נגיד בנק ישראל: "סערת המכסים עלולה לגרום לאינפלציה לא לרדת כפי שאנו רוצים"

לאחר פרסום החלטת הריבית היום (ב') אחר-הצהריים, שנותרה שוב בשיעורה - 4.5%, התייחס במסיבת העיתונאים נגיד בנק ישראל, פרופ' אמיר ירון לסערת המכסים ואמר: "הכלכלה העולמית נתונה לטלטלה שלא ראינו שנים. קשה לאמוד את סדרי הגודל בעקבות חוסר הוודאות ואת ההשלכות. מבחינת מדינת ישראל, יש השלכות, אבל אנחנו מעריכים כי הן מתונות יותר בשל אופי היצוא של המדינה".

● בנק ישראל הותיר את הריבית על כנה ומזהיר: "יצוא הסחורות לארה"ב ייפגע משמעותית מהמכסים"
● מנהלי ההשקעות בטוחים - זה מה שאתם צריכים לעשות עם התיק

עוד הוסיף ירון כי "אנו מעריכים כי יצוא הסחורות לארה"ב, המהווה כ-13% מסך יצוא הסחורות והשירותים, ייפגע משמעותית כתוצאה מהמכסים שהטיל הממשל האמריקאי".

לאחר פרסום ההחלטה התפנה נגיד בנק ישראל לראיון עם גלובס בנושאי האינפלציה, סערת המכסים וההגבלות של בנק ישראל בשוק הנדל"ן.

לאור סערת המכסים בארה"ב, איך אתה מעריך את הסיכון למתווה האינפלציה והריבית בישראל?
"יש לנו אומדנים למה קורה כשאינפלציה בארה"ב עולה. יש כאן הרבה פרמטרים לשקלל. מצד אחד שוק הנפט יורד ותורם לירידת האינפלציה, מאידך, יש תמסורת בין האינפלציה בשווקים בחו"ל לבין זו בישראל. הפן שלישי המוכר הוא של שער החליפין התנודתי שגם משפיע על רמת המחירים".

"לשער החליפין בישראל ולתמסורת עם האינפלציה שבארה"ב יש קשר חזק יותר למה שקורה בישראל לעומת השינויים בשוק האנרגיה. לכן, יש כאן סיכון מסויים שככל שהדברים יקבעו, ויעלו את האינפלציה בארה"ב, אנחנו נראה את האינפלציה לא מתמנת כפי שאנחנו רוצים וחזינו קודם".

"ככל שזה יקרה", אומר ירון, "זה יצריך אותנו להיות זהירים ולשמור על ריבית מרסנת לאורך זמן. מהצד השני, ירידה בפעילות הגלובלית תביא להשפעה דפלציונית במדינות מסויימות וגם זה יכול להגיע לישראל. הדגשתי שיש כרגע המון אי בהירות. לא ברור מה יהיו ההשלכות בסופו של עניין".

רוצים לראות עוד תחרות בענף הבנקאות

בדוח של ה- OECD על הכלכלה הישראלית, עלה כי המרווחים של הבנקים נמצאו בממוצע של הארגון ואף הדגישו כי לאור הסיכונים בכלכלה יש לשמור על מרווחים גבוהים מצד הבנקים על מנת לשמור על יציבותם. עם זאת, ירון סבור שיש עוד דרך לעבור.
" לבנקים הישראלים היה תשואה על המניות, הוא היה נמוך לפני הקורונה אך עלה לאחריה. אנו מעריכים שתשואת הבנקים מצוייה הגענו לאחוזון ה-75% של ה- OECD ".

איך אתם מעוניינים לראות את המערכת הבנקאית?
"יש לנו שני אלמנטים חשובים בראייה שלנו: הראשונה היא מערכת יציבה ואחראית, כפי שראינו שאכן קיימת. עם זאת, אנחנו גם מעוניינים להגדיל את התחרות, זה מצריך שינויים תשתית מבניים, עם עוד שחקנים, מוצרים, ותחרות".

הנגיד מדגיש שלתוצאות לוקח זמן, ובבנק מקווים שבשנים הקרובות יגיעו לקו הסיום של התהליך, הוא מסייג כי: "חשבו לזכור שאנחנו עדיין בזמן מלחמה, יקח לתהליכים שאנחנו מבצעים זמן עד לקבלת הפירות".

שאלה העולה בהקשר של הבנקים היא ההשפעה של ההחלטה האחרונה שהוציא בנק ישראל על מבצעי הקבלנים. בחודש שעבר פרסם המפקח על הבנקים הוראת שעה שלפיה יוטלו מגבלות על הקצאות ההון של הבנקים לפרויקטים לבניית דירות, שבהן לפחות 25% מהדירות נמכרו במבצעי ההנחה (בסגנון 20/80). צעד שנועד לצמצם את התנעתם.

האם רואים כבר את ההשפעה בעניין הודעת מבצעי הקבלנים?
"את הפעילות הזאת אפשרנו במיוחד בזמן המלחמה בשל הרצון לאפשר לקבלנים לתמרנים מול הביקושים הנמוכים. התוכנית הייתה קיימת עוד לפני ה-7 באוקטובר, אך ההיקפים היו נמוכים יותר. כפי שראינו את המצב שיעור ההיקפים הביא לכך שאנשים יכלו לחתום על עסקאות שלא עוברות חיתום והצרכנים לא יודעים מה יקבלו בעוד 4 שנים (כשתסתיים הבניה - א"כ). לכן החלטנו לצמצם את היקפי הפעילות הזאת. הצמצום משפר את הפיקוח וגם עוזר ליציבות המשקית. אך העניין רק החל, ואנחנו עדיין לא מצפים לראות שיפור".

מתי נראה שינוי?
"אנחנו מנטרים את המערכת הבנקאית בכדי לבחון את המצב, צריך להבין שבראש ובראשונה אנו רואים פה את הצרכן. אנחנו מעריכים שנראה את התהליכים האלו בחודשים הקרובים מתניעים ונוכל לבחון כיצד האיזון מתבצע".