הנהנים מקרן ההשתלמות הם העשירים? הטבלה מגלה אחרת

האוצר מנמק את ביטול הטבות המס בפנסיה ובקרנות ההשתלמות בכך שהן מועילות בעיקר לעשירונים העליונים, אך האם מדובר באמת באליטה כלכלית כפי שמנסים להציג אותה? למעשה, הנתונים מראים שמשקי בית עם שני מפרנסים יכולים להגיע לעשירונים גבוהים למדי, שאנשים עוברים בין עשירונים שונים לכל אורך חייהם, ושמבחינת נטל המס - הסיבה שהעשירונים העליונים נהנים מהטבות המס היא שהם עיקר אלו שמשלמים מסים מלכתחילה.

לפי האוצר, "הטבות המס הניתנות לגבי הריבית והרווחים שהצטברו בקרנות השתלמות הן רגרסיביות מאוד, והנהנים העיקריים מהן הם עובדים המשתייכים לעשירוני ההכנסה העליונים". עוד נטען כי "כשלושת רבעי מכלל הנכסים בקרנות ההשתלמות מרוכזים בעשירונים 8 עד 10".

אך מי הם אותם עשירונים עליונים, ועד כמה קל או קשה להגיע אליהם? קודם כל, צריך לזכור שניתן לחלק את המשק הישראלי לעשירונים במגוון דרכים: על פי השכר של כל עובד בנפרד, על פי משק הבית, על פי ההכנסה ברוטו, נטו, ועם או בלי בהתחשב במספר הנפשות בבית. בכל הגדרה כזאת הנתונים הם מעט שונים, אך לצורך הפשטות נסתכל על ההכנסה ברוטו למשקי בית, בלי קשר למספר הילדים - זאת כי גם ההטבות על פנסיה וקרנות השתלמות לא מתחשבות בכך.

מעמד ביניים עליון

על פי נתוני סקר הכנסות והוצאות משקי הבית של הלמ"ס לשנת 2021, כדי להגיע לעשירון 8, משק הבית כולו נדרש להכניס 22,859 שקל בחודש. זאת מכל המקורות: עבודה, הכנסות מהון והעברות מהממשלה. המשמעות היא שכל משק בית שבו יש שני מפרנסים שמרוויחים את השכר הממוצע במשק, נמצא למעשה בעשירון הזה. ואכן, רבים המחשיבים את עצמם כ"מעמד ביניים", למעשה נמצאים באחד העשירונים העליונים.

ואכן, בעשירון 8 ישנם בממוצע 1.85 מפרנסים בכל משק בית, לעומת 0.95 מפרנסים בלבד בעשירון 4. נראה שרוב מי שנמצאים בעשירון 1, הנמוך ביותר, הם כאלה ללא הכנסה מעבודה כלל - במשקי בית כאלה יש בממוצע 0.23 מפרנסים בלבד.

כדי להגיע לעשירון 9, משק הבית נדרש להכניס 29,352 שקל בחודש, וכדי להגיע לעשירון העליון - 40,007 שקל בחודש. ולהזכיר - ברוטו, כלומר לפני מס. מדובר על סכומים משמעותיים מאוד, אך לא מחוץ להישג ידם של ישראלים בתעשיות רווחיות יחסית, כמו ההייטק. בכלל, מאז 2010 ישראל נהנית מירידה משמעותית באי־השוויון, כאשר ההכנסה של משקי הבית החלשים יותר עלתה דרמטית, אפילו יותר מאשר אלו החזקים.

נקודה נוספת שחשוב לזכור בהקשר של הטבות מס מהם נהנים בעיקר העשירונים הגבוהים, הוא שעיקר נטל המס כבר מוטל עליהם. על פי נתוני הלמ"ס, משקי הבית בעשירון העליון משלמים 17,582 שקלים במסים ישירים (מס הכנסה, ביטוח לאומי ומס בריאות), יותר מפי שתיים מהעשירון התשיעי (6,280) ויותר מפי 10 מעשירון 6 - שמשלמים בממוצע 1,334 מסים ישירים בחודש בלבד. עם זאת, המסים הישירים בישראל הם פרוגרסיביים במיוחד, ויחד עם המסים העקיפים הפערים מצטמצמים - אך לא משמעותית.

על פי מחקר "על המיסים ועל הנפלאות" של אריאל קרלינסקי, תום שדה, ערן יוגב ומיכאל שראל, הבוחן את כל הוצאות והכנסות המדינה לפי משקי בית - העשירון העליון שילם 36,465 שקלים בחודש בכל המסים, ועשירון 6 שילם 10,965 שקלים בחודש. מכיוון שזה המצב, העשירונים העליונים יהנו מרובה של כל הטבת מס שהיא - מהסיבה הפשוטה שהם עיקר משלמי המסים בישראל מלכתחילה.

וכמובן, העשירונים העליונים אינם אוכלוסיה קבועה. אותו אדם יכול לעבור בין עשירונים רבים במהלך חייו. ככלל, עבור רוב האנשים השכר עולה במהלך חייהם, וניתן לראות זאת בהתפלגות הגילים השונה לפי עשירונים. על פי הלמ"ס, בני 55 ומעלה מהווים 21.3% מהאוכלוסיה, ובעשירון העליון הם 38.7%. על פי מרכז טאוב, 18% מבני ה־40־44 נמצאים בעשירון העליון, ו־3% בלבד מבני ה־25־29. בנוסף, הכלכלן תום שדה בחן את נתוני הפאנל של הלמ"ס, והראה ש־80% ממי שהיו בעשירון התחתון ב־2012 כבר לא היו בו ב־2021.