"ירידות דה לוקס": המשקיעים בתל אביב נקלעו לסערה מושלמת, אבל יש גם הזדמנויות

הרבעון הראשון לשנת 2025 הסתיים בסערה בשווקים. כבר בשבוע הראשון של השנה המשקיעים ברחבי העולם יכלו להרגיש שכללי המשחק מתחילים להשתנות. התנודות בשוק הפכו עצבניות והתחזיות הקודרות החלו להתפשט בוול סטריט. בינתיים בישראל, החודשים הראשונים של השנה היו יחסית רגועים מבחינת הבורסה המקומית, ואפילו חיוביים. המדדים המובילים עלו בעקביות, השקל התחזק, והיו מי שהחלו לדבר על הורדת ריבית קרבה. אבל אז, כמעט ביום אחד, נראה שהתמונה התהפכה. היום הזה, מסמנים בבורסה לניירות ערך בת"א, היה 17 במרץ 2025.

● יום השחרור" של טראמפ מתקרב: מתיחות בשווקים לקראת יישום תוכנית המכסים
● המשקיע המפורסם שמזהיר מהתפתחויות "מזעזעות" ומייעץ מה לעשות עם תיק ההשקעות

עד אותו היום המדדים המובילים בארץ עקפו את וול סטריט והציגו תשואות נאות. כך, בזמן ש-S&P 500 ירד ב-3.2% מתחילת השנה ועד 17 במרץ, ומדד נאסד"ק ירד ב-7.6% - מדד הדגל המקומי ת"א 35 עלה ב-5.7% ומדד מניות השורה השנייה ת"א 90 זינק בכמעט 9%.

אבל בשבועיים שעברו מאז, ת"א עברה לפיגור מאחורי וול סטריט. ת"א 35 צנח ב-5.1% ות"א 90 צלל בכ-8% - שניהם מוחקים לגמרי את התשואות מתחילת השנה ועוברים לטריטוריה שלילית. מצבה של הבורסה האמריקאית אמנם עדיין לא מזהיר, אך בשבועיים הללו המדדים שם הציגו ירידות מתונות יותר עם תשואה שלילית של 1.6% ו-2.7% ב-S&P 500 ובנאסד"ק בהתאמה.

מה קרה דווקא ב-17 במרץ שיכול היה לגרום לתפנית? ומה יכול להסביר את המגמה בשבועיים האחרונים? נראה שמדובר במעין סערה מושלמת שהגיעה בתזמון עגום עבור המשקיעים המקומיים. מהליכי ההדחה של ראש השב"כ והיועמ"שית, דרך המצב הביטחוני ועד לדרמה המתרחשת מעבר לים: אוסף האירועים שמטלטל את המשקיעים הישראלים ומה כדאי לעשות עם התיק?

1 הקאמבק של המשבר הפוליטי והחוקתי

האירוע שאולי התחיל את הבהלה בשוק המקומי היה הודעת הממשלה על תחילת הליך הפיטורין של ראש השב"כ היוצא רונן בר, לצד תוכנית להדחת היועמ"שית גלי בהרב-מיארה. "השוק בארץ הופתע מהחזרה של המהפכה המשפטית לקדמת הבמה", מסביר רוברט כרמלי, מנהל ההשקעות הראשי בארבע עונות מקבוצת אי.בי.אי. "רואים את זה גם בהתנהגות הבורסה וגם בדולר/שקל.

"ברגע שפיטורי היועמ"שית ואחכ ראש השב"כ עלו לקדמת הבמה, ראינו את מניות בנקים נופלות 7% (ביום ראשון שעבר) ומניות הביטוח בשיעור חד יותר. יש פה ירידות דה-לוקס. משום שזה תפס את השוק באיזושהי הפתעה". כרמלי סבור שהמשבר הפוליטי משפיע יותר מרפורמת המכסים של טרמפ, ואפילו יותר מהמלחמה, שני גורמים נוספים אליהם נחזור בהמשך. לדבריו, "גם אם מחר תהיה ידיעה משמחת שיש הפסקת אש ושחרור חטופים, אני לא בטוח שהשוק בישראל יחזור לעלות".

פורום העסקים, הכולל כמה מהאנשים הבכירים במשק הישראלי, וההסתדרות החלו לדון באפשרות לשביתה, ואף הודיעו שינקטו בשביתה אם הממשלה תפר את פסיקת בג"ץ, במידה והאחרון יפסול את הליך הפיטורים של בר או בהרב מיארה.

