מגדל השן יורד אל העם

לפני מספר חודשים התפרסמה מודעה הקוראת לרכוש דירות בפרויקט חדש באזור יפו. במודעה נכתב בין השאר: "יותר ויותר אנשים עוברים לגור ביפו. כ-4,000 סטודנטים ואנשי סגל יצטרפו בשנים הקרובות ל-1,000 הסטודנטים שכבר לומדים במכללה האקדמית... העיר כולה נמצאת בתנופת שיקום, פיתוח ובנייה. מומחי נדל"ן צופים עלייה חדה בביקוש לדירות ולהאמרת השכירות. זה הזמן לקנות דירה ביפו להשקעה או למגורים...".

קיימות דוגמאות רבות בארץ ובעולם להשפעה הניכרת של הקמת מוסדות אקדמיים על האזורים האורבניים שבהם הם נמצאים. רמת אביב של היום, שבה הוקמה אוניברסיטת תל-אביב, על אדמות שכונת שייח מוניס הזנוחה, היא דוגמא מצוינת לכך. שתי האוניברסיטאות הניו יורקיות, NYU וקולומביה, מספקות דוגמאות מובהקות למוסדות אקדמיים אשר הצליחו לשנות את אופיו של האזור בו הן ממוקמות. ההשפעה של הקמת מוסד אקדמי באזור אורבני נחשל ובלתי מפותח היא רבה יותר ובעלת השלכות, שיכולות לשנות את פניו של האזור כולו.

המכללה האקדמית ת"א יפו עברה למשכן הקבע שלה, בקמפוס החדש ברחוב רבנו ירוחם ביפו, לפני כשלוש שנים. המבנה הראשון שלה פעיל מאז ואילו כיום נמצא מבנה שני בשלבי בנייה מתקדמים ושלישי בשלבי תכנון. המכללה הוקמה בשטח שעליו היה אמור לקום בית חולים, מתרומת משפחת אייזנברג. בפועל שרד במקום רק שלד ברזל, אשר שימש בסיס לפעילות עבריינית וסביבו הייתה מזבלה עירונית. תושבי יפו אשר גרו בסמוך למתחם סבלו קשות משני המפגעים, האקולוגי והסוציולוגי, ומחוסר פיתוח תשתית עירונית הולמת.

כיום, ביוזמה משותפת של העירייה והמכללה, חל שינוי מהותי במקום. האזור מאופיין בתשתית חשמל, מים, ניקוז ותאורה חדשים, נסללו מחדש הרחובות סביב המתחם, ושדרות חדשות וכיכרות אמורים לעצב נוף אורבני שלא היה קיים לפני שהוקמה המכללה.

מבחינת התושבים, קיים שיפור הן באקולוגיה של חייהם והן בערך נכסיהם. אל התושבים שכבר גרים באזור מצטרפים תושבים חדשים ואוכלוסיות שעד היום כמעט ולא הגיעו לאזור. ניתן לראות זאת גם בפנטהאוזים המהודרים שנבנים ברחוב עזה ומתחמי המגורים החדשים המוקמים בסביבת הקמפוס.

היוזמה להקמת המכללה נולדה בתחילת שנות ה-90, כיוזמה משותפת של ראש העיר דאז, שלמה להט (צ'יץ'), פרופסור משה מני, נשיא אוניברסיטת ת"א דאז, ופרופסור אמנון פזי, יו"ר הות"ת דאז (הוועדה לתכנון ותקצוב של המועצה להשכלה גבוהה).

צ'יץ' היה זה שחשב על העיר יפו כמיקום המתאים ביותר למכללה והוא היה זה שהציע את מתחם אייזנברג כאתר המתאים להקמתו של מוסד אקדמי נוסף בעיר תל-אביב יפו. גם ראש העיר הנוכחי, רון חולדאי, רואה את פרויקט המכללה ביפו כפרויקט מוביל בפיתוח האזור. המכללה זוכה לסיוע של קרן תל אביב לפיתוח והמשלמה ליפו.

