מדיבורים למעשים: פורסם מכרז לחיסכון בחשמל במתקני ממשלה

שיטה זו, המעבירה את האחריות על החיסכון בחשמל לידי גורם פרטי, ידועה בעיקר בארה"ב ובקנדה, ובכוונת משרד התשתיות להרחיב אותה גם למבנים נוספים בארץ.

החיסכון בחשמל, כך מקווה משרד התשתיות, יאפשר דחייה של הקמת תחנות כוח נוספות, ימנע את זיהום האוויר הנובע משריפת דלק מחצבי, ויחסוך כסף רב למשרדי הממשלה ולאוצר המדינה המוצא כיום על דלק.

על-פי תנאי המכרז, גדיר הנדסה תחליף את מערכת החשמל והמיזוג בארבעה מתקנים ממשלתיים - מטה המשטרה בירושלים, מטה מג"ב בירושלים, מבנה בבית החולים תל-השומר ובניין מס ההכנסה בנתניה.

במכרז השתתפו שלוש חברות כאשר אחת מהן נפסלה מיד. גדיר, שזכתה במכרז הציעה חיסכון של 1.5 מיליון שקל בשנתיים ואם לא ייחסך סכום זה, תשלם אותו גדיר כקנס.

הוצאות האנרגיה השנתיות של מבנים אלה מסתכמות ב-7 מיליון שקל בשנה. אם גדיר תצליח להוכיח חיסכון בחשמל, היא תרוויח כסף על-פי תנאים שנקבעו מראש, כשבבסיס החישוב החיסכון שהושג. אם לא יוכח חיסכון בחשמל ינוכו אחוזים מסכום שתתבקש גדיר להפקיד כבטוחה. אם יוכח חיסכון, גדיר תרוויח, אם לא יוכח חיסכון גדיר תפסיד את סכום ההפקדה.

המכרז, המפורסם לראשונה בארץ, מבוסס על תפיסתPerformance Contracting (חוזה תגמול מותנה תוצאות), לפיה רווחי החברה הזוכה הם פועל ישיר של החיסכון.

לדברי מנהל אגף משאבי תשתית במשרד התשתיות, עו"ד זאב גרוס, משרד התשתיות מתכוון להרחיב את השיטה לגבי מבנים נוספים. לפני פרסום מכרזים נוספים, כפי הנראה ב-2007, מתכנן משרד התשתיות לכתוב מסמך הכולל תמריצים ותמיכות שיסייעו לשיטה. לאחר כתיבת מסמך זה ניתן יהיה לפרסם מכרזים נוספים.

המסמך יבוסס על פרוטוקל בינלאומי למעקב ומדידת תוצאות פרויקטים מסוג זה. לדבריו, על גדיר מוטל לבצע מעקב על-פי הפרוטקול שכתבו הקנדים, אשר ידריכו את החברה ויספקו סיוע למשרד התשתיות.

לדברי גרוס, בבניין מס הכנסה בנתניה מותקנת תאורת פלורסנט ישנה וגם המזגן מבזבז אנרגיה מיותרת, וזקוק לשיפוץ.

לדבריו, המתמודדים במכרז חישבו מה צריך לעשות כדי למנוע את הבזבוז, תוך התחשבות בשאלות כגון מספר העובדים במשרד, מספר שעות העבודה ועוד. לאחר שערכה את החישובים, גדיר הגישה למדינה הצעת מחיר עבור החלפת מערכת האנרגיה והחיסכון שיגרם. ליזמים הובטח תשלום מלא בעבור התקנת הציוד החדש, ואילו היזם התבקש להפקיד את כספי החיסכון כערבות. אם בתוך שנתיים, או במשך המזמן שנקבע בחוזה, אכן תצומצם צריכת האנרגיה יקבלו היזמים תשלום נוסף, אם לא, הם ישלמו קנס.

לדברי גרוס, ברוב המקרים אורך חייו של הציוד המוחלף הרבה יותר גבוה ומי שנהנה ממנו היא המדינה. גרוס משוכנע שמדובר בנוסחה שיש לה סיכוי להצליח, כי היא מבוססת על ניסיון קנדי ואמריקני רב שנים. לדבריו, החברה הקנדית המייעצת לפרויקט שותפה למיזם כזה מזה למעלה מ-25 שנה. לדבריו, כיום מייעצים הקנדים ל-1,500 פרויקטים כאלה במקומות שונים בעולם, שהמשותף להם הוא הצורך המיידי לחסוך אנרגיה.

ב-2003 בוצעו בארה"ב 103 פרויקטים ממשלתיים מסוג זה, בהשקעה כוללת של 550 מיליון דולר, בידי הסקטור הפרטי. החיסכון הצפוי מהפרויקטים אלה הוא 1.1 מיליארד דולר.

גרוס מדגיש שיש ליישם שיטה זו לגבי בנייה ישנה, ואילו לגבי בנייה חדשה יש לאמץ תקנים ברורים של בנייה ירוקה וחסכונית באנרגיה. לדבריו, תקן כזה קיים לגבי בנייה למגורים, ובמהלך השנה יפורסם גם תקן לבניית משרדים. לדבריו, בניינים ישנים יותר, שטרם נבנו על-פי תקן חסכני באנרגיה יוכלו להשתתף בפרויקט ההפחתה.

גרוס מדגיש, שאם הניסוי יצליח, ניתן יהיה ליישם את השיטה במשרדי ממשלה שונים ובמבני ציבור נוספים ולחסוך בכך כמות גדולה של אנרגיה בשעות השיא. לדבריו, ניתן יהיה להרחיב את הפעילות למשרדי ממשלה, בתי ספר, מוסדות חינוך, בתי חולים ועוד. לדברי גרוס קשה מאוד להעריך כיום את היקף החיסכון הכלכלי, אך אין ספק שמדובר בסיכוי סביבתי וכלכלי גדול.