בעל דירה באילת מכר בשנת 2020 את דירתו לרווית אזולאי, עורכת דין במקצועה, שערכה את ההסכם וייצגה אותו בעסקה.
לפי ההסכם, הדירה הייתה צריכה להימסר שנה לאחר החתימה, בדצמבר 2021, נקייה מאדם וחפץ, והתשלום יושלם עד ליום המסירה.
לפני מועד המסירה נחתם הסכם שכירות עם שוכרים לשלוש שנים, גם הוא נערך גם על-ידי אזולאי, והיא הכניסה להסכם סעיף המאפשר לבטלו בהודעה של 60 יום.
לקראת מועד מסירת הדירה דרשה עורכת הדין כי השוכרים יפנו את הדירה, ולאחר שאלה סירבו, היא סירבה לשלם את יתרת התשלום (280 אלף שקל); זו הועברה רק לאחר יציאת השוכרים כעבור מספר חודשים, ולמרות שהיא קיבלה דמי שכירות.
בעל הדירה הגיש תביעה נגד עורכת הדין לבית משפט השלום בבאר שבע, וטען כי היא הפרה את הסכם המכר בכך שלא שילמה את יתרת התמורה במועד המסירה. בנוסף טען בעל הדירה כי עורכת הדין הפרה את חובת הנאמנות כלפיו כעורכת דינו, מאחר שהכניסה להסכם המכר והשכירות סעיפים שהוא לא הסכים להם, ופעלה לפי אינטרסים שלה ותוך ניגוד אינטרסים.
עורכת הדין הגישה תביעה שכנגד וטענה כי התובע הוא שהפר את ההסכם, בכך שהדירה לא הייתה ריקה כמתחייב בו.
השופט מנחם שח"ק קבע לאחרונה כי עורכת הדין פעלה בניגוד עניינים ומתוך "עניין אישי" בניגוד לכללי האתיקה, כי היה חשש ברור שלא תוכל למלא את החובות המקצועיות בשל ניגוד האינטרסים. "עניינה האישי של הנתבעת קיים במובהק, שהרי היא הצד השני להסכם המכר, והקושי למלא את חובת הנאמנות לתובע במקביל לשמירה על עניינה האישי בהסכם המכר הוא לא בגדר חשש רחוק, אלא אפשרות מוחשית".
נקבע כי המוכר לא הפר את ההסכם כשבמועד המסירה היו בה שוכרים, אף שההסכם קבע אחרת. זאת כי עורכת הדין הייתה זו שייצגה את המוכר מול השוכרים, שחתמו על חוזה שכירות ארוך-טווח. הרוכשת הייתה זו שנמנעה מלשלם לו את היתרה בזמן, התנתה את התשלום בפינוי השוכרים ובכך הפרה את ההסכם.
עורכת הדין חויבה לשלם למוכר 180 אלף שקל פיצוי מוסכם ועוד 7,500 שקל בגין עוגמת-נפש ביחסי עורך דין-לקוח.
את התובע ייצג עו"ד עדי טויזר. את הנתבעת ייצג עו"ד ניב כהן, שמסר: "אנו לומדים את פסק הדין. יש אמירות כלפי עורכי דין שלא יכולות לעמוד. בכוונתנו להגיש ערעור".
משמעות הפסיקה: אסור לעורך דין לייצג את הצד השני בעסקה שהוא צד לה.
מספר תיק: 59407-05-22