"התיקון לחוק התכנון והבנייה יביא לקריסת הוועדות"

באותה הזדמנות, נערך גם תיקון מקיף בתוספת השלישית לחוק התכנון והבנייה, העוסקת בסדרי הדיון בהיטל השבחה, וכן בתביעות פיצויים המוגשות לפי סעיף 197 לחוק. במסגרת התיקון, הורחבו סמכויות ועדות הערר, שידונו מעתה גם בעררים בנושא היטל השבחה, במקום בתי משפט השלום שדנו בהם עד כה.

עו"ד ענת בירן (רקם), ממשרד יגנס, טויסטר, בירן ושות', המתמחה בתחום תכנון ובנייה ומקרקעין והשתתפה בישיבות ועדת החוקה בהן נידון התיקון לחוק, אומרת שהתיקון החדש מקנה לאדם זכות בחירה באיזה הליך לנקוט, כאשר אינו מגיע להסכמה עם הוועדה המקומית בדבר גובה הפיצוי או ההיטל שישולם לו. לדבריה, התיקון מקנה לאזרח אפשרות בין פניה לשמאי מכריע לבין פניה לוועדת הערר, כאשר הפניה לשמאי מכריע מוגבלת למצבים בהם המחלוקת היא בדבר גובה החיוב בהיטל או בדבר גובה הפגיעה.

לפי התיקון, ועדת הערר אינה מהווה ערכאת ערעור על החלטת שמאי מכריע, כפי שהיתה עד כה בעררים שעניינם תביעות לפיצויים, והערעור על החלטת השמאי, כמו גם על החלטת ועדת הערר, יוגש מעתה ישירות לבית המשפט לעניינים מינהליים.

כאשר ועדת הערר דנה בערר שהוגש, היא מוסמכת למנות שמאי מטעמה, ובלבד שתיתן לצדדים הזדמנות לטעון בפניה לעניין חוות דעתו. הערעור לבית המשפט לעניינים מינהליים אינו מוגבל לקביעות משפטיות, כפי שהיה עד כה, ומעתה ניתן לערור על כל רכיב בהחלטת השמאי המכריע או ועדת הערר. "ימים יגידו אם בתי המשפט ימצאו לנכון להתערב בהחלטות הנתפסות כ'שמאיות', או שהם יעדיפו להגביל את היקף ההתערבות לנושאים משפטיים מובהקים", אומרת עו"ד בירן.

שינוי חשוב נוסף בסדרי הדין בהיטל השבחה קובע, שאי-מתן תשובה במועד ע"י עובד הוועדה המקומית להשגת הנישום, מה שנקרא עד היום "שומה נגדית" או "שומה אחרת", ייחשב כקבלת ההשגה ולא כדחייתה. המשמעות היא, שעל הוועדות המקומיות להיות עירניות ולטפל בכל השגה במסגרת לוח הזמנים שנקבע בחוק.

בכל הקשור לתביעות פיצויים, נקבע במפורש כי יו"ר ועדת הערר רשאי להאריך את המועד להגשת ערר מטעמים מיוחדים שיירשמו, ונקבע לוח זמנים של 30 יום למינוי שמאי מוסכם שאחריו, ככל שלא התמנה שמאי בהסכמה, ניתן לפנות ליו"ר ועדת הערר, על-מנת שזה ימנה את השמאי.

עו"ד בירן, שהיתה יו"ר ועדת הערר במחוז ת"א, אומרת כי העברת הסמכויות בנושא היטל השבחה לוועדות הערר, מעידה על האמון שרכשו ועדות אלה לאחר כמעט 10 שנות קיומן.

לדבריה, "הוועדות פועלות במקצועיות וביעילות, ולאחר שרכשו ניסיון עצום בתחום תביעות הפיצויים, יש היגיון רב בהרחבת סמכותן לדון גם בעררים שעניינם היטל השבחה". עם זאת, היא מסייגת, "הרחבת סמכויות הוועדות מחייבת היערכות מצד משרד הפנים, ומתן פתרונות אדמיניסטרטיביים ותקציביים, שיתאימו להיקפי העבודה ההולכים וגדלים בוועדות אלה".

עו"ד בירן ממליצה לשקול, לפחות במחוזות בהם עומס העבודה גדול במיוחד, הקמת ועדות ייעודיות לנושאי תביעות פיצויים והיטלי השבחה, בנפרד מוועדות ערר שידונו ברישוי בניה ובתוכניות מתאר. לדבריה, החוק מאפשר הקמת מספר ועדות ערר במחוז אחד, כך שאין צורך בתיקוני חקיקה לצורך כך, ופיצול כזה יאפשר לכל ועדה להתמקצע בנושאים שבסמכותה ולהעניק שירות מהיר, יעיל ומקצועי. "לאור העומס המוטל היום על ועדות הערר, יש חשש כי הרחבת סמכויותיהן לדון גם בעררי היטל השבחה, מבלי לתת מענה תקציבי, תפעולי ומבני מתאים, תגרום לקריסתן", היא מזהירה. *