דיור ציבורי: דיון ציבורי שאינו נגמר

תומכי החוק, ובראשם ח"כ רן כהן, יאמרו, ששיטת המבצעים רעה ולכן יש להחזיר לדיון את החוק המקורי. שוללי החוק יטענו שהוא מלא פגמים, אינו סוציאלי, אינו הגיוני, וכי הגיע הזמן לקבל החלטה רצינית בנושא זה. יתכן שהפעם הנושא ישוחרר מקיפאונו. השאלה הנשאלת היא באיזה אופן ומה יעלה על כל סעיפיו.

חוק הדיור הציבורי נחקק באוקטובר 1998, כחוק חברתי, שמטרתו לתת לדיירי הדיור הציבורי, השכבה החלשה ביותר בחברה הישראלית, אפשרות לרכוש את דירתם בהנחה ניכרת, ולהפוך לראשונה לבעלי רכוש משל עצמם, שניתן גם להורישו. סעיף נוסף וחשוב בחוק קבע, שתקבולי המכירה ישמשו לרכישת דירות חדשות עבור נזקקי העתיד. חוק תמר גוז'נסקי, שחוקק בסמוך, קבע שעל המדינה לדאוג לסל תיקונים לדיירים שאינם רוכשים את דירותיהם. לכאורה, ימות המשיח.

מה שמתרחש בפועל הוא שרשרת של מבצעי מכירה, הקרויים על שמות הפוליטיקאים הדוחפים אותם, מבצעים המעניקים בכל כמה שנים הטבות לתת-מגזר אחר. חמורה אפילו יותר היא העובדה, שמאז שהוחל במכירת הדירות לא נבנתה ולו דירה ציבורית חדשה אחת. זאת, למרות שמספר הנזקקים לדירות אלה רק עולה עם השנים. גם תיקון הדירות כמעט ואינו מתבצע.

מבטל החוק הראשון היה שר האוצר דאז בממשלת נתניהו, מאיר שיטרית, היום שר השיכון, שהכריז על הקפאת החוק. החוק הוקפא עד שנת 2009. במקביל הכריז שטרית על מבצע המעניק הקלות לתושבי הפריפריה בקניית הדירות. את תקבולי מכירת דירות עמיגור הבטיח שטרית לסוכנות היהודית.

כשנתיים אחר כך הצליח ח"כ רן כהן, מיוזמי החוק, לארגן במסגרת ממשלת אהוד ברק מבצע נוסף, הקרוי על שמו, שנתן עדיפות לתושבים הוותיקים בדיור הציבורי. רוב המכירות במבצע זה היו במרכז. המבצע האחרון שייך לשר השיכון לשעבר ושר התיירות היום, יצחק הרצוג, שהכריז על מבצע נוסף, המעניק עדיפות למשפחות ברוכות ילדים, משפחות חד הוריות, עולים חדשים, נפגעי פעולות איבה ועוד. הרצוג גם הבטיח להגדיל את הסיוע בשכר דירה למי שלא יקבל דירה, הבטחה שלא מומשה בסופו של דבר.

לאורך כל השנים לא חדלו הארגונים החברתיים לבקר את המבצעים. עמותת ידיד טענה כל העת, שהמדינה מוכרת דירות, מעבירה כסף לסוכנות ואינה דואגת לדירות חדשות. העמותה גם העלתה חשש, שהדיירים ירכשו את הדירות ובסופו של דבר ישכירו אותן לנזקקים אחרים. לטענת העמותה, מוטב שהמדינה תשכיר דירות ולא הזכאים.

משה קריף, ממייסדי הקשת המזרחית, טען, שמכירת דירות ללא קניית דירות חדשות היא בבחינת שעטנז ציני. יחד עם זאת טען, שיש להחזיר את החוק למתכונתו המקורית, למכור את הדירות, אך במקביל לבנות דירות חדשות.

משרד השיכון מתנגד לחוק באופן עקבי, במיוחד על רקע העלייה במספר הנזקקים. לדעת המשרד, לא ניתן להמשיך למכור דירות כל עוד המדינה אינה מסייעת במענקים לרכישת דירות ומקצצת בסיוע בשכר הדירה. במשרד השיכון גם מתריעים על כך, שרוב הדירות שנמכרו עם השנים היו במרכז. לדעת המשרד, זוהי הוכחה לחוסר ההיגיון שבחוק, המעניק הטבות זהות למרכז ולפריפריה, זאת בשעה שערכן של הדירות במרכז גבוה בהרבה.

במשרד השיכון גם מתנגדים למתן הטבות על-פי ותק. על-פי עמדת המשרד, במשפחות ותיקות אין בדרך כלל ילדים, זאת בשעה שמכירת דירה למשפחה כזו מונעת דירה ממשפחה צעירה ונזקקת.

יחד עם זאת מודים במשרד השיכון שמדובר במצב אבסורדי, שיש לתקנו בדרך זו או אחרת, כאשר לא בטוח שחוק הוא התשובה לכך. לדברי גורמים במשרד, חוק גוז'נסקי מחייב תיקון דירות, אך עובדה היא שרוב התיקונים אינם מתבצעים. לדעת הגורמים, הגיע הזמן שארגון חברתי יפנה לבג"ץ ויחייב את המדינה לבצע לפחות את מה שחוקקה הכנסת.

