בימים האחרונים נפוצו בפייסבוק ובאינסטגרם קמפיינים ממומנים לגיוס משקיעים שבראשם עומדים לכאורה כמה מהבכירים ביותר בהייטק הישראלי - בהם מנכ"ל מלאנוקס לשעבר איל וולדמן, אחד ממייסדי למונייד שי וינינגר והמשקיע הסדרתי יוסי ורדי. הם מציגים את עצמם כמומחים בשוק ההון ומציעים לקוראים להצטרף לקבוצה שבה יחלקו עצות למסחר במניות.
● חדשות ההייטק | היא הוחרמה בגלל הקשר ליאנדקס, היום האנליסטים מהללים אותה: חברת ה-AI הישראלית המפתיעה
● ראיון | בכיר באנבידיה מכריז: נתחרה במובילאיי הישראלית עם מוצר בטיחות חדש לרכב
מי שמכיר את הדמויות הללו מבחין בשגיאות כתיב ובטעויות עובדתיות במודעות המדוברות. למשל, במודעה כתוב "אייל ולדמן", בעוד שהוא כותב את שמו "איל וולדמן", ואילו "שי וינינגר" מציג את עצמו בטעות כאחד ממייסדי וויקס. מודעה דומה, כביכול מטעמו של המיליארדר היהודי ביל אקמן, מציגה אותו כ"ביל אקרמן".
"שמי אייל ולדמן, מייסד מלאנוקס טכנולוגיות, והיום אני רוצה לדבר על איך להשיג את יעדי העושר שלך באמצעות השקעה", נכתב בפוסט שבו מצולם וולדמן לצד הדוגמנית בר רפאלי. וולדמן מספר לכאורה כי הוא "הולך לשתף הזדמנויות השקעה נהדרות שלמדתי עליהן מצוות ההשקעות הפנימי של אנבידיה". יוסי ורדי מספר לכאורה כי עם הגיעו לגיל 82, הוא חש צורך לשתף את אסטרטגיית ההשקעה שלו עם הציבור.

תמונה של וולדמן ובתו דניאל ז''ל באחת המודעות / צילום: צילום מסך
כל הקמפיינים הישראליים כוללים ניסוח תמוה על היות היהודים העם הנבחר: "אנחנו אומה מועדפת על־ידי אלוהים. העושר צריך להיות שייך לנו, בדיוק כמו שהארץ המובטחת הייתה שייכת ליהודים", כותב הקמפיין בשם הבכירים. הקמפיין באנגלית עם ביל אקמן משתמש בצידוק אחר: הוא מזכיר כביכול את אי־הוודאות בשווקים כמו התהפוכות במניית אנבידיה, הופעת מודל ה־AI דיפסיק והעלאת המכסים על־ידי ארה"ב כגורמים שדורשים סיוע בניווט בים הגועש של שוק ההון.
"בשותפות עם ולדמן"
המשתמשים שבוחרים ללחוץ על כפתור הרישום מגיעים לממשק שאלות ותשובות שבו עליהם לענות מה הסכום שהם מעוניינים להשקיע, ולמסור כמה פרטים אישיים, ומיד לאחר מכן הם נענים בוואטסאפ על־ידי נציגים שטוענים כי הם עובדים בחברה אמריקאית בשם אודיאון קפיטל (Odeon Capital).
למשל, העונים לקמפיין הנושא את תמונתו של וולדמן מגיעים לנציגה בשם פרנצ'סקה מורונה, שעל־פי אתר החברה משמשת כמנהלת משאבי אנוש. החשבון, עם זאת, מדבר עברית ולאחר מכן מפציר במשתמש לעבור להתכתבות באנגלית.

מודעה המתחזה למייסד למונייד שי וינינגר / צילום: צילום מסך
"אנחנו מוסד השקעות מקוון אמריקאי, וכיום יש לנו שותפות עם אייל ולדמן", עונה הנציגה בוואטסאפ. "אתה כרגע חבר ניסיון אצלנו - תקופת הניסיון היא 100 ימים. אנחנו לא גובים עמלות כלשהן במהלך התקופה הזו, ונשלח לך ייעוץ השקעות ומידע בזמן אמת", כך לשון ההודעה.
זמן קצר לאחר מכן מתבקש המשתמש להצטרף לקבוצת וואטסאפ עם עצות השקעה, ובתוך דקות קופצת הודעת המלצה להשקעה במניות רובין הוד, פלטפורמת המסחר האמריקאית, שלאחריה ההמלצה: "ספר לי מתי השלמת את הרכישה, ואני אגיד לך מתי למכור עבור הרווח הגבוה ביותר".
שימוש ציני בסיפור אישי
מבירור עם וולדמן, ורדי ווינינגר עולה כי מדובר בתרמית. וולדמן אף שוקל לנקוט מהלכים נגד החברה המפיצה את אותן מודעות. אלה אף עושות שימוש ציני בסיפורו המשפחתי של וולדמן: בתו דניאל ובן זוגה נועם שי נרצחו בטבח במסיבת הנובה ב־7 באוקטובר, ובמודעה וולדמן מדבר לכאורה על "התקופות הקשות" שעבר. יתר על כן, בעת תהליך הרישום ל"שירות", מופיעה תמונה של וולדמן עם בתו ז"ל.

עם שגיאות כתיב. פוסט בפייסבוק תחת שמו של וולדמן / צילום: צילום מסך
וינינגר אמר לגלובס כי "העובדה שגניבת זהות ויצירת תכנים פוגעניים תחת זהות בדויה הן כה פשוטות, צריכה להדאיג את כולנו. לצערי, נראה שתחת אצטלה של חופש הביטוי, חברות כמו X, ובעקבותיה מטא השולטת בפייסבוק ואינסטגרם, מנסות להקטין את ההוצאות הכרוכות בסינון תכנים אנושי - מה שיוצר כר פורה להונאות". גם ורדי מאשר לגלובס כי הוא איננו שותף לקמפיין.
אז מי עומד מאחורי הקמפיין? נציגי הוואטסאפ טוענים כאמור כי זו חברת השקעות מניו יורק בשם "אודיאון קפיטל", שבהנהלתה אגב מספר ישראלים, ובקבוצות הוואטסאפ שהוצע לנו להצטרף אליהן היו מספר משתמשים בעלי מספר טלפון עסקי ולוגו של חברת ההשקעות.
אותה פרנצ'סקה מורונה שהוזכרה לעיל משמשת כאמור כמנהלת משאבי אנוש, והיא גם חתומה כמנהלת תחום התקשורת בהודעות החברה לעיתונות. יחד עם זאת, תמוה שהיא זו שתנהל את השיחות הראשוניות בוואטסאפ, ובכל מקרה ניסיון שליחת דוא"ל לכתובתה הניב תשובה שהיא בחופשה ארוכה, כך שספק שהיא זו ששוחחה עמנו.
אולי לא ניתן לקבוע בוודאות שמדובר בחברה זו, אך מאמצי גלובס לקבל ממנה תגובה עלו בתוהו. בשיחת טלפון הבטיחה נציגת אודיאון כי מנהל בכיר בחברה יחזור כדי להגיב, אך הדבר לא קרה, ודוא"ל שנשלח לכתובות שונות בחברה לא קיבל מענה.

שיחת ווטסאפ של גלובס עם ''נציגת החברה'' / צילום: צילום מסך
ומה חלקה של מטא בסיפור? למרות שחלק מהקמפיינים עלו כבר לפני יותר משבועיים, במטא סימנו רק ביום שישי האחרון את הנושא כמטרה לטיפול, גם בדרגים הבכירים בחברה. יחד עם זאת, גם כחמישה ימים לאחר שמטא שמה לה למטרה למגר את הקמפיינים מעמודיה, נכון לכתיבת שורות אלה הפרסומים ממשיכים לככב בראש הפיד ולעורר סקרנות ובהלה לסירוגין. ממטא נמסר: "הנושא תחת חקירת הצוותים הגלובליים שלנו".
איך תזהו הונאות דומות
איך תימנעו מהונאות? גיא טיטונוביץ', מנכ"ל וממייסדי חברת צ'ק (CHEQ), שמסייעת לרשתות חברתיות לגלות משתמשים מזויפים וקמפיינים זדוניים, אומר כי "אין תחליף לספקנות טבעית, ודאי היום כשהדיפ פייק, ההתחזות המבוססת על AI, מגיע לשיאים שקרובים לשלמות. אם בעבר היינו מזהים קמפיינים מזויפים באמצעות שגיאות כתיב ותחביר בגלל תרגום רשלני, היום מודלי השפה יכולים לייצר קמפיינים מושלמים".
הצרה היא, אומר טיטונוביץ', היא שמטא ורשויות האכיפה לא מסוגלות לטפל בבעיה: "אחרי שסוגרים לנוכלים את החשבון, הם פותחים אחד חדש בתקציב זעום. אין ברירה אלא לחדד את החושים האנושיים שלנו ופשוט לבחון את המודעות בספקנות".
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.