נדחתה עתירה בעלי הקרקע: גשר וכביש יכללו בתוכנית בית העלמין בגבעת שאול

ביהמ"ש לעניינים מינהליים בירושלים דחה עתירה מינהלית שהגישו בעלי זכויות בכ-20 דונמים במתחם שבין שכונת גבעת שאול לבין בית העלמין בירושלים נגד הוועדה המחוזית והמקומית לתכנון ובנייה. העותרים הם כולל חבת ירושלים, יורשי הרבסט אריה, יורשי וילד אברהם, החברה הקבלנית בשער, א. טרגר חברה ושלמה זוננפלד.

בית המשפט התבקש להורות על ביטול החלטת הוועדה המחוזית, שאישרה את התוכנית להרחבת בית העלמין בגבעת שאול. העותרים יוזמים במתחם פרויקט של 300 דירות למגורים. 16 מתוך 20 הדונמים שבבעלותם מיועדים במסגרת תוכנית בית העלמין להפקעה לצורכי גשר, שעליו ייסלל כביש, ולטיפול נופי. הכביש אמור להיסלל בין שטח תוכנית בית העלמין לבין שטח תוכנית המגורים.

תוכנית בית העלמין משתרעת על שטח שהיה מיועד לשמורת טבע וליער. התוכנית משתרעת על 350 דונם, מתוכם 240 דונם מיועדים לבית עלמין.

העותרים אינם מתנגדים להפקעה, אך הם מבקשים שהיא תיעשה במסגרת תוכנית המגורים, ולא במסגרת תוכנית בית העלמין.

לטענתם, אם תופקע מרבית הקרקע שבבעלותם במסגרת בית העלמין, הם לא יוכלו לנצל אותה כראוי במסגרת תוכנית המגורים. זאת, משום שלא יישארו בידיהם די קרקעות כדי להשתתף בהליך איחוד וחלוקת מקרקעין. עוד טענו, כי הכביש אינו מיועד לשרת את בית העלמין אלא לחבר בין כביש מספר 1 לבין גבעת שאול. לכן, אין מניעה שהכביש ייכלל במסגרת תוכנית המגורים.

הוועדה המחוזית טענה, כי יש אינטרס ציבורי בקידום תוכנית בית העלמין בשל מחסור חמור בשטח קבורה בירושלים. עוד צוין, כי הכביש והגשר אמורים להביא לשיפור בטיחותי. לטענת הוועדה, עם אישור תוכנית בית העלמין יזכו בעלי החלקות שהופקעו לפיצוי לפי שווי חלקותיהם, כאשר התוכנית להפיכת הייעוד משמורת טבע למגורים איננה נלקחת בחשבון. לעומת זאת, אם היה הגשר נכלל בתוכנית המגורים, היה הפיצוי בגין ההפקעה נערך תוך התחשבות בציפיות בגין תוכנית זו, שטרם הוחל בהליכים סטטוטוריים לגביה.

השופטת מוסיה ארד קבעה כי לא מצאה פגם בהחלטת רשויות התכנון לכלול את בניית הגשר והכביש במסגרת תוכנית בית העלמין, שאושרה על-ידי הוועדה המחוזית לאחר דיונים ארוכים. לעומתה, תוכנית העותרים כלל לא יצאה לדרך. מעבר לכך, הוסיפה, גם השיקול לשלב את הגשר והכביש בתוכנית שיוזם מינהל מקרקעי ישראל ולא גוף פרטי הוא שיקול ראוי וסביר.