שטרית: "מאיפה אקח הכספים שההסתדרות דורשת - מהזקנים, מהחינוך, מהמובטלים?"

"אדם שמצליח ומרוויח, צריך לפרגן לו. בארץ יש רושם שהוא צריך להתנצל על זה. אבל כשיש בחברה ציבורית מנהלים שמושכים מעל מיליון שקל בחודש והחברה שלהם מפסידה, זה חמור"

"השביתה אינה מוצדקת, ניתן לנהל מו"מ גם ללא שביתה", אמר היום (ה') שר האוצר, מאיר שטרית, בפורום הכלכלי הלאומי.

לדבריו, הציע להסתדרות לחלק את תוספת השכר שתקבל באופן דיפרנציאלי בין העובדים, באופן ש"יינתן יותר למי שמגיע לו יותר". ההסתדרות לא השיבה לאוצר על הצעה זו. באוצר מעריכים, כי מאבקי הכוח בין ועדי העובדים בתוך ההסתדרות מונעים את היענותם של הוועדים הגדולים להצעה.

"השביתה לא מועילה למו"מ, ואני לא רואה שום הצדקה שציבור גדול יסבול". לדבריו, הוא אינו מנהל מו"מ בדרך של בזאר, ולפיכך הגיש להסתדרות בתחילת המו"מ את התוספת שנדרשת כדי לשמור על שכר ריאלי של העובדים.

לדבריו, "הפער בין דרישות ההסתדרות להצעת האוצר הוא 4 מיליארד שקל, מאיפה אקח את זה? מקיצבאות זקנים, מחינוך, מהמובטלים? גם אם זה עשוי לתת לי תוספת קולות בקלפי, לא אתן לפוליטיקה לנצח את הכלכלה".

שטרית הבהיר, כי בכוונתו לחזור על הצעת החוק להגבלת שכר דירקטורים ומנהלים בחברות ציבוריות, כולל ממשלתיות. לדבריו, במקום שהממשלה תקבע את תקרת השכר, עדיף שהוא ייקבע על ידי האסיפה הכללית של בעלי כל המניות. לעומת זאת, הוסיף, יש לשנות אווירה בארץ ביחס למי שמצליח ומרוויח. "אדם שמצליח ומרוויח, צריך לפרגן לו. בארץ יש רושם שהוא צריך להתנצל על זה. צריך לשנות את הגישה ולהפוך את ההצלחה למקור חיקוי. אבל, כשיש בחברה ציבורית מנהלים שמושכים מעל מיליון שקל בחודש והחברה שלהם מפסידה זה חמור".

שטרית העריך, כי המשק נמצא בנקודת יציאה מהמשבר. "בתחילת המחצית השנייה של שנת 99', עם טיפול מוניטרי מסויים וריסון תקציבי, נוכל לצאת לצמיחה במשק וליצירת מקומות תעסוקה רבים", אמר.

מנכ"ל משרד ראש הממשלה, משה ליאון, אמר היום (ה'), כי אין לחרוג בתוספות השכר מהאחוזים ששומרים על עליית שכר ריאלית. "כל אחוז תוספת שכר הוא 800 מיליון שקל מהתקציב. חלוקת אחוזים פירושה סיכול כל מה שנעשה בקיצוץ הוצאות הממשלה. זאת אולי הדרך הקלה בבחינת לחם להמונים, אולם זה יהרוס את יסודות המשק. אחריות לאומית מחייבת צעידה בדרך שונה, כך פעלנו וכך נפעל בעתיד".

ליאון הדגיש, כי הממשלה לא תיכנע לכלכלת בחירות. "מה קל יותר מאשר לחלק תוספות שכר ולהביא לסיום השביתה. הממשלה תוכל אז להתהדר בפיתרון מהיר של השביתה והציבור הרחב ייצא נשכר. מעל לכל אלה, ראש הממשלה ושר האוצר היו קונים אולי נכס פוליטי לקראת הבחירות". אולם, הוסיף ליאון, הממשלה חרטה על דגלה כלכלה חופשית, ואינה מתכוונת ללכת בדרך הממשלה הקודמת, כאשר הסכמי שכר של שנת 94' והפתק הצהוב גבו מחיר של מיליארדי שקלים