השבוע הצביעה מליאת הכנסת בעד תקציב המדינה ל–2025. בכך הושלם, באיחור של רבעון, אישור "התקציב הכי פחות מסוקר מאז ומעולם", כדברי גורם באוצר.
ואכן, בשבוע גדוש כותרות על פיטורי ראש השב"כ והדחת היועמ"שית, חקירת הפרשה הקטארית ושינוי הרכב הוועדה לבחירת השופטים, תוך כדי שישראלים בכל רחבי הארץ חוזרים למקלטים לרגל קריסת הפסקת האש - למי יש קשב להתעסק במספרי התקציב?
כלל ידוע בפוליטיקה הוא שתקציב מדינה לעולם לא נופל בגלל תוכנו הכלכלי. הגזרות הכבדות על הציבור והקיצוצים בכספים שיועדו לחינוך, בריאות ורווחה לא סיכנו אף לרגע אחד את הרוב המובטח במליאה. אישור תקציב מדינה הוא קודם כל אירוע פוליטי. הסיבה היא שאם תקציב 2025 לא היה מאושר עד יום שני הקרוב, הכנסת הייתה מתפזרת על פי חוק, והאזרחים היו יוצאים לקלפיות.
לכן, תקציב מדינה נופל בפועל רק אם ראש הממשלה או מפלגה מהקואליציה מחליטים לפרק את החבילה. וכנראה שאלה לא ראו ביציאה לבחירות אלטרנטיבה טובה.
כל האיומים שהשמיעו השותפים בממשלה שככו ברגע האמת. ראשי יהדות התורה גולדקנופף וגפני תמכו אף שחוק הגיוס טרם הוסדר, וגם דרישותיהם התקציביות מתעכבות; יו"ר עוצמה יהודית איתמר בן גביר חזר בו מהתפטרותו; יו"ר הציונות הדתית סמוטריץ' התרצה מחידוש הלחימה בעזה וכבר לא מאיים בפירוק הממשלה; ובעיקר, ראש הממשלה נתניהו, שהיה יכול למנוע את התקציב לו חשב שהקדמת הבחירות תשפר את עמדתו, העדיף לדבוק בהרכב הקואליציוני הנוכחי.
יום האישור התקדם מהר מהצפוי. דבר לא עיכב את אישור התקציב, גם לא שיירות המפגינים למען שחרור החטופים, שניסו לחסום את גישת הח"כים למשכן בירושלים ונעצרו על ידי המשטרה. הקואליציה זכתה ביציבות לשנה נוספת.
אורן דורי