כשהוא הגיע לאל על, המסדרונות היו ריקים. ואז פרצה המלחמה

בנובמבר 2020, כשגיל פלדמן נכנס לראשונה למשרדי אל על, כראש אגף התקציבים והכלכלן הראשי הטרי, הוא גילה שהמסדרונות ריקים מתמיד. זו הייתה תקופת הקורונה, וענף התעופה בעולם היה במשבר חסר תקדים. החברה הייתה אז בשפל כלכלי, צי המטוסים קורקע, מרבית העובדים הוצאו לחל"ת, והיא נמצאה בצומת דרכים קריטי, כשסגירתה היא אפשרות ממשית על הפרק.

● 40 עד 40 | בלבנון השנייה טיל חדר לטנק שלו. היום הוא מפתח את מערכות ההגנה של ישראל
● 40 עד 40 | המנהלת שאחראית לחוויה של 1,800 העובדים מאחורי האקזיט הגדול בתולדות ישראל
● 40 עד 40 | "מכונת הרעל הפלסטינית פועלת 365 ימים בשנה. דורות שלמים גדלים על שקרים"
● 40 עד 40 | שיחת טלפון בטיול בהודו גרמה לו לשנות כיוון. משם הדרך לניהול טסלה הייתה קצרה

"הייתי צריך להיכנס לעניינים במהירות. לא היה מי שילמד אותי או אפילו ייתן לי כיוון. הישיבה הראשונה שבה השתתפתי המחישה לי עד כמה המצב חמור".

● לפרויקט המלא של 40 עד 40 לשנת 2025

המשימה הראשונה שלו בתפקיד הייתה להבין איך מחזיקים את החברה בחיים לשבועיים הקרובים. "עבדנו על גיבוש תוכנית אסטרטגית להישרדות פיננסית, תוכנית אמינה שאפשר יהיה להתקדם איתה, לנהל משא־ומתן מול המדינה ולהניע את החברה מחדש לקראת שיקום". התהליך נמשך כשנה עד שנה וחצי, עד תחילת 2022. החברה החלה בהדרגה לחזור לפעילות, אולם חוסר הוודאות עדיין שרר באוויר.

את תחילת 2023 פלדמן מסמן כנקודת הזמן שבה חלה תפנית באסטרטגיה הכלכלית של החברה. לראשונה, הוא אומר, אפשר היה להסתכל על צמיחה. באותה התקופה הוא זיהה כי יצרניות המטוסים התקשו לעמוד בקצב והחל מחסור במטוסים ובחלפים. לכן הוא הוביל את עסקת ההצטיידות הגדולה בתולדות אל על - רכישת עד 30 מטוסים צרי־גוף ותשעה מטוסי בואינג דרימליינר. "הקדמנו לחתום על העסקאות, לפני שהמחירים יאמירו משמעותית. רוב החברות נכנסות לתהליך הזה מאוחר יותר, מה שמוביל לעיכובים משמעותיים בקבלת המטוסים - לעתים עד 2030 ואילך".

"הדת לא הייתה פקטור"

פלדמן גדל בשכונת נחלת יצחק שבתל אביב, במשפחה דתית־לאומית. הוא מספר כי ילדותו התנהלה במרחב פתוח ומעורב, מה שהשפיע עמוקות על תפיסת עולמו. "הדת לא הייתה פקטור מבחינתי, כמו שיש גברים ונשים, כך יש דתיים וחילונים, וזה פשוט מה שיש".

בגיל 15 החל ללמוד בישיבה תיכונית בפנימייה, נקודת זמן שהוא מתאר כמשמעותית ומעצבת עבורו. בהמשך הצטרף לישיבת הסדר, שירת כקצין טנקים בשריון ואף יצא לשנת שליחות מטעם הסוכנות היהודית, חוויה שהרחיבה את הבנתו על יהדות התפוצות ועל חשיבות התרומה לקהילה.

פלדמן מספר עח הסקרנות הכלכלית החלה אצלו כבר בגיל צעיר, עם קריאת עיתונים פיננסיים מדי בוקר. בלימודי התואר בכלכלה וראיית חשבון באוניברסיטת בר־אילן שילב גם עבודה, כחשב ברשת מחסני להב. הוא המשיך להתקדם ברשת, ומשם עבר לפירמת רואי החשבון BDO כמנהל במחלקת ניהול כספים אאוטסורסינג לסטארט־אפים וקרנות הון.

ההגעה לאל על, הוא מספר, גרמה לו להתאהב בענף התעופה, והוא שואף להמשיך ולהתפתח בחברה בעשור הקרוב. פלדמן מכהן גם בחברותַ־הבנות של אל על, כיו"ר בורנשטיין האמריקאית, המספקת מזון לטיסות, וכדירקטור בסאן דור ובת.מ.מ, שמספקת קייטרינג לטיסות.

אזהרת הרווח לבורסה

ב־7 באוקטובר, כשאל על בעיצומו של תהליך ההתנעה מחדש, פלדמן הוקפץ למילואים בצפון. "עברנו בין גזרות שונות, זזנו ממקום למקום, חמישה חודשים שלמים, תקופה של מתח מתמיד. במקביל ניהלתי את האגף מהשטח, באמצע שום מקום ובקור. הייתי עובד בלילות, פותח מחשב בטנק, עונה לשיחות ומקבל החלטות עסקיות".

לדבריו, "ניסיתי להבין איך המלחמה תשפיע על החברה ברמה התזרימית והכלכלית". בשלב הראשוני, הוא מספר, היה חשש כבד: "אף אחד לא ידע לאן זה הולך. מבחינה עסקית אפילו הוצאנו הודעת אזהרת רווח לבורסה. כמה חודשים אחרי ראינו את הזינוק בביקוש. הוא לא היה גבוה במיוחד, אבל ההיצע כל־כך הצטמצם, עד שהביקוש עלה עליו.

"ברמה הפיננסית נטו המצב עזר לחברה, אבל מבחינה אסטרטגית זה הסיט את תשומת־הלב מהתוכנית הגדולה שלנו. נאלצנו להתעסק בבטיחות מטוסים, ביטחון טייסים ושיחות עם שב"כ, צה"ל והמדינה. המשימה המרכזית הפכה להיות איך לספק קיבולת טיסות כמה שיותר גבוהה כדי לעזור לאנשים לצאת מהמדינה. ניסינו לשמור על איזון בין האינטרסים העסקיים לבין המחויבות שלנו לחברה הישראלית.

"תוך כדי המילואים גם התחתנתי. יצאתי יומיים לפני האירוע וחזרתי היישר לחזית".