רצים מרתון? לא בטוח שתשמחו לקרוא את המחקר הזה

ריצת מרתון גורמת למוח להתחיל "לאכול" את עצמו

בעת פעילות עצימה כמו ריצת מרתון, המוח עלול להתחיל לכלות את עצמו כדי לספק לעצמו אנרגיה - כך עולה ממחקר שפורסם בשבוע שעבר בכתב-העת "Nature Metabolism". את המחקר ביצעה קבוצת חוקרים מספרד בראשות פרופ' פדרו רמוס קברר מאוניברסיטת סנטיאגו דה קומפוסטלה.

● חזית המדע | חמש שנים לקורונה: כמה אנשים עדיין מתהלכים בינינו עם מוח מעורפל?
● מחקר חדש מגלה: העור שלנו צורח בעת מצוקה
● איך ניתן לחזות מראש דמנציה? שתי דרכים מפתיעות

על-פי המאמר, כאשר הגוף נמצא במצוקת אנרגיה קשה, כמו בעת פעילות גופנית מאומצת, הוא עלול להתחיל לפרק רקמת שומן בשם מיאלין, אשר מקיפה ומבודדת את תאי המוח. פגמים במיאלין הם חלק ממנגנון מחלת הטרשת הנפוצה.

בעבר המיאלין נחשב רק למעטפת ההגנה של תאי המוח, קצת כמו הפלסטיק סביב כבלי חשמל, אך שבשנים האחרונות נמצא כי שינויים במעטפת יכולים לשנות גם את פעילות התא, וכי השינוי מתרחש בתגובה לעקות סביבתיות, כולל פציעה, חוויה חיצונית ואפילו סוגים מסוימים של פעילות מחשבתית.

כעת מסתבר כי ישנם גם יחסי גומלין בין משק האנרגיה של הגוף לבין הגמישות המוחית הזו. נראה כי במקרה של המרתון, תאי העצב מתחילים לנשנש את המיאלין סביבם כדי להמשיך לפעול ולא להיכנס למצוקה. מדובר במנגנון אדפטיבי של המוח, אבל הוא מפעיל אותו רק במצבים בהם זה ממש הכרחי, אולי קצת כמו האופן שהגוף מפרק רקמת שריר במצבי רעב.

בניסוי הושכבו עשרה רצים למרחקים ארוכים, שמונה גברים ושתי נשים, בתוך מכשיר MRI לפני המרתון ומיד לאחריו. ההבדלים במיאלין לא היו גדולים מאוד, אבל הם ניכרו בבירור. גם אחרי 24 ו-48 שעות עדיין נראה כי המרתוניסטים איבדו מיאלין, בעיקר באזורים במוח הידועים כקשורים בתפקוד מוטורי, קואורדינציה ואינטגרציה חושית ורגשית.

שבועיים אחרי הניסוי, המיאלין התחיל להיבנות מחדש. שישה מן הרצים חזרו להיבדק אחרי שישה שבועות, ואצלם המיאלין חזר למצב שתועד לפני הריצה.

המחקר לגבי המיאלין וגמישות המוח הוא רק בתחילתו. יכול להיות שנשנוש המיאלין הזה על-ידי התא ובנייתו מחדש טומנים בחובם השלכות חיוביות. החוקרים הציעו כי מרתונים "מאמנים" גם את המנגנון הזה, בנוסף לאימון הגוף כולו, והופכים את המוח ליעיל יותר בפירוק והרכבה של מיאלין.

עם זאת, מחקרים קודמים הראו כי רצים למרחקים ארוכים מתפקדים פחות טוב במבחנים קוגניטיביים יום לאחר הריצה. הם חוזרים לעצמם בשבועות והחודשים שאחרי כן. אך בעוד הרצים יכולים להרשות לעצמם לקחת חופש אחרי מאמץ יוצא דופן, הרי שלממצאים הללו יכולות להיות גם השלכות לגבי פעילות צבאית והצורך להתאושש ממנה, ולגבי מצבים אחרים בהם נדרשת פעילות מאומצת ללא זמן להתאוששות.

ראש תחום החיסונים ב-FDA שאולץ לפרוש: "לרוברט פ. קנדי ג'וניור לא אכפת מאמת או משקיפות"

ד"ר פיטר מארקס, ראש תוכנית החיסונים של ה-FDA, התפטר בסוף השבוע שעבר, ובמכתב ההתפטרות הביע ביקורת חריפה על ראש משרד הבריאות האמריקאי, רוברט פ. קנדי ג'וניור.

מארקס כותב כי בתחילה הוא היה מוכן לעבוד עם קנדי ואף לערוך יחד איתו בדיקות לגבי בטיחות ויעילות של חיסונים שונים. אולם כאשר הגיע הדיון לסוגיה של חיסוני ילדים ואוטיזם, "הסתבר כי אמת ושקיפות אינם רצויים על-ידי קנדי, אלא הוא מעוניין בכפיפים שיאשרו את המיסאינפורציה והשקרים שלו".

גורמים רבים בשוק הביומד רואים בהתפטרות של מארקס ונסיבותיה סימן אזהרה מהבהב לגבי עצמאות ואובייקטיביות ה-FDA. קנדי, הידוע כמאמין בתאוריות קונספירציה רבות ואינו מגיע מהתחום הרפואי או המדעי, הוא האדם החזק בתחום הבריאות בממשל טראמפ.

פרשה זו מראה שבניגוד לעמדה שהציג קנדי כשמינויו עמד להצבעת הסנאט, הוא לא נסוג מהגישות האנטי-מדעיות שהפגין בעבר, והוא גם לא מתכוון לתת לרשויות חופש להתנהל על-פי החלטת אנשי המקצוע.

ארה"ב נמצאת היום בעיצומה של התפרצות חצבת, במסגרתה נרשמו מאות מקרים בטקסס וניו מקסיקו, אחרי שבעבר הגיעה ארה"ב להכחדה מלאה של חצבת בשטחה. הווירוס התפרץ בקרב קהילות לא מחוסנות, חלקן קהילות דתיות קטנות וייחודיות. עד כה נרשמו שני מקרי מוות.

קנדי לא קרא לציבור להתחסן נגד חצבת, ובמקום זאת טען כי כדאי להשתמש בויטמין A. ואומנם, כאשר חולי חצבת מגיעים לבית החולים, הם מטופלים לפעמים בוויטמין A, משום שהמחלה מדללת את מאגרי הוויטמין. אולם הוויטמין אינו מועיל למניעת המחלה ולא יכול למנוע את נזקיה, למעט אלה הנגרמים ישירות מהמחסור בו. נטילת כמות מוגזמת של ויטמין A יכולה להוביל בעצמה להרעלה, וזה כבר קרה בקהילות אצלן התרחשה ההתפרצות.

מרקס אמר ל"וושינגטון פוסט" לאחר התפטרותו כי "לא מוסרי לא להמליץ על החיסון לחצבת בפה מלא בעיצומה של התפרצות".

העזיבה של מארקס מצטרפת לפיטורים נרחבים מאוד שביצע קנדי, של כ-10,000 עובדים מכל רשויות הבריאות, כולל אלפים מה-FDA. במקביל, יועצים חיצוניים ל-FDA קיבלו גם הם הודעה כי תרומתם אינה דרושה עוד, ואיש לא אמר להם מדוע.

במקביל הודיע ממשל טראמפ על קיצוצים נוספים בתקציבי מחקר, כולל מאות מיליוני דולרים שיקוצצו ממחקרים בתחום הסרטן הנערכים בימים אלה.

VVT גייסה 6.5 מיליון דולר לקראת רישום לבורסה של טורונטו

חברת VVT, המפתחת מוצר לטיפול בוורידים ברגליים, הודיעה על גיוס כ-6.5 מיליון דולר לקראת רישום למסחר בבורסה של טורונטו. הסכום גויס באמצעות איגרות חוב להמרה, שיהפכו למניות החברה עם הרישום הצפוי להתבצע במהלך 45 הימים הבאים.

החברה פיתחה מזרק בעל שתי פעולות בו-זמניות: מצד אחד מזריק חומר שסותם את הווריד, ואילו חלקו האחר שואב מהווריד את הדם ושאריות החומר. כך מאמינה החברה כי תוכל לפתור את הבעיה עם פחות סיכון לתופעות לוואי ופגיעה עצבית.

למוצר יש אישור FDA והסכם עם חברת Metapharm המייצרת את התרופה החוסמת את הווריד, אשר משווקת את המזרק של החברה. עד היום גייסה החברה 19.5 מיליון דולר, בין היתר מקרן אאורום בשליטת מוריס קאהן וממשקיעים פרטיים יוצאי חברת מובילאיי.

"החברה הנמצאת היום במכירות ראשונות ומקווה להגיע לאיזון תזרימים ב-2026", אומר ארז טטרו, מנכ"ל VVT.

בשנים האחרונות תחום הטיפול בוורידים הופך מאוד פופולרי, עם רכישות ענק כמו Inari שנרכשה על-ידי סטרייקר ב-4.9 מיליארד דולר.

החברה שהקימו בוגרי יורוג'ן מכרה מוצר בתחום שלפוחית השתן לחברה הבורסאית עם 50 מיליון דולר בקופה

חברת טריגון פארמה הישראלית, המפתחת שיטה חדשה להולכת תרופות לשלפוחית השתן, הודיעה כי תמכור את זכויות הפיתוח והשיווק למוצר המוביל שלה לחברה בורסאית בשם Relmada, הנסחרת בנאסד"ק לפי שווי של 8.9 מיליון דולר, ובקופתה כ-45 מיליון דולר.

המוצר של טריגון, אשר מיועד לטיפול בסרטן שלפוחית השתן, יהפוך למוצר המוביל של החברה, ותוצאות ניסוי יעילות ראשון במוצר צפויות להתפרסם כבר באפריל השנה.

בתמורה לזכויות הפיתוח של המוצר תקבל טריגון 3.5 מיליון דולר עם אופציות לעד 200 מיליון דולר בתשלומים על-פי אבני-דרך, ועוד תמלוגים.

המוצר הוא תרופה בשחרור מושהה המבוססת על שילוב בין שתי תרופות כימותרפיות. השילוב חוסך זמן לעומת שטיפת השלפוחית עם כל אחד מהחומרים בזה אחר זה, וגם התוצאה צפויה להיות יותר טובה, שכן המוצר נשאר בשלפוחית למשך עשרה ימים ויכול לתפוס כך יותר תאים מתחלקים. המוצר צפוי לעבור את תהליך הרישוי במסלול 505b2 המקוצר.

ל-Relmada יש מוצר נוסף, לטיפול בהפרעות קומפולסיביות, שלוח הזמנים לפיתוחו הוא ארוך יותר.

תחום סרטן שלפוחית השתן נהנה מפריחה בשנים האחרונות. המתחרה הישראלית המובילה היא יורוג'ן, הנסחרת לפי שווי של 516 מיליון דולר. המוצר של יורוג'ן מיועד לדרכי השתל העליונות והתחתונות לטיפול בסרטן בדרגת אגרסיביות נמוכה, ואילו טריגון פונה גם לסרטן בדרגה גבוהה ובלבד שלא חדר לשריר.

טריגון הוקמה ב-2020 על-ידי שני יוצאי יורוג'ן - אביגדור גורדון מתחום הרגולציה ונדב מלחי שהיה סמנכ"ל התפעול בחברה. השניים פנו אל פרופ' אלקה טוויטו, מומחית לפורמולציה של תרופות מבית הספר לרוקחות של האוניברסיטה העברית, כדי לתכנן את הפורמולציה של המוצר, וכך הכירו את דן טוויטו, היום מנכ"ל החברה, בעבר מנכ"ל חברות הסטארט-אפ נוירוקווסט וג'ובניס. עד היום הושקעו בחברה כ-4.5 מיליון דולר.

לטריגון יש מוצרים נוספים בפיתוח שישארו בידיה גם אחרי העסקה, ביניהם מוצר לכאב בשלפוחית ומוצר לטיפול בשלפוחית רגיזה.

שיח רושמת רווח ואפילו דיבידנד

חברת שיח מדיקל פרסמה דוחות שנתיים מוצלחים עבור שנת 2024, ואף תחלק דיבידנד בסף של 4 מיליון שקל. הכנסות החברה הגיעו ל-172 מיליון שקל, צמיחה של 14% לעומת 2023. לדברי החברה, הצמיחה הגיעה למרות ירידה של 10% במספר מטופלי הקנאביס בשוק הישראלי, בעקבות שינויי רגולציה. זאת, לדברי שיח, בזכות הגדלת נתח השוק וכן שיפור תמהיל המוצרים לטובת כאלה שההכנסות מהם גבוהות יותר.

הרווחיות הגולמית של החברה השתפרה וכעת מהווה 31% מסך ההכנסות, ושיח מסרה כי היא צפויה להשתפר עוד יותר, בעקבות הגדלת היקפי הייצור במפעל של החברה. שיח רשמה תזרימם מזומנים חיובי מפעילות שוטפת בהיקף של 16.3 מיליון שקל. הרווח הנקי הסתכם ב-13.5 מיליון שקל, בהשוואה להפסד של כ-10.5 מיליון שקל בשנת 2023.

ייתכן כי התוצאות הטובות של שיח מושפעות מהאתגרים שחוותה מובילת השוק הישראלי אינטרקיור, אשר מפעל הייצור שלה נפגע במתקפת ה-7 באוקטובר, אחר-כך הולאם והפך שטח צבאי סגור, ועדיין לא שוקם באופן מלא.

האתגר הבא של אאיון: בינה מלאכותית לפיתוח תרופות הפועלות על כמה מטרות בו-זמנית

סטודיו AION Labs משיק את האתגר השמיני שלו, במסגרת סדרת האתגרים לבניית חברות סטארט-אפ חדשות שיפעלו מתוך הסטודיו. הפעם האתגר, אותו הגדירו חברות התרופות הזכייניות של AION, הוא לפתח בינה מלאכותית לתכנון תרופות מרובות-מטרות.

מדובר בקטגוריה חדשה יחסית של תרופות, כמו נודגנים בי-ספציפיים ופפטידים רב-ספציפיים, תרופות הפועלות על כמה מטרות בגוף בו-זמנית. המוצרים הללו הפכו מאוד פופולריים בתחום הסרטן, ומתחילות להיכנס לניסויים גם תרופות מסוג זה הפועלות בתחומים אחרים, כמו למשל תרופות למניעת השמנה.

המטרה היא להשתמש בבינה המלאכותית כדי לבחון אילו מטרות כדי לשלב באותה התרופה ומה הסיכוי להצליח בכך.

AION Labs הוקמה על-ידי ארבע חברות הפארמה פייזר, טבע, אסטרהזנקה ומרק, יחד עם אמזון כשותף הטכנולוגי, ושתי קרנות ההון סיכון IBF ו-Amiti Ventures, כמו כן בתמיכת רשות החדשנות ושיתוף-פעולה ייחודי עם מכון המחקר BioMed X.