חזית המדע

פרופ' עופר הדר מאוניברסיטת בן גוריון חוקר טכנולוגיות חדשות של דחיסת תמונות ואת השילוב שלהן עם בינה מלאכותית • בראיון לגלובס הוא מספר איך היכולות החדשות ישנו את לוחמת הסייבר ואת זירת הקרב • וגם: מה גורם לבעיית הדיליי בשידורי כדורגל, ומי בהוליווד באמת צריך לחשוש לפרנסתו

ד"ר מרטינה בנסובה, ביוכימאית צעירה שהתרופה שפיתחה נמכרת במיליארד דולר ומבשרת תחום חדש, הקדישה את הדוקטורט שלה לאוזי אוסבורן ואוהבת להסתובב במערות • ויש לה גם מסר לאומה: "אל תפחדו מקרינה רדיואקטיבית. גם בבננה יש קרינה"

במחקרם, הזוכים בפרס נובל לכלכלה לשנת 2024 ניסו לענות על השאלה הנצחית - מדוע מדינות מסוימות הן עשירות ואחרות עניות • המסקנה: המקור לשגשוג הוא במוסדות חברתיים חזקים ובפיזור של כוח • כלכלנים בכירים מנסים להסביר מה אפשר לישראל הצעירה להצליח היכן שמדינות אחרות נכשלו ואיך ניתן לשמר זאת, וכן מה המשמעות של המחקר למתחים בחברה

ד"ר ענת בן יונתן, אנתרופולוגיות של יחסי אדם־חיה מאוניברסיטת תל אביב, ושותפתה, ד"ר לימור חן מהחוג למדעי ההתנהגות במכללה למינהל, בדקו איזה תפקיד מילאו בעלי החיים בתהליך הריפוי שלנו כחברה

גשושית פארקר של נאס"א, ששוגרה לחלל כבר ב־2018, צפויה להיכנס בדצמבר הקרוב לאטמוספירת השמש, וההתרגשות בשיאה • בסוכנות החלל אומרים שהצלחתה תהיה דומה להישג הנחיתה על הירח ב־1969, אבל מה הגשושית בכלל יצאה לחקור ואילו אתגרים ניצבים בפניה?

נמרוד ניר, פסיכולוג פוליטי מהאוניברסיטה העברית, עוקב אחרי השינויים בחברה הישראלית מאז תחילת המלחמה • הממצאים שלו חושפים מאבק בין תקווה לייאוש והשלמה עם העובדה שלא נחזור לתחושת הביטחון שקדמה למתקפת 7.10

פציעות, הצטננות, לילות ללא שינה ואלכוהול - כל אלו משפיעים על הגוף במידה ניכרת יותר החל משנות ה־40 שלנו

פרופ' דורית ארם, ראשת המעבדה לחקר הגיל הרך באוניברסיטת תל אביב, עוקבת מאז משבר הקורונה אחרי התנהגות הורית במצבי משבר • היא מצאה שהורים ישראלים למדו לתפקד במצבי חירום, אבל יש לזה מחיר

התיאוריה שזיכתה את הכלכלן שהגה אותה בפרס נובל וכבשה גורמי ממשל בעולם גורסת שניתן לדחוף אנשים לקבלת החלטה מסוימת על ידי מניפולציה קלה בסביבה • אלא שמחקר חדש של ד"ר אוון פולמן מצא באג בשיטה • בשיחה עם גלובס הוא מגלה מה עורר את חשדו ולמה בכל זאת לא כדאי לזרוק את כל התיאוריה לפח

ד"ר נחומי יפה, מהחוג למדיניות ציבורית באוניברסיטת תל אביב ומכון המחקר נתוני אמת, חוקרת את החברה החרדית • מחקר שהובילה בשנה האחרונה בדק כיצד אירועים שונים במלחמה השפיעו על יחסי הקירבה והניכור מול החברה הכללית

האנתרופולוג ד"ר אורי כץ חוקר כיצד החברה הישראלית מתייחסת לחללים שגופתם מוחזקת בידי האויב, ואיך שיח עמום מערער את הסדר החברתי

מחקר שערכו אוניברסיטת בן גוריון ובית החולים שיבא בקרב שורדי פסטיבל נובה בדק את השפעת הסמים הפסיכואקטיביים על חומרת הטראומה • התברר כי דווקא צריכת אלכוהול, סם חוקי לגמרי, החמירה יותר מאחרים את התסינים

מתקפת חמאס בשמחת תורה טלטלה את החברה הישראלית על כל מגזריה והובילה לגל של מחקרים שעוקבים אחרי אופני ההתמודדות שלנו עם האסון • מה קרה לאופטימיות שלנו, איך השתנה היחס של החברה החרדית לישראליות, ואיזה סם החמיר את תסמיני הטראומה של ניצולי הנובה? גלובס מציג כמה מהמחקרים שנעשו בשנה האחרונה ומלמדים אותנו משהו על עצמנו

חוקרי המוח שגילו איך אנחנו מאמצים הרגלים, הכלכלנים שהוכיחו בכלים כמותיים את ההשפעה של מדיניות ציבורית על התל"ג, והפיזיקאי הישראלי שהראה איך יוצרים חומר חדש • אלה החוקרים והמחקרים פורצי הדרך שהוכרו כראויים לנובל • מה הסיכוי שהם גם יזכו?

פרופ' יוסי לשם שינה מהיסוד את האופן שבו חיל האוויר מתמודד עם תאונות צפרות, גייס את התנשמות כדי לעזור לחקלאים ויזם שורה של שיתופי פעולה אזוריים • עכשיו הוא מוטרד מפגיעת המלחמה בציפורים הנודדות, מה שעלול לשנות את האקולוגיה באירופה כולה

ד"ר אדם אלטר כמעט הפך לשמאי, ואז לעורך דין. אבל התקיעות שהרגיש בקריירה שלו הובילה אותו לבסוף להתמקד בפסיכולוגיה ובמיוחד במחקר של קבלת החלטות • בספר שפרסם לאחרונה הוא מונה 100 דרכים לצאת מהתקיעות • לפעמים צריך בכלל להסתכל אחורה ולא קדימה, הוא אומר בראיון לגלובס