בוטלה ה"ענישה" של מנרב על ידי הוועדה המקומית אונו

ועדת הערר המחוזית תל-אביב החליטה לקבל ערר שהגישה חברת מנרב כנגד הוועדה המקומית-מרחבית קרית אונו, בראשות בנצי מורדוב. על פי ההחלטה, על הוועדה המרחבית לאפשר למנרב לבנות פרויקט מגורים, כולל הקלות שבס, ללא תוספת תשלום של היטל השבחה. בכך ביטלה ועדת הערר את החלטת הוועדה המרחבית, שניסתה לבטל את אישור הבנייה למנרב.

על התנהגות הוועדה המקומית בראשות מורדוב אמרה ועדת הערר: "הוועדה המרחבית החליטה להעניש את מנרב ולבטל את התוספת אותה אישרה, לא משיקולים תכנוניים אלא אלא משיקולים כספיים בלבד".

חברת מנרב זכתה במכרז המינהל לבנות שלושה בניינים בקריית אונו, כשבכל בניין 76 יחידות דיור. מנרב פנתה לוועדה המרחבית וביקשה היתר בנייה, בתוספת הקלת שבס, המאפשרת להגדיל את מספר הדירות בבניין, תוך שמירה על השטח שנקבע מראש. משמעות הבקשה תוספת של 15 יחידות לבניין - סך הכל 47 יחידות דיור. אך במקביל לאישור, שלחה הוועדה המרחבית למנרב דרישה לתשלום היטל השבחה בעבור תופסת שבס בסכום כולל של ששה מיליון שקל.

מנרב, שלה הסכם חכירה עם המינהל, טענה באמצעות עו"ד אריה דנציגר, שהיא אינה מחויבת בתשלום זה, והגישה ערר לבית משפט השלום בהרצליה על עצם החיוב. בית המשפט החליט שלוועדה אין סמכות לבקש דרישה כזו, והציע לצדדים לוותר על הוצאות בית משפט. בטענה, שמדובר בעניין עקרוני, סירב נציג הוועדה המרחבית לקבל את הצעת השופט, וזה הודיע שיכתוב פסק דין.

עוד בטרם נכתב פסק הדין, שלחה הוועדה המרחבית מכתב למנרב ובו הודיעה לה, שמאחר ולא הסכימה לתשלום היטל ההשבחה, האישור לתוספת שבס מבוטל. מנרב פנתה לועדת הערר וזו הורתה לוועדה המרחבית לבטל את החלטתה.

בהחלטת ועד הערר נכתב: "ההחלטות המקוריות שקלו את השיקולים התכנוניים המתאימים. הועדה המקומית מצאה שהבינוי תואם את הסביבה, וכי הקטנת גודלן של יחידות הדיור לצורך הגדלת מספרן מתאים לאופי השכונה. שיקולים כספיים גרידא יכולים אמנם להיות מובאים בחשבון, אולם זהו רק אחד מאותם נושאים שיש לבחון כאשר מקבלים החלטה האם לתת הקלה. מאחר והנזק שנגרם לוועדה המקומית אינו מוגדר דיו, לא היה מקום לקבל החלטה מסוג זה".