מקור מפתיע למים לשתייה: אקוויפר חבורת יהודה במדבר יהודה

בישראל הענייה במים יש מקום אחד שבו יש מי תהום טבעיים זמינים, וזה קורה דווקא במדבר יהודה. המצער בסיפור הזה שמאגר המים שנמצא שם לא מנוצל בחוכמה.

המסקנה המפתיעה הזאת עולה ממחקר מיפוי הידרולוגי שנעשה בעבודת תזה למוסמך באוניברסיטה העברית בירושלים בידי ליהי לרון בן-יצחק, בהנחיית פרופ' חיים גבירצמן, מהמכון למדעי כדור הארץ באוניברסיטה.

המחקר מספק מידע מפורט בנוגע למסלולי הזרימה, למפלסים ולנפחים של מה שמכונה "אקוויפר חבורת יהודה", מאגר מי תהום הנמצא תחת מדבר יהודה.

מי התהום באקוויפר מחלחלים בהרי יהודה וזורמים לכיוון צפון מזרח לארבעה מעיינות הסמוכים לים המלח: צוקים, קנה, סמר ועין גדי. מעט מים דולפים בתת-הקרקע ומגיעים גם הם לים המלח.

האקוויפר מתמלא בגשמים בנפח שנתי ממוצע של 100 מילון מטר קוב של מים, שרק 20% מהם מנוצלים, אומר פרופ' גבירצמן, יתר המים זורמים לים המלח.

"למרות שמדובר בכמות קטנה מכלל הצריכה בישראל, כמות זו יכולה להספיק לפחות לתצרוכת המים לשתייה לערים מעלה אדומים, בית לחם וחברון ובעלות נמוכה בהרבה מזו הקיימת", מציין גבירצמן.

לדבריו, כיום המים המגיעים למעלה אדומים עושים דרכם לעתים מאות קילומטרים מהכנרת דרך המוביל הארצי. השאלה הנשאלת לנוכח הממצאים היא למה להעביר את המים בדרך כל-כך מסובכת ובעלויות גבוהות יותר, כשלמעשה נמצאים מים מתחת לעיר.

מחקר נוסף שבוצע בחוק תחת הנחייתו של גבירצמן בידי תלמיד ה-MA אלדד לוי, עוסק בזיהוי המליחות של מי התהום ומזהה את הפריסה המרחבית של המים המתוקים והמלוחים באקוויפר חבורת יהודה. לשם כך נעזר לוי בטכניקה של חישה מרחוק וביצע סקר "גיאו-חשמלי עמוק".

"לשני המחקרים יש משמעויות מעשיות לפיתוח עתידי של מי תהום לרווחת הישראלים והפלשתינים המתגוררים באזור, ולשימור משאבי טבע לאורך ים המלח", אומר גבירצמן.

"הממשלה הקצתה את המים האלה לפלשתינים, אשר למרבה הצער אינם עושים דבר לנצל את מקור המים הזמין להם", הוא מוסיף.

באשר להשפעה השלילית של שאיבה מוגברת של מי תהום אשר זורמים היום לים המלח ההולך ומתייבש, אומר גבירצמן, כי בכל מקרה מי תהום אלה אינם מספיקים לעצירת ירידת המפלס, ותופעת הבולענים.

לדבריו, לכמות המים שבאקוויפר לא יכולה להיות השלכה משמעותית על היקף המים הנדרש בים המלח.

" פרופ' גבירצמן, האם ברשויות יודעים על ממצאי המחקר? למה לא משתמשים במים שבאקוויפר?

"העברנו את המידע לנציבות המים לאחר שהסתיים המחקר לפני שנה וחצי. אבל נציבות המים היא לא הגוף שמחליט לגבי המדיניות. ההחלטה היא של ראש הממשלה, ושם לא נעשה בעניין הזה דבר.

במסגרת הסכמי אוסלו החליטו שיתנו לפלשתינים לקדוח שם, אבל הם עושים את זה בעצלתיים. אם ראש הממשלה היה קובע שגם הצד הישראלי יעשה שימוש במאגר המים שנמצא שם, וככה היינו יכולים לנתב את המים לשלושת היישובים, והיו נחסכות עלויות שכרוכות בהובלת המים במוביל הארצי".

מנציבות המים מסרו, כי "מסקנות המחקרים ידועות. הנציבות מקדמת קידוחים נוספים במצפה יריחו, וכמו כן, את ניצול המים במורד של עין פשחא, לפני הירידה לים המלח. מים אלה יסופקו לצפון ים המלח ולאתרי טבע ונוף, והקידוחים של צפון ים המלח יסופקו למעלה אדומים", נמסר בהודעת הנציבות.

באוניברסיטה העברית ציינו, כי המחקר של אקוויפר חבורת יהודה בוצע בתמיכתם של קרן המחקר רינג באוניברסיטה העברית, המשרד לאיכות הסביבה ונציבות המים עצמה.