התוכנית לפיתוח הקמפוס כוללת 13 בניינים בשטח של 80 אלף מ"ר בנוי - קמפוס הגדול דיו להכיל עד 10,000 סטודנטים. המבנה הראשון נחנך בפברואר 2004. המבנה בשטח של 5,500 מ"ר יועד לבית הספר למדעי ההתנהגות והושקעו בהקמתו כ-8.5 מיליון דולר מתקציב המועצה להשכלה גבוהה, העירייה והתורמים. באפריל 2007 אמורה להסתיים הקמתו של בניין בית הספר למדעי המחשב. הבניין בשטח של כ-8,500 מ"ר יאכלס בשלב זה, גם את בית הספר לממשל וחברה ואת הנהלת המכללה. בבניין הושקעו כ-14.5 מיליון דולר. בשבועות הקרובים צפויה להסתיים תחרות האדריכלים לתכנון הבניין השלישי, בניין בית הספר לניהול וכלכלה, על שטח של כ-5,500 מ"ר ובהשקעה של 9 מיליון דולר, שתחילת בנייתו צפויה לקראת סוף 2007.

המכללה שוכנת בין שני צירי תחבורה ראשיים: שדרות ירושלים במערב ונתיבי איילון במזרח. מבחינת נגישות לתחבורה ציבורית, המכללה ממוקמת בסמוך לקו העתידי של הרכבת הקלה ובסמוך לקווים ראשיים של תחבורה ציבורית העוברים בשדרות ירושלים ובדרך הינריך היינה ביפו.

המכללה קשורה בשינוי פני האזור לא רק מעצם המיקום שלה, אלא גם באופן אקטיבי, דרך מעורבות קהילתית בתחום החינוך ביפו. סטודנטים מהמכללה לוקחים חלק פעיל בפרויקטים בבתי ספר בעיר. הרעיון שעומד מאחורי פעילויות אלו הוא להיעזר בתלמידי המכללה ובסגל שלה על מנת להאיץ תהליכי שינוי חברתי המתבקשים באזור דרך העלאת רמת החינוך. ההשקעה בהון האנושי מהווה מנוף לשינוי חברתי ומחקרים רבים הוכיחו את הקשר בין השכלה גבוהה להכנסות עתידיות.

כבר היום ניתן לראות שסטודנטים שוכרים דירות ביפו, ובעתיד מתוכננת הקמת מעונות סטודנטים, על ידי יזמים פרטיים. הקמת המעונות צפויה לעודד סטודנטים נוספים לשכור דירות באזור, דבר אשר יצעיר את אוכלוסיית האזור, ועשוי להביא להתעוררות טבעית של פעילות נלווית, כמו מסעדות מקומות בילוי וחיי לילה.

תנופה נוספת למרקם הדמוגרפי והסוציו-אקונומי מגיעה מהסגל האקדמי, שחלק מאנשיו עוברים לגור בשכונות היוקרה החדשות שבאזור. אוכלוסיה צעירה, כמו גם אוכלוסיה ברמה סוציו-אקונומית גבוהה יותר, תרחיב ותמשוך את ההוויה התל אביבית לכיוון יפו.

מנוף שלישי לפיתוח הסביבה גלום ביישומה של התב"ע המתוכננת במקום. במסגרת תוכנית זאת אמור לקום בסביבה אזור שמיועד כולו לתעסוקה, שיוכל לספק מקומות עבודה הן לסטודנטים והן לתושבי האזור האחרים. גם מגרש מכבי יפו עתיד להפוך לאזור מגורים. בסופו של דבר, סטודנטים ישהו באזור על בסיס קבע - ויקיימו בסביבה אורח חיים מלא, הכולל מגורים, עבודה ותרבות פנאי, שיכניס חיים באזור כולו מבחינה כלכלית וחברתית. כל אלו יובילו בשנים הקרובות להתפתחות של יפו, שאת ניצניה ניתן כבר לראות.

המעבר של המכללה ליפו לווה בשעתו בחשש מאי שