חבל על כל טיפה: ניתן לחסוך 10%-20% מצריכת המים העירונית

נציבות המים ממליצה בתוכנית אב לשלב את נושא החיסכון במים בתוכניות הלימודים של גני הילדים ובתי הספר; עלות התוכנית - מיליארד שקל ב-5 שנים

"ניתן לחסוך 10%-20% מצריכת המים העירונית בלי לפגוע ברווחת הצרכנים", כך קובעת תוכנית האב לחיסכון במים של נציבות המים, שתפורסם בקרוב. עלות התוכנית היא 201 מיליון שקל לשנה, למשך חמש שנים.

המטרה הראשונה של תוכנית האב היא להציב רמת צריכה של 110 מ"ק לנפש כיעד ל-2010, לעומת רמת צריכה של 120 מטר מעוקב (מ"ק) לנפש, כפי שנקבע בתוכנית אב קודמת. רמת הצריכה ב-2020 תהיה 120 מ"ק לנפש במקום רמת צריכה של 130 מ"ק לנפש.

התוכנית מבוססת על מחקרים שנעשו בטכניון, הקובעים שהחיסכון במים הוא האמצעי הזמין ביותר להקטנת הפער בין היצע למים וביקוש למים. החיסכון במים כדאי מבחינה כלכלית ורצוי מאוד מבחינה סביבתית. עוד קובעים המחקרים, שהחיסכון במים יכול להיחשב כמרכיב קבוע במשק המים.

על-פי התוכנית, תנאי בסיסי לשמירת הצריכה ולמניעת עלייה חדה, כפי שארע במהלך שנות ה-90, הן פעולות הסברה קבועות ומתוכננות מראש, לאורך כל השנה, בתקשורת הכתובה והאלקטרונית.

תנאי נוסף, הוא שילוב מערכת החינוך על-ידי לימוד הנושא בתוכניות הלימודים של גני הילדים ובתי הספר. במקביל, ממליצה התוכנית על הפקת תחרות - רשות חוסכת מים, במסגרתה יחולקו ארבעה פרסים, בהיקף כולל של מיליון שקל, לרשויות הזוכות. עוד בתוכנית, מיתוג אביזרים חוסכי מים והרחבת השימוש בהם גם למוצרים נוספים, ביניהם מכונות כביסה, מדיחי כלים, מסנני מים ומטהרי מים.

התוכנית מציעה לערוך מבצע ארצי, בשיתוף יצרני וייבואני מיכלי הדחה לשירותים, במהלכו ניתן יהיה לרכוש מכל הדחה דו-כמותי בהנחה של 50%, בתמורה להחזרת מיכל חד-כמותי.

עורכי התוכנית קובעים, שמאחר והרווח של היצרנים והייבואנים אינו גדול, יהיה צורך בסבסוד המבצע. עוד מוצע לקדם פרויקטים להתקנת אביזרים חוסכי מים במוסדות לימוד על-יסודיים, מבני משרדים, מסעדות ובתי קפה.

התוכנית מציעה גם לטפל בפחת מים (התאדות לדוגמה) ובדליפות. על-פי הערכה, היקף הדליפות בתוך מבנים הוא 10 מיליון מ"ק, וכשיעור הזה גם פחת המים. תוכנית לטיפול בפחת המים מוצעת גם במגזר ההתיישבותי, המתאפיין בצנרת מיושנת ודולפת. מסקר שערכה נציבות המים עלה שב-23% מההתיישבות, רמת הפחת אינה נסבלת, ב-27% מהיישובים, היא אינה מוצדקת.

על-פי הערכה זו, צמצום הפחת ב-1% שווה למעלה מ-5 מיליון מ"ק. מכאן, שניתן לחסוך עשרות מלמ"ק באמצעות צמצום פחת המים על-ידי שיקום הצנרת.

עוד בתוכנית, לנסות ולהכניס לרשימת התקנים הרשמיים גם את תקני האביזרים העוסקים בחיסכון במים. במקביל מוצע ליצור שיתוף פעולה עם מינהל התכנון במשרד הפנים, הממונה על ועדות התכנון והבנייה, ולהטמיע באמצעותן את חובת ההתקנה של אביזרים חוסכי מים.

בנושא תקנות, נבחנת האפשרות להוצאת תקנה שתחייב התקנת מערכת מיחזור מים להדחת אסלות במבני ציבור, ששטחם הכולל עולה על 10,000 מ"ר, וכן תקנה שתחייב את בעלי בריכות השחייה למחזר את מי תעלות הגלישה ולהשיב את המים האפורים להשקיה.

השפכים האפורים הם מים משומשים במקלחות, באמבטיות, במכונות כביסה, במדיחי כלים ובכיורי המטבח. השפכים מכונים אפורים, שכן אם יאוחסנו לתקופת זמן קצרה יקבלו גוון אפור. שפכי האסלה, המכילים ריכוזים גבוהים של קוליפורמים צואתיים, מקבלים גוון שחור.

מדיניות האכיפה תימשך כבעבר, כאשר הדגש יושם על חינוך ומודעות לשמירה על התקנות, ואילו השימוש בסמכויות האכיפה יופנה כלפי המפרים אותן באופן שיטתי.

באשר למיחזור מים, מוצע להעניק מענקים למקוואות ולמכוני שטיפת רכב וכן לגופים גדולים כמו צה"ל ומשטרת ישראל.

עוד מוצע להכין תוכניות אב בסיסיות לגינון ברשויות המקומיות. תוכניות אלה יכללו הכנת סקר לאימות גודל שטחי גינון נטו, החלפת פיות ממטרות, התקנה ושידרוג מערכות בקרת השקיה מרכזיות, הסבת מערכות השקיה ממים שפירים לקולחים, הסבת מדשאות לצמחי כיסוי חסכני מים וקידום שימוש בדשא סינטטי. כל אלה באמצעות מימון של 25% מעלות הפרויקטים.

התוכנית גם מציעה לפרסם מכרז ארצי לחיסכון במים במגזר הפרטי ברשויות המקומיות. במסגרת המכרז ייבחרו שלושה זכיינים, שתפקידם יהיה להוכיח שחסכו במים באזור מסוים. תקציב הפרויקט 15 מיליון שקל לשנה, 45 מיליון שקל לשלוש שנים. בחירת הזכיינים תיעשה בשני שלבים: פרסום מכרז מיון מקדים ופרסום פומבי. התוכנית גם תקדיש מיליון שקל לסקרים ומחקרים בנושא חיסכון במים.