המשקיעים זוכרים את שנת 2023, אז הרפורמה המשפטית והמחלוקת הציבורית בעקבותיה הובילו לתשואות חסר משמעותיות בבורסה המקומית, עלייה בפרמיית הסיכון של ישראל והיחלשות של השקל. למעשה, תל אביב פספסה שנה של שוק שורי בוול סטריט בעיקר בשל המשבר הפוליטי שפקד את מחוזותינו.

2 החזרה ללחימה הפתיעה את המשקיעים

אחת הסיבות לאופטימיות בישראל הייתה עסקת החטופים שנכנסה לתוקף בינואר השנה, ונמשכה עד סוף פברואר. עוד קודם לכן הלחימה בעזה התאפיינה בעצימות נמוכה יחסית, ובשוק היו מי שהאמינו שמדובר בתחילתו של סוף המלחמה. אבל אז, בלילה שבין 17 ל-18 במרץ, ישראל ביצעה מתקפת פתע בעזה וחזרה ללחימה עצימה. המשא ומתן על עסקת החטופים התפוצץ, וסיומה של המלחמה התרחק.

אם בשבועות הראשונים של השנה התפשטה אופטימיות מסוימת לקראת אפילו העלאת דירוג של ישראל ובמשרד האוצר מצאו בהפוגה עיתוי טוב להנפקת חוב מעבר לים - ב-18 במרץ התמונה השתנתה. "הדבר העיקרי שמכתיב את התפיסה של כל סוכנויות הדירוג הוא הסיכון הגיאופוליטי", הסביר רק בשבוע שעבר בכנס גלובס יהלי רוטנברג, החשב הכללי באוצר. ימים ספורים לפני כן הוא נועד עם נציגי סוכנות הדירוג פיץ'. "לאחר פרוץ המלחמה ראינו את תגובת סוכנויות הדירוג, כשהן המשיכו לעקוב בעיקר אחר ההתפתחויות בזירה הגיאו-פוליטית". אולם, על רקע חידוש הלחימה, ותוך כדי שהוא מרמז גם על המתיחות החוקתית במדינה שהעסיקה את סוכנויות הדירוג עוד לפני המלחמה, אומר החשב הכללי: "לא הייתי עוצר נשימה על העלאת הדירוג, משום שהשוק יגיב לפני סוכנויות הדירוג".

והשוק אכן הגיב, כאמור, בירידות שערים חדות. הכלכלנית הראשית של בנק דיסקונט, נירה שמיר, ציינה "הסיכוי להפחתת דירוג נוספת הינו נמוך", אך העלאה מנגד גם היא עשויה להתרחש רק אם תהיה רגיעה פרמננטית בסיכון הביטחוני, מה שלא נראה סביר גם כן.

המשקיעים שמתחילת השנה תמחרו תרחיש שבו המלחמה למעשה מתקרבת לסיומה, מגלים בכל יום שעובר שלא כך המצב. הלחימה העצימה בעזה, ירי הטילים מתימן שחזר להיות דבר שבשגרה וגם החשש שהשקט בלבנון עומד להתערער. העדות הטובה ביותר אולי לחשש הביטחוני ששוטף את הבורסה הוא מניית אלביט. החברה השלישית בגודלה בבורסה, היא המניה הדואלית הגדולה היחידה כמעט שנמצאת במגמת עלייה משמעותית. למעשה, מ-17 במרץ, בזמן שמדדי הבורסה צנחו - אלביט דווקא עלתה בכ-7%. בניגוד למגמה גם בת"א וגם בוול סטריט.

עם זאת, בכל הנוגע לסיכון הביטחוני נראה שהמשקיעים המקומיים למדו להתנהל עם אי הוודאות במזרח התיכון. לכן, גם אם החזרה ללחימה הפתיעה רבים מהמשקיעים ולוותה בירידות, הוא ככל הנראה לא הגורם הכי משמעותי שמדרדר את הבורסה בתל אביב למסכים אדומים.

אבל לכל ההתפתחויות המקומיות אפשר להוסיף את הצרות של הידידה של ישראל והכלכלה הגדולה בעולם.

3 המכסים ואפקט ה-DOGE

רפורמת המכסים של נשיא ארה"ב דונלד טראמפ צפויה להיכנס לתוקף ביום רביעי הקרוב, אבל יש בעיה אחת גדולה במרכזה: העובדה שלא ממש ברור מה בדיוק היא כוללת. טראמפ אמנם ציין מכסים על ייבוא אלומיניום ורכבים לארה"ב, אך טרם ברור מה בדיוק צפוי לקרות בשבוע הקרוב ואילו תעשיות או חברות יושפעו מכך. ובכל זאת, הרפורמה הנוכחית מתקבלת בסנטימנט שלילי גם בוול סטריט וגם בתל אביב משתי סיבות מרכזיות.

הראשונה, היא החשש שהעלאת מכסים תוביל לגל התייקרויות בארה"ב ולהתפרצות מחודשת של האינפלציה, שרק לאחרונה נראה היה שמתקרבת ליעד של הבנק המרכזי בארה"ב הפדרל ריזרב. בנוסף, בעונת הדוחות האחרונה שורה של חברות כמו טרגט, מקדונלד'ס ורשתות קמעונאות אחרות ציינו בדוחות כי הן מזהות חולשה מסוימת בקרב הצרכן האמריקאי. החשש הגדול בארה"ב הוא שעליות מחירים נוספות ידרדרו את המשק למיתון. זו גם הסיבה שהדולר נחלש מתחילת השנה מול סל המטבעות (DXY) ביותר מ-4%.

הסנטימנט השלילי באמריקה מגיע לבורסה המקומית גם דרך המניות הדואליות שנסחרות גם בחו"ל וגם בתל אביב, וגם דרך תחזיות המאקרו הנוגעות להשפעות שעשויות להיות להיחלשות הכלכלה האמריקאית על המשק הישראלי.

בתל אביב נסחרות כ-50 מניות דואליות בהן ענקית התרופות טבע, יצרנית תוכנות שירות הלקוחות נייס, וחברות המוצרים לענף השבבים נובה וקמטק שחברות במדד ת"א 35. המניות הדואליות תופסות משקל של 42% במדד הדגל המקומי וכ-30% מכלל המסחר בבורסה, לכן ירידות מתמשכות בחו"ל, משפיעות ישירות על המדדים המובילים.

ליאור וקס, מנכ"ל אינפיניטי ניהול תיקי השקעות, אומר כי "אנחנו בתקופה של שינוי דרמטי בכל הנוגע למדיניות של ממשל טראמפ". הוא ממשיל את מהלכיו ל"מטוס שסטה מהמסלול והוא רוצה להחזיר אותו ו-'שובר את כל ההגה'. קשה לאנשים להכיל שינויים דרמטיים, ואנחנו רואים עולם של סטיות תקן עולות (תנודתיות בבורסות). טראמפ נכנס אול-אין, כי הוא מגיע לקדנציה אחת (אחרונה, ככל הנראה).

"הוא מאיים על איראן בהפצצות שטרם ראו. מזרים כוחות למזרח התיכון. גם המכסים שהוא מטיל הם אגרסיביים. זה זורע עוד אי ודאות. ומדיניות ההגירה שלו משפיעה על משרות הלואו-טק בארה"ב. עד שה-AI לא יילמד להחליף מצעי מיטה בחדרי מלון, מי יעבוד בארה"ב בעבודות האלה? אז בטווח הקצר אלה צעדים שמשפיעים מאוד לרעה על השווקים בשל האי-ודאות הגדולה. אני מעריך שכשמסתכלים לטווח בינוני וארוך, המהלכים של טראמפ לטובת ארה"ב כן בסוף יביאו את השינוי (החיובי)".

עניין נוסף שמכביד על חלק מהחברות הוא פרויקט ה-DOGE שמוביל אילון מאסק בממשל טראמפ. מאסק מקדם קיצוץ מאסיבי בהוצאות הממשל, מה שעשוי לפגוע בשורה ארוכה של חברות שניזונות מחוזים ממשלתיים. בג'פריס הורידו השבוע מחירי יעד לשורה של מניות בצל הקיצוצים. מיקרוסופט, מטא, אמזון וגוגל ברשימה, עם הורדות של מחיר היעד בכ-10% בממוצע, אם כי רובן עדיין מדורגות עם המלצת קנייה. בג'פריס סימנו גם כמה מניות ישראליות ובהן פאלו אלטו, מאנדיי וסייברארק. כולן ספגו הורדה של מחיר היעד, אך עדיין לפי ג'פריס מהוות הזדמנות קנייה.

4 ארצות הברית בדרך למיתון?

