"גירעון של 100 מיליון מ"ק במשק המים בעזה"

יו"ר רשות המים הפלשתינית טוען, כי המחסור מביא לחפירת בארות לא חוקיות, אשר גורמות להמלחת והרס האקוויפר

משק המים הפלשתיני בעזה מצוי במשבר חמור עקב מחסור כרוני והזנחה. המחסור הוביל לחפירת מספר גדול של בארות בלתי חוקיות שגרמו להמלחת האקוויפר. יו"ר רשות המים הפלשתינית, המהנדס פאדל קעואש, קורא לפעולה מהירה, תוך שיתוף פעולה ישראלי-פלשתיני לפתרון המשבר, לפני שהמצב יגיע להרס מוחלט של מקורות המים בעזה.

רשות המים הפלשתינית נערכת לנסיגה הישראלית מהרצועה. צריכת המים השנתית בעזה היא 150 מיליון מ"ק, מהם 70 מיליון מ"ק לצריכה ביתית ותעשייתית, ו-80 מיליון מ"ק לחקלאות.

קעואש אומר, כי המחסור השנתי של מים ברצועה מגיע ל-100 מיליון מ"ק. כיום 50 מיליון מ"ק מסופקים על-ידי אגירת מי גשמים, ואת השאר משלימים באמצעות חפירת בארות.

בשנים האחרונות מתנהלת ברצועת עזה חפירה בלתי מרוסנת של מאות בארות בלתי חוקיות. כיום 70% מהבארות הן מלוחות, ואיכות המים שלהן גרועה, דבר המהווה גם בעיה תברואתית קשה.

"השאיבה העודפת יצרה בעיית מליחות קשה. בשנים האחרונות לא היתה לרשות הפלשתינית יכולת לשלוט במצב הביטחוני ולהשליט את החוק כדי למנוע את חפירת הבארות החדשות ולסגור את הקיימות. אנו מקווים כי אחרי הנסיגה, עם התייצבות המצב ברצועה, נוכל לטפל בבעיה", אומר קעואש.

הפתרון למשבר המים ברצועה, לטענת קעואש, הוא הבאת מים מבחוץ. הוא דורש, כי ישראל תספק לרצועה 50 מיליון מ"ק בשנה ממימי המוביל הארצי, ובמקביל מקווה להשיג 50 מיליון מ"ק נוספים באמצעות פרויקטים לטיפול במי ביוב וקולחין, והסבתם לשימוש בחקלאות.

כיום מקבלים הפלשתינים ברצועת עזה 5 מיליון מ"ק בלבד ממקורות. "מטרתנו היא להגיע לאספקה שנתית של 150 מיליון מ"ק לרצועה. עם הגרעון הנוכחי של 100 מיליון מ"ק לא יכוסה, יגיע האקוויפר ברצועה להרס מוחלט, ולכן יש להזדרז ולפתור את הבעיה", אמר.

הנסיגה הישראלית מיישובי גוש קטיף תעביר לידי הרשות הפלשתינית 26 בארות המצויות בגוש, בארות השואבות מידי שנה 4.1 מיליון מ"ק. מדובר במים באיכות טובה המתאימה לשתייה, דבר שיחזק את משק המים הפלשתיני לאחר הנסיגה. בכוונת הפלשתינים להגדיל את השאיבה מבארות אלה ל-10 מיליון מ"ק.

בטווח הארוך יותר קיימות תוכנית להקלת מצוקת המים ברצועה באמצעות פרויקטים במימון בינלאומי. ארה"ב מתכוונת לממן הקמת מתקן התפלה בהיקף של 22 מיליון מ"ק בשנה, בעלות של 60 מיליון דולר. בשלב שני יוגדל המתקן ל-50 מיליון מ"ק. פרויקט מתוכנן נוסף במימון אמריקני ובעלות של 70 מיליון דולר, קשור לשיפור רשת הובלת המים ברצועה.

בבית לאהיא מבוצע כעת פרויקט להשבת מי ביוב בהיקף של 50 מיליון דולר, במימון צרפת, גרמניה, שבדיה, האיחוד האירופי והבנק הלאומי.

פרויקט נוסף שייצא לדרך בקרוב הוא פרויקט לטיפול בשפכי העיר עזה עצמה, בעלות של 70 מיליון דולר. קעואש מציין, כי התוכניות להקמת אתר התפלה עבור הפלשתינים בחדרה מתייחסות לגדה המזרחית, ולא לרצועת עזה.

אחד החששות הישראליים הוא, כי לאחר הנסיגה מצפון השומרון, תגבר באופן ניכר חפירת הבארות הבלתי חוקיות באזור זה, דבר שישפיע באופן ישיר על אקוויפר ההר, המספק מים לישראל.

קעואש דוחה את הטענות בנוגע לפגיעה אפשרית באקוויפר. "הבארות שנחפרו בצפון השומרון הם בארות שטחיות ועומקן אינו עולה על 6,070 מטרים. הבארות נמצאות בשטחי C, וזוהי אחריות ישראלית לעצור את חפירתן".

לדבריו, הפלשתינים ממילא אינם יכולים לחפור בארות עמוקות באזורים אלה, מכיוון שאין באפשרותם לשנע ציוד חפירה ומכונות. הוא סבור כי פועלת "מאפיה" ישראלית-פלשתינית, המספקת ציוד מכני לחפירת הבארות הבלתי חוקיות בגדה, דרך אזור בית שאן. הוא תובע מישראל לשתף פעולה בעצירתה.

"אנו ברשות המים מתנגדים לחפירת הבארות הבלתי חוקיות. הן גורמות נזק גם לצד הפלשתיני, מאחר והן משפיעות לרעה על תפוקת המעיינות בגדה, וחלק מהמעיינות אף התייבשו לגמרי", אמר.

לדבריו, הסיבה לחפירה הבלתי חוקית היא משבר המים בגדה. מאז 1999 הגישו הפלשתינים לוועדת המים הישראלית-פלשתינית המשותפת 88 בקשות לחפירת בארות, אך היתרים ניתנו ל-18 בלבד.

"קיימת מדיניות ישראלית של סירוב לבקשותינו. על-פי הסכמים מ-1995, על ישראל לספק 86 מיליון מ"ק בשנה לגדה, אך בפועל אנו מקבלים 22 מיליון מ"ק בלבד", ציין.

לדבריו הפיתרון הוא הגברת שיתוף הפעולה והתאום. ועדת המים המשותפת הישראלית-פלשתינית פועלת מאז 1995, ולקראת ההתנתקות נערכו מספר פגישות עדכון, בהן הציגו הפלשתינים את תוכניותיהם בפני הצד הישראלי.