צינורות המוות

הגרון יבש, הראש סחרחר. חם בחדר, וכל מה שאתם רוצים עכשיו זה כוס מים. אבל אין. אי-אפשר. החדר מתחיל להסתובב מול העיניים, הלב דופק חזק, ובבת-אחת הכול משחיר. ואז שקט. אין כלום. ריק. אותו דבר קורה גם לשכנים ולשאר תושבי העיר, ולתושבי הערים הסמוכות, אזורים שלמים - כולם נפגעו בעקבות שימוש שגרתי במי-השתייה.

כך, פחות או יותר, נראה הסיוט של גורמי הביטחון המופקדים על ביטחון מי-השתייה בכל מדינה בעולם ועל אבטחתם. זהו סיוט עם אחיזה במציאות: גופי טרור, ואל-קאעידה בראשם, פועלים כדי להפוך מקורות שתייה לערוץ השמדה המונית. "מצד אל-קאעידה מדובר באיומים קונקרטיים", אומר פטריק ביתן, יועץ לגופי מים ולגופים ממלכתיים בארץ ובחו"ל בתחומי ביטחון ובטיחות מים.

"ב-2002 הייתה תוכנית להרעיל את מי שגרירות ארצות-הברית ברומא", הוא מספר. "כמה חודשים קודם לכן דווח שה-FBI גילה תוכנית אופרטיבית של אל-קאעידה להרעיל את מי ארצות-הברית. בעקבות אירועי ספטמבר ומידע מודיעיני, האמריקנים החלו להיערך להתגוננות בתחום המים, וזה חלון-הזדמנויות מבחינת הטכנולוגיות הישראליות".

מה באשר לאירופה?

"אירופה בעייתית יותר בהיבט הזה, משום שיש בה פחות מודעות לנושא מאשר בארצות-הברית. רק בספרד יש מודעות מסוימת, בגלל האירועים שהיו במדריד (ארבעת הפיגועים שבוצעו סימולטנית במארס 2004, מ' א'), ובהולנד דיבר לאחרונה שר הפנים המקומי על הצורך להיערך לקראת התגוננות מפני איום על תשתיות המים, לצד הגנה על תשתיות חיוניות נוספות".

משרד ההגנה האמריקני מממן

בתעשיות טכנולוגיית המים מדברים על שני מונחים נפרדים: בטיחות מים (Water Safety), כלומר שמירה על איכות מי השתייה וההשקיה ביומיום, והגנה מפני כל גורם לא מכוון ותקלות שיכולות להביא לאסון המוני; וביטחון מים (Water Security), שנוגע להרעלה מכוונת, קרי טרור.

ישראל נמצאת בחוד-החנית של טכנולוגיות ביטחון ואבטחת מים, כך שהעלייה במודעות לנושא עשויה להוות בעבורה הזדמנות עסקית אדירה. ביתן, שניהל עד לפני שנה את המערך הלאומי לביטחון מים מטעם מערכת הביטחון וצה"ל, מדבר על כך שהאיום בטרור מים מרחף על כל העולם המערבי - אך מודה כי קיים קושי לשכנע את הצרכן, כלומר הממשלות, שמדובר באיום קונקרטי שצריך להיערך אליו.

מי שעוסקים בשכנוע הזה, ומנסים לדחוף את יצוא הידע הישראלי בתחום, הם אורי יוגב, לשעבר הממונה על התקציבים באוצר והיום יו"ר חברת ווטרפרונטס, ויו"ר מקורות בוקי אורן - שמנסים לחבר בין תעשיית המים, האקדמיה וקרנות ההון-סיכון.

