מחירי המים ביישובים שבהם פועלים תאגידים עלולים לעלות ב-50% בממוצע

הסיבה לעליית המחיר היא שינוי שיטת חישוב עלויות המים והביוב, בהתאם להמלצות ועדת גרונאו. התעריף החדש כולל עליית מחירים, אך גם ביטול כל ההטבות לסקטורים השונים במחירי המים והביוב, ביניהם משפחות מרובות ילדים, מלונות, תעשייה וחקלאים עירוניים. מחיר המים והביוב יהיו שווים לכל ובנוסף יכללו שירותי ההון במחיר המים.

הכוונה להעלות את מחירי המים זוכה לביקורת ציבורית קשה מצד גורמים שונים, ובראשם ארגונים חברתיים. כלכלנים שונים טוענים גם הם, שחוק התאגוד טעות ביסודו, וכי הוא מטיל נטל מיותר על התושבים.

עוד טוענים המבקרים, שחוק התאגוד יגרום בסופו של דבר להפרטת משק המים ולהתעשרות חברות על חשבון הציבור. המבקרים מביאים דוגמאות בעיקר מאנגליה, שם ההפרטה הביאה לעליית מחירים, אך לא שיפרה את מצב התשתיות.

מטרת חוק התאגוד הוא להפריד בין תשלומי המים והביוב לבין יתר פעולות העירייה, בטענה שהעיריות משתמשות בתקבולי המים למטרות שונות שאינן קשורות במשק המים העירוני, כגון חינוך ונוי. החוק קובע הקמת תאגידים עירוניים, הנפקת אג"ח, ובשלב הבא אפשרות להפרטת התאגידים.

כדי לקבוע את מחיר המים החדש אותו ייגבו התאגידים, מינתה הרשות הציבורית מים וביוב את ועדת גרונאו. דו"ח גרונאו פורסם בסוף יולי 2005.

בין עקרונות גרונאו, שאומצו על-ידי הרשות, איחוד תעריפים בכל הארץ, אך גם ביטול תשלומים חד-פעמיים של היטל מים וביוב הנגבים בעת קניית דירה חדשה, עבור התשתיות, והכללתם בתעריף השוטף של המים.

לטענת גרונאו, מחיר המים כיום הוא נמוך מהמחיר הראלי. לדבריו, הממשלה שחקה את מחירי המים והביוב בשנים האחרונות, מתוך כוונה לעודד את הרשויות להקים תאגידים. סיבה נוספת היא העדר השקעות והזנחת משק המים.

על-פי הערכת הוועדה, יש להשקיע 3-4 מיליארד שקל במשק המים. באשר לביטול הסובסידיה למים, קובעת הרשות, שזו צריכה להיות שקופה וגלויה ולבוא מתקציב המדינה.

בראשית השבוע (א') הסתיים השימוע הציבורי, בו מסרו ארגונים שונים את הסתייגויותיהם. במהלך יוני 2006 צפויה ההחלטה על התעריפים החדשים.

יו"ר הרשות, מרדכי מרדכי, פנה לממשלה בדרישה לסבסד את מחיר המים למשפחות מרובות ילדים ולמשפחות נזקקות. על-פי הערכה, אם מחירי המים אכן יעלו, יפנו גופים נוספים בדרישה לממשלה לסבסד את מחיר המים, בין השאר התאחדות התעשיינים והתאחדות המלונות.