכול להכיר את המטופל תוך 20 שניות עד דקה", זו ההבטחה של החברה.
נבינה פיתחה יכולות בתחום של איסוף, טיוב ופענוח הרשומה הרפואית של המטופל. היא מוזנת גם במידע רפואי אשר מאפשר לה להציע לרופא אפשרויות פעולה, באופן שהופך אותה גם למערכת תומכת החלטה.
המוצר של החברה נמצא כיום בשימוש של כ־9,000 אנשי רפואה בעולם, ובאמצעות ההשקעה היא מעוניינת להרחיב את פעילותה מעבר לרפואת המשפחה.
קהל היעד שטוביה רואה לנגד עיניו הוא קהל ה־Flexitarian, "חצימחוני", אנשים שאוכלים בשר, אך מעוניינים להפחית את הכמות ולכן מחפשים תחליפים מסוגים שונים. המוצר עצמו גם הוא חצימחוני: תאי בקר משולבים בתוך מוצר צמחי. המוצר לא נותן ערכים תזונתיים מקבילים לנתח בשר, אך כן אמור לספק חוויה דומה. המוצר הראשון הוא נתח דומה לסטייק, ואחריו תגיע קציצה.
תעשיית הבשר החלופי התקשתה עד כה לייצר מוצר שבאמת נחווה כבשר, וטוביה מכיר בכך. "אנחנו נשדר שמדובר במוצר חדש, שנועד לגוון ולהציע עוד ברירה, ולא ניסיון לחקות בשר אחד לאחד". המוצר אמור לקסום גם לספורטאים ושומרי משקל: הוא יהיה עשיר בחלבון, בברזל ובי 12, ודל בשומן ובקלוריות. "אנחנו מכוונים למילניאלס", אומר טוביה. "רוב הקהל החצימחוני נמצא בקבוצת הגיל הזאת".
קודם במסעדה ואחר כך בסופר
לחברה ארבעה הסכמים מסחריים בישראל, באסיה ובשתי מדינות אירופיות, וכן שיתופי־פעולה עם שני שפים מובילים. בארץ, השותף הוא אייל שני. בישראל ניתן יהיה למצוא את המוצר במסעדה אחת או שתיים, בתקווה במחצית השנייה של השנה. והמחיר? כמו נתח בקר פרימיום.
על בסיס שיווק מוגבל כזה, טוביה מקווה לראות רווחיות צנועה. אל השוק הרחב, כלומר הסופר הקרוב לביתכם, הוא צופה שהחברה תגיע רק עוד 5־8 שנים. "אני לא רואה פעילות משמעותית בקמעונאות לפני כן".
הבשר המתורבת של אלף פארמס / צילום: אלף פארמס
שתי חברות נוספות בתחום הבשר המתורבת כבר קיבלו אישור רגולטורי: גוד מיט ואפסייד פודס האמריקאיות. גם אצלן השיווק הוא מוגבל, במסעדות בלבד ובמחירים גבוהים.
אך טוביה לא חושב שכך ייראה השוק כולו גם בעתיד. "התחום הזה עובר תהליכים כמו שעבר האינטרנט בתחילת שנות ה־2000. תחילה הושקעו כספים בכל חברה שצמחה. אחר כך השוק קרס אבל החברות המשיכו לעבוד. הן יצרו מודלים עסקיים מציאותיים יותר, ואחרי כעשור, השוק שוב נסק והפעם כבר הפך לחלק מהחיים של כולנו".
הכוונה היא בעצם להשתחרר מהצורך לגייס הון בהמשך?
"אני מאמין שאם נוכיח רווחיות, יהיו לנו אופציות גיוס לבחור מהם. הכי קשה לגייס כסף לחברה שנגמר לה הכסף, וזה מה שקרה לנו כשהשוק השתנה לנו ופרצה המלחמה בדיוק כשרצינו לבצע את הגיוס הנוסף, אך לשמחתנו עם הגיוס הנוכחי, אנחנו יוצאים מהמצב הזה לכיוון האסטרטגיה החדשה".
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