"קיים קשר אמיץ בין ביטחון מים לבין אבטחת איכות המים בחיי היום-יום. שילוב מוחות בתחומים הללו יכול להביא לפתרונות טובים", אומר פרופ' אבנר עדין, ראש הקתדרה לטכנולוגיה של טיפול במים באוניברסיטה העברית, ומומחה בעל שם עולמי. עדין סבור כי ישראל יכולה להוביל במתן פתרונות למניעת אסונות מים, הן בפן ההתראתי והן בפן הטיפולי. "הרעיון הוא לדאוג לכך שגם אם קורה משהו, תהיה תשתית מתאימה שתאפשר התמודדות", הוא מסביר. "אפשר לתכנן את מערכת אספקת מים (צנרת, טיהור מים) כך שלא ניתן יהיה לחבל בה, וליתר דיוק לצמצם למינימום את הפגיעות של המערכת".

שיתוף-הפעולה, אומר ביתן, הוא מודל שקיים בארץ כבר משנת 2000. כדוגמה הוא נותן מיזם ננו-ביוטכנולוגי, "שממומן על-ידי סוכנות המחקר של משרד ההגנה האמריקני, שביקש מישראל לתת מענה לפערים בארצות-הברית בין הסכנות לבין יכולת ההתמודדות. פיתחנו ביוצ'יפ לצורך התרעה, שהטמענו בו חיידקים (חיישנים ביולוגיים מהונדסים, מ' א') בהשקעה של 3 מיליון דולר. החיידקים מאירים בתגובה לרעל במים, וככל שכמות הרעל גדלה, האור מתגבר".

החיבור עם גורמים בחו"ל הוא הכרחי?

"הוא מחויב המציאות, לא רק מטעמים כלכליים ולמרות היתרון הטכנולוגי שלנו. אנחנו טובים, אבל לא הכי טובים בעולם, וזקוקים מאוד לשיתופי-פעולה עם ארצות-הברית ואירופה".

כסף, מצוינות והשבחת המותג

גם בזרוע הישראלית של ענקית ראיית-החשבון והייעוץ דלויט זיהו את הפוטנציאל העסקי האדיר הטמון בתחום הביטחון ובטיחות המים, ולפני כחודשיים נולד מיזם משותף בין Deloitte MA1, החברה-הבת של דלויט בריטמן-אלמגור, העוסקת בייעוץ בנושאי אבטחה לגופים בארץ ובעולם, לבין ביתן ועדין.

"המומחיות שלהם משיקה לפעילות האבטחה שאנחנו עוסקים בה כיועצים פה בארץ", מסביר אלי רצין, אחראי נושא הביטחון ב- Deloitte MA1. "הידע של מומחי המים מאפשר לנו לנתח נכון ולזהות סיכונים, ומאפשר לנו להציע מענה יעיל יותר, ולעתים קרובות גם זול יותר ואיכותי יותר, בנושאי ביטחון ובטיחות מים".

ומה אתם תורמים למיזם?

"עיקר היכולת של דלויט הוא הבאת ידע, ניסיון ומומחיות מולטי-דיסציפלינרית של מקצועות שונים שמתאימים לצרכים שונים. החטיבה שלנו שייכת לקבוצת ניהול הסיכונים של דלויט, ה-ERS, שעוסקת בזיהוי סיכונים, ניתוחם והגשת הצעות לפתרונות לפגיעות של גופים, ואפילו ברמה ממשלתית, באמצעות מתודולוגיות וידע רב-תחומי. הרעיון הוא לקחת את הידע ולייצא אותו, לתרגם אותו לכסף. הלקוחות הפוטנציאליים שלנו הם מתחום ההומלנד סקיוריטי, וספקיות מים וציוד משיק. השוק רחב".

כמה רווחיות יש במיזם, לדעתך?

"לא רק כסף מניע אותנו. גם מצוינות והשבחת המותג. אני חושב שבטיחות וביטחון מים הם עניין קריטי בכל אספקט ובכל מקום בעולם, הן במדינות עניות במים והן במדינות עתירות מים. השקנו את קו-השירותים הזה לפני כחודשיים, ועד כה ההיענות משני פרטנרים הייתה מצוינת".

באשר לסוגיית הכסף מציין ביתן בהערכה זהירה, כי מתוך שוק של 400 מיליארד דולר שמגלגל תחום פתרונות המים בעולם, תופס תחום הביטחון ואבטחת מי-השתייה 30%, והוא עוד עשוי לגדול.