גם משרד האוצר מתנגד להצעת החוק בנימוק, שההצעה הנוכחית אינה מותירה בידי הממשלה גמישות בהפעלת מבצעי מכר דירות, תוך בחינת הצרכים המשתנים, כגון סוגי אוכלוסיה, קצב מכירת דירות או מיקומן הגיאוגרפי. לדברי האוצר, באם החוק יעבור, לא יישאר בידי המדינה מלאי מספיק של דירות העונה לצרכי השוק.

מנכ"ל עמידר, דורון כהן, טוען שיש להחזיר את החוק למתכונתו המקורית, ולהכניס בו תיקונים מהותיים, שכן, זכויות חברתיות צריכות להיות מעוגנות בחקיקה, ולא ניתנות כחסדים של פוליטיקאים. "אנשים צריכים לדעת לתכנן את מעשיהם", אומר כהן, "הם צריכים לדעת מתי יוכלו לרכוש את הדירה ולא להיות תלויים בחסדי מבצע זה או אחר". לדבריו, מבצעים משתנים, והם לא תחליף למדיניות בעזרתה ניתן לנהל דיור ציבורי. עוד אומר כהן, שאין ספק שהכסף אותו גובה האוצר בעבור הדירות חייב לשמש לבניית דירות חדשות ולא להיכנס לקרן, כפי שהדבר קורה כיום.

באשר לקריטריונים, אומר כהן, שיש לקחת בחשבון מצב סוציאלי ומספר נפשות, אך גם ותק בדיור הציבורי. לדבריו, אם המדינה מוכנה לקחת בחשבון זכויות ותק בקרקעות החקלאות ובברכות המלח של דנקנר, היא צריכה להתחשב בכך גם בדיור הציבורי.

לדיירי הפריפריה הוא מציע לתת דירות כמעט בחינם. לדבריו, תושבי הפריפריה אינם רוכשים דירות בשל חשבון פשוט, שכדאי יותר לשלם שכר דירה לעמידר מאשר לרכוש דירה שערכה הולך ופוחת עם השנים. קריטריונים נוספים שלדעתו יש להכניס לחוק הם פריפריה ומספר הילדים במשפחה. את כל אלה הוא דורש לעגן בחוק, ולא במבצע נוסף.

כהן תולה תקווה רבות בקואליציה הנוכחית, שלדעתו היא חברתית הרבה יותר. לדבריו, מודלים עולמיים מלמדים, שעם השנים פחת מספרן של דירות הדיור הציבורי בכל העולם, בעוד שמספרם של מקבלי סיוע כספי עולה בהדרגה. כהן מדגיש, שאין ספק שתהליך דומה יקרה גם כאן.

באשר לחוק גוז'נסקי, טוען כהן, שיש להרחיבו ולהחילו גם על אסלות, כיורים, דלתות, מטבחים, תיקוני טיח ועוד. לדבריו, בשנים האחרונות השקיעה עמידר 7 מיליון שקל בתיקונים שאינם בסל, אך אין ספק שזוהי טיפה בים.

כהן מדגיש, שלמרות כל מבצעי המכירות, בסופו של דבר יש להשאיר בידי המדינה מלאי מספיק של דירות עבור אלה שאינם מסוגלים לנהל דירה בעצמם. "לפני 30 שנה בארה"ב 80% מהנזקקים גרו בדירות דיור ציבורי ו-20% קיבלו סיוע בשכר דירה. כיום המצב התהפך. אני מאמין שבסופו של דבר זה יקרה גם אצלנו. המפתח הוא כמובן העלאת הסיוע בשכר דירה".

נושא נוסף שיבוא לדיון הוא תיקון חוק הוצאה לפועל, אותו מגישה ח"כ שלי יחימוביץ'. מטרת התיקון היא לקבוע, שלהוצאה לפועל אסור לעקל מענק לדיור שקיבל הזכאי ממשרד השיכון.

לדברי יחימוביץ', מה שעומד מאחורי הצעת החוק היא הגישה, לפיה הזכאות לקורת גג היא המינימום שאדם זכאי לו, ולכן אסור להוצאה לפועל לעכל את הכסף שנועד למטרה זו. סיבה נוספת לכך היא, שברגע שמשרד השיכון מגלה שהכסף מעוקל, הוא שולל את הזכאות לסיוע. משמעות הדבר היא, שלזכאי ייקח הרבה זמן כדי להשיב לעצמו כסף זה.

לדברי יחימוביץ', הצעת החוק הוגשה רק לאחרונה, ולכן אין לדעת מה יעלה בגורלה. "החוק הזה הוא הושטת יד למישהו שנמצא במצולות", אומרת יחימוביץ', "לא נראה לי שמישהו יוכל להתנגד לכך".

לאור עמדת משרדי האוצר והשיכון, סביר שהדיון הציבורי בעניין הדיור הציבורי יעסיק את הכנסת גם ב-2007 וגם ב-2008, לקראת הפשרתו ב-2009.