החשש הגדול כאמור או שארה"ב תגלוש למיתון ואף סטגפלציה (מיתון בשילוב אינפלציה) ווול סטריט תיכנס לטריטוריה דובית - ירידה של יותר מ-20% מהשיא. למעשה, נראה שהמדדים המובילים לא מאוד רחוקים משם. מדד S&P 500 צנח בכמעט 10% מהשיא האחרון, ונאסד"ק בקרוב ל-14%.

אם הכלכלה הגדולה בעולם תיכנס למיתון או סטגפלציה, הבנק הפדרלי עלול להיקלע למלכוד - הורדת ריבית תתדלק את עליות המחירים והשארת הריבית הגבוהה תפגע עוד יותר בצמיחת המשק.

בסוף השבוע האחרון פורסמו שני נתוני מאקרו שהדאיגו את המשקיעים. ראשית, מדד ההוצאה לצריכה פרטית (PCE), הנחשב למדד האינפלציה המועדף על הפד, הפתיע לרעה. שנית, סקר חדש הראה שאמון הצרכנים האמריקאים צנח במרץ לרמתו הנמוכה ביותר מזה יותר מארבע שנים, כשמשקי הבית חוששים ממיתון ואינפלציה גבוהה יותר בשל המכסים. ביום שישי הקרוב יתפרסם דוח התעסוקה בארה"ב, הצפי הוא לנתוני אבטלה של 4.1%. המשקיעים יעקבו בדריכות אחריו והטלטלות לכל כיוון עשויות להיות בהתאם.

הבנקים הגדולים כבר מצביעים על כך שהכלכלה האמריקאית צועדת לעבר האטה ואף מיתון: בגולדמן זאקס העלו הסיכוי שהם צופים למיתון בשנה הקרובה מ-15% ל-20% בשל רפורמת המכסים. וג'יי.פי. מורגן, העלה לאחרונה את ההסתברות למיתון ל-40%, לעומת 30% קודם לכן.

5 הסערה מובילה גם להזדמנויות בשווקים

החדשות הטובות: עם הירידות מגיעות גם ההזדמנויות. המומחים מסכימים שהרבה יותר קשה היום לזהות את אותן הזדמנויות, אך הן עדיין קיימות. "ראינו את מניות בנקים יורדות בכ-7% אחרי פיטורי רונן בר ומניות הביטוח בשיעור חד יותר. מניות הביטוח נמוכות כבר כ-15%-20% מהשיא שלהן. ככה שיש פה ירידות דה-לוקס. זה ישפיע גם קדימה, יחד עם הסנטימנט בחו"ל, על השוק".

מה שיכול לעניין בחו"ל לדברי כרמלי הן מניות טכנולוגיה גדולות ואיכותיות. כמו למשל מניית מיקרוסופט שירדה כבר 17% מאז אמצע דצמבר האחרון. "או כמו גוגל ואמזון, שירדו בשיעור דו-ספרתי בחודשים האחרונים. למי שיש אורך נשימה ואופק השקעה, זו יכולה להיות נקודה ששווה להתחיל לאסוף ולדגום אותן. אבל לא הייתי הולך ספציפית על דברים נישתיים".

ככלל סקטורים מומלצים למשקיעים מבוהלים בימים אלה הם כאלה "עם בטא יותר נמוכה (מתאם נמוך להתנהגות המדדים הגדולים). סקטורים כמו תשתיות, צריכה בסיסית ואפילו תחום הריט (נדל"ן מניב). מגיבים יותר טוב. מצד שני מניות שעלו המון בשנים האחרונות כמו מניות הצריכה המחזורית וחלק ממניות הטכנולוגיה, פחות מומלצות. גם סקטור הבריאות, שהוא מאוד חבוט בשנים האחרונות; יכול להיות מקום שכן שווה להתחיל להסתכל עליו".

ליאור וקס מזכיר כי אחד התחומים שהפכו לאטרקטיביים למשקיעים, הוא הסקטור הביטחוני: "באירופה המדינות מבינות שהן תצטרכנה להילחם בעצמן בפוטין. אז הן מתחילות להתחמש ולארגן את הצבא שלהן. זה משהו שלא קרה מזה עשרות שנים. לכן התעשיות הביטחוניות לצערנו ימשיכו לשגשג, גם אצלנו. זה לא רק אלביט, יש גם חברות מהשורה השנייה והשלישית שמייצרות חלקים וכו' לענף הזה".