"אפשר להפסיק לריב"

תמ"א 35 היא תוכנית מתאר ארצית, שממנה נגזרות כל יתר התוכניות. היא קובעת היכן נגור, היכן נעבוד, היכן נבלה, כמה שטח ייבנה, היכן וגם כמה יישאר פתוח למען הדורות הבאים.

ומדוע זה לקח כל כך הרבה זמן? כי תוכנית מתאר ארצית דורכת על יותר מדי בהונות, מפריעה ליותר מדי אינטרסים של קבוצות לחץ, של יזמי נדל"ן ושל שוחרי השטחים הפתוחים - נותנת לאחד ולוקחת מהשני. תוכנית ארצית משמעה לא רק הסכמה לאומית רחבה, אלא התחייבות לאומית לדמותה העתידית של המדינה ולפניה. מעשה שהוא מסובך תמיד, ובמיוחד במדינה כה צפופה, מפולגת ומסוכסכת.

אך לא רק זאת. אסור לשכוח, שמאז ההחלטה על תכנון התמ"א ב-1996, חלפו בשמי משרד הפנים שלנו, זה שאחראי בפועל על התכנון, לא פחות מארבעה שרי פנים: נתן שרנסקי, אלי ישי, אברהם פורז ולאחרונה גם אופיר פינס. כל אחד מהשרים ביקש ללמוד, לבדוק, להפנים, להעיר הערות ולהשפיע בהתאם לקבוצת הלחץ שהוא מייצג. אפילו פינס, מהתומכים הגדולים של התמ"א, החמיץ את רגע האישור במספר ימים.

למנהל מינהל התכנון, אדריכל שמאי אסיף, אישור התמ"א הוא חג כפול, שכן הוא בעצמו תכנן את התוכנית יחד עם הגיאוגרף פרופ' אריה שחר. יחד עברו את כל השלבים, ספגו את כל הביקורות, עמדו בכל ההשמצות, ועתה הוא עומד בראש הגוף שמבצע אותה.

על ביצוע תמ"א 35, עבדו לא פחות מ-20 משרדי תכנון. העבודה הושלמה כבר בראשית 2003, והמסמך הראשוני הופץ להערות הוועדות המקומיות והמחוזיות, אך גם באינטרנט, כדי שגם הציבור הרחב יוכל לחוות דעה.

שחר ואסיף קיימו ימי עיון ארוכים, שנועדו להסביר את שיטת המרקמים אותה הגו. ההתקפות וההערות, כמובן, לא איחרו לבוא, שכן לא כולם ידעו איך לבלוע את השפה החדשה.

"היו הערות לגבי גדלים של יישובים", אומר אסיף, "הרבה מאוד הערות טכניות לגבי תוואים נכונים של כבישים מכל הסוגים. בסוף הרבה דיונים בולנת"ע (ועדה לעניינים תכנוניים עקרונים) בול"חוף, ובולקחש"פ (ועדה לקרקע חקלאית ושטחים פתוחים) התוכנית אושרה במועצה הארצית בינואר 2005 ועתה אושרה באופן סופי".

אין ספק, שהבעייתיים ביותר בתהליך האישור היו ראשי המועצות האזוריות, שחששו שהתמ"א תטיל עליהם מגבלות. רוב היישובים הכפריים באזור המרכז הוגדרו כשייכים ל"מרקם השמור המשולב". משמעות הדבר היא, שהיישוב אינו יכול להוסיף אזורי תעסוקה ואינו יכול להתרחב ולהפוך ליישוב פרברי.

המשמעות הכלכלית של החלטה כזו היא עצומה, שכן היא מונעת מהיישוב להפיק הרבה יתרונות כספיים ונדל"ניים. המועצות האזוריות אמנם טענו, שהתנגדותן נובעת ממנעים אחרים לחלוטין, בין השאר חוסר רצונן לאבד את הייחוד הכפרי שלהן. ואולם, כל הצדדים ידעו שלהתנגדות יש פנים רבות.

אך לא רק זאת. בחלק מהמקרים, הכלילה התמ"א יישובים כפריים בתוך מרקם עירוני, בעיקר כחלק מלקח משנות ה-90, אז נזקקה המדינה לעתודות קרקע גדולות בעקבות גלי העלייה הגדולים. גם לכך התנגדו המועצות האזוריות, שכן הכללת יישוב כפרי במרקם עירוני משמעו בליעת היישוב על ידי העיר.

בחלק מהמקרים היישובים דווקא היו מעוניינים בסידור כזה, בניגוד לדעת המועצה האזורית, שכן הוא היה מעלה בהרבה את ערך הנכסים. בסופו של דבר וכמו תמיד, הושגה פשרה. הפתרון שנמצא לסכסוך היה בהחלטה להביא את התמ"א לדיון מחודש בעוד ארבע שנים, עד אז ייבדקו הצרכים. אם ועדת הבדיקה תמצא שינויים בצרכי הקרקע - ישונה הסטטוס של היישובים.

" אפשר בכלל להסתדר בלי תוכנית מתאר ארצית?

אסיף: "בלי תוכנית כזו אין ראייה כוללת. אפילו אם אין לחצים בלתי לגיטימיים על מוסדות התכנון, העדר התמ"א גורם לעיכוב הליכי התכנון. תוכנית מתאר נותנת כלים לוועדות התכנון, לרשויות מקומיות וליזמים, שיודעים עתה מה הכללים - מה כן ומה לא. אני משוכנע, שחלק ניכר מהתוכניות שמסתובבות כיום במוסדות התכנון לא היו באות לעולם, אם התמ"א היתה מתאשרת מוקדם יותר, וחלקן אולי היה מתאשר מוקדם יותר".

" ניתן היה, למשל, לחסוך את העימותים בין ארגונים מיישבים לבין הירוקים על הקמת ישובים חדשים?

"תמ"א 35 שמה משקל עיקרי על פתוח ישובים קיימים, ומאפשרת הקמת יישובים חדשים רק במקרים בודדים וחריגים בנפת באר שבע, משדרות ודרומה. גם זאת במשורה ועל-פי מערכת קריטריונים שקבעה המועצה הארצית. זה לא אומר, שאם תבוא יוזמה להקים יישוב חדש הדבר אינו אפשרי, אך עם זאת כולם יצטרכו לתת את הדעת למדיניות שנקבעה בתמ"א 35".

" מדוע בעצם צריך לתכנן בכל פעם תמ"א חדשה? מדוע לא לעדכן בכל כמה שנים?

"תמ"א 31 אושרה לחמש שנים. הטווח של תמ"א 35 הוא עד 2020 ולמרות זאת צריך לעדכן כל הזמן. חשוב שתוכניות מתאר יתוכננו מחדש בכל כמה שנים, שכן המציאות דינמית מאוד. כך למשל, תמ"א 35 סבורה שצריך לספק 48 אלף יחידות דיור בשנה. כיום אנחנו לא עומדים בקצב, בשל כך נוצרים פערים קשים וביקושים כמוסים שאינם נותנים מענה למצוקות. בשנים האחרונות אנו עדים לתופעה, לפיה זוגות צעירים מתגוררים עם ההורים. אזורים רבים בארץ סובלים מצפיפות דיור קשה. בהרבה מקומות אין תחלופת דיור ומשפחות רבות אינן מסוגלות לספק לילד מקום לשולחן ולמחשב.

"הנחת היסוד שלנו היא, שתפקיד התמ"א הוא לטפל בפערים אלה. זה בסיס הנתונים שלנו ל-1995 מעודכן חלקית ל-2002 ול-2003. אם נבוא ונעשה בחינה דמוגרפית, יכול להיות שנגיע למסקנה שצריך לעשות עדכונים לגבי גודל המרקמים, היקף הרחבות היישובים הכפריים והערביים. כך למשל, הנחת המוצא של מדינת ישראל הייתה תמיד, שבסקטור הערבי אין ניידות.

"אני מאמין, למשל, שבשנים הקרובות זה ישתנה ויכול להיות שנידרש ליצור מוקדי פיתוח אורבניים, ואולי גם לבנות עיר ערבית חדשה. דבר ששוקלים אותו לאחרונה ברצינות רבה".

" מה הייתה עושה אחרת?

"אני חושב שפרק הזמן בו אושרה התוכנית ארוך מדי. אני חושב שצריך היה להעמיד לוחות זמנים הרבה יותר ברורים ולעשות את כל המאמץ להביא לאישור מוקדם יותר. הלקח העיקרי הוא, שה'סיוויל סרביס' חייב להיות דומיננטי יותר כדי להביא את דברים לכלל גמר.

"אין ספק שבשמונה השנים האלה הפסדנו לא מעט קרקע והקמנו לא מעט פרברים מיותרים. אני מאמין שאם היינו מאשרים את התמ"א במועד, הינו חוסכים הרבה שטחים פתוחים ומונעים חלק ניכר מהרחבות הגדולות של היישובים החקלאיים. אני גם מאמין, שניתן היה למנוע חלק מהבנייה הבלתי חוקית סביב ליישובים הערבי ים".

" ומה לא היית משנה?

"החשיפה הציבורית הרחבה, שנמשכה זמן רב. אני מאמין שבעניין הזה לא הייתי משנה. החשיפה תרמה הרבה לתוכנית, טייבה אותן והוסיפה ניואנסים. לכן לדעתי, זו אחת הסיבות שהתוכנית הגיעה לאיכות טובה ובסופו של דבר לקונצנזוס גבוה. בתחילת הדרך היו לתוכנית מתנגדים רבים, הרבה אנשים הרימו גבה, ובסופו של דבר השתכנעו, שיש כאן ערך מוסף שהוא חשוב לכולם. אני חושב שהצלחנו לשכנע שאנחנו לא רק יוצרים קונצנזוס, אלא גם מגדילים את העוגה.

"אני מאמין, ששיטת המרקמים שיצרנו נותנת בעצם פי שניים מהצרכים על 9.2% מהקרקעות העירוניות של המדינה. השיטה הוכיחה, שבעצם יש מקום לכולם, שאין בסיס לאותה פאניקה שכל כך טבועה בנו, לפיה אין לנו מספיק קרקע. התמ"א אומרת, שאם עושים דברים באופן מתוכנן ומוסדר יש מקום לכולם ולא צריך לריב. היא מוכיחה, שאפשר לתת ליישובים היהודיים להתרחב, שיש מקום גם ליישובים הערבים, שישובים חקלאיים יכולים לעשות שיוך דירות ושקיבוצים יכולים להפוך למושבים, אם הם רוצים בכך.

"אנחנו אומרים שאפשר להפסיק לריב - ערים נגד מועצות אזוריות, ערבים נגד יהודים נדל"ניסטים נגד ירוקים ולהפך".

" מה משמעות אישור התמ"א לגבי המלצות ועדת הבר להיוון חלקת המגורים?

"זו מערכת שמשלימה זו את זה, ולכן חשוב שהתמ"א אושרה. התמ"א מפרטת בדיוק את מספר יחידות המגורים האפשריות ביישובים השונים, ובכך יש חשיבות רבה".

" אם יום אחד יוחלט לפנות את יש"ע. יש גם להם מקום?

"כשחבל עזה וצפון השומרון פונו, נמצא מקום למפונים, בלי לפגוע בעקרונות התמ"א. אם נידרש לפתרונות נוספים נמצא גם אותם. אני מעריך, שלא הגבלות התמ"א הם אלה שישפיעו על ההחלטות מדיניות".

" ספרתי 25 תוכניות מתאר ארציות. מדוע צריך כל כך הרבה?

"כי יש הרבה נושאי תשתית, שמחייבים ראייה ארצית שאינם יכולים לחכות שנים לעדכון. עם זאת, אין ספק שצריך להתחיל לחבר בין התוכניות ולצמצם את מספרן. זה יכול היה להיות נחמד, אם הייתה תוכנית כוללת לכל הנושאים, אך הדבר אינו אפשרי". "

הארץ כולה מרקמים-מרקמים

"הדבר המעניין בתמ"א הוא שיטת המרקמים", אומר אסיף, "הגענו למסקנה, שאי-אפשר להמשיך בשפת התכנון הקיימת, המדברת במונחים של ייעודי קרקע, במיוחד כשמדובר בתוכנית מתאר ארצית כוללת, שיש לה גם היבט חוקי. התוצאה היא שפה חדשה, שיש בה מידה רבה של גמישות, אבל גם קווים אדומים".

" מרקם עירוני המיועד לפיתוח. מרקם זה כולל 9% משטח המדינה, עליו מתגוררת 82% מהאוכלוסייה במטרופולינים הגדולים.

המרקם הכפרי. על מרקם זה, המתקיים לצד העירוני, מוטלות מגבלות פיתוח רבות.

" מרקם השימור הארצי. המרקם כולל את המרחבים הגדולים של דרום הנגב ומזרח רמת הגולן, שתפקידם לשמור על המרחבים ולאפשר פיתוח במוקדים מסוימים.

" מרקם שמור משולב. המרקם כולל את ה"שדרה הירוקה" של מדינת ישראל, מהחרמון ועד למדבר יהודה וארץ המכתשים. מרקם זה חובק בתוכו את רוב ערכי הטבע, המורשת, את המסדרונות האקולוגים הראשיים ואת השטחים החקלאים הפוריים עמק יזרעאל, אזורי יער כרמל, יער בן-שמן, ויער יתיר.

" המרקם החופי. המרקם כולל את השטחים הפתוחים בעורף החופים, כולל הכנרת וים המלח. קיומו של מרקם זה סייע מאוד בשימור על חולות ניצנה בעת תכנון התוכנית ליישוב מחדש של מפוני עזה. לולא הגדרת מרקם זה, ייתכן ששוב הינו עדים ללחצים מצד מי שרוצה לגור כמה שיותר קרוב לים. "