לפני שבונים מגדלי בבל

"מי בכלל מוכן לגור בקומה 200?" - שאלה זו תעמוד במרכזו של יום עיון שיערוך בשבוע הבא איגוד המהנדסים, במהלכו יועלו לדיון כל השאלות הקשות ביותר המטרידות את הענף. על שאלת איכות החיים של מי שמתגורר במגדל בבל שראשו בשמיים, יענה האדריכל לי, שתכנן את הבניין הגבוה בעולם, לפי שעה, בטייפה בירת טייוואן. לשם השוואה, הבניין הגבוה בארץ, מגדל אביב ברמת-גן (שער העיר), מתנוסס לגובה 60 קומות. במגדלי עזריאלי 50 קומות.

בהרצאתו יאמר לי, שלאחר פריצת הגבולות הטכנולוגיים נותרו השאלות הפונקציונליות, כמו למשל עניין התעבורה האנכית, שמשמעותה, כמה זמן ייקח למעלית לטפס לגבהים כאלה, והאם בכלל יימצאו לקוחות לקומות הגבוהות. לי יאמר, שלדעתו המחסור העולמי בקרקע יגרום לכך, שפתרון הבנייה לגובה יהפוך לפופולרי ביותר, וכי מה שנראה היה רק לפני מספר שנים כעתידנות הזויה הופך למציאות.

נושא נוסף שיעלה לדיון הוא התעלמותה המוחלטת של המדינה מהסכנה המרחפת על מאות אלפי מבנים כתוצאה מרעידת אדמה אפשרית. לדברי יו"ר איגוד המהנדסים, יואב סרנה, תקן רעידות האדמה הותקן רק ב-1990, ואלפי בתי מגורים, מוסדות ציבור, בתי ספר, גני ילדים וגם בתי חולים חשופים לסכנה. כך למשל, בית חולים בצפת, עליו מוטל יהיה לטפל בנפגעי אסון, אם יקרה, עלול להיפגע אף הוא בשל מיקומו ואיכות בנייתו. סכנה לא פחותה מרחפת על תושבי צפון הארץ ממפעלים, תחנות כוח ומחנות צבא, שגם הם נבנו שלא בהתאם לתקן.

סרנה מדגיש, שהאזורים הפגיעים ביותר בארץ מבחינה סייסמית הם דווקא אלה שבהם הבנייה היא הבעייתית ביותר, ובדיוק בהם מתגוררת האוכלוסיה החלשה ביותר, שאין בידיה מספיק כסף לחזק את המבנים. מסקנתו מכך היא אחת - על הממשלה לחזק את על חשבונה את מבני הציבור, ולסייע לאזרחים לחזק את בתי המגורים.

סרנה מציין, שאמנם תמ"א 38 קבעה הטבות למי שמחזק מבני מגורים קיימים באמצעות אפשרות לתוספת אחוזי בנייה, סגירת קומות מפולשות או אפשרות לבנייה על גג המבנה. אך לדבריו, ביישובי הפריפריה לזכויות אלה אין ערך ממשי ולכן הן אינן מהוות תמריץ כלכלי לחיזוק המבנים. לא רק זאת, עד היום טרם נעשה סקר ראשוני הבודק את העלות האמיתית של חיזוק המבנים.

עוד אומר סרנה, שפיקוד העורף הכין דפי הסבר להתנהגות בשעת רעידות אדמה, אותם תכנן לחלק יחד עם חשבונות החשמל המגיעים לבתי התושבים. דפים אלה לא חולקו לציבור בהוראת משרד ראש הממשלה, מחשש מפני פאניקה ציבורית.

נושא כאוב נוסף הוא בטיחות בכבישים. במהלך הכנס יוצגו נתונים לפיהם מספר התאונות בכביש 6 נמוך יותר מאשר בשאר כבישי הארץ, כתוצאה מאיכות הכביש ואיכות התשתית. בין השאר, שוליים נכונים, מרווחים נכונים אך גם סוגי המעקות שנבנו לאורך הכביש. לדברי סרנה, מחקרים עולמיים מוכיחים, שמעקה רך יותר סופג את מכת המכונית, אינו הורס את המכונית ואינו פוגע בנהג. בכנס גם יוצגו מסקנות מאסון התאומים, לפיהן יש לקבוע במבנים פתחי מילוט גדולים יותר ולקבוע מספיק מתזים כנגד שריפות. מהנדסי המים יתריעו על כך, ש-25% מהשפכים נוזלים מהצנרת ומחלחלים למי התהום. לפני שבונים מגדלי בבל, אין ספק שצריך לפתור בעיות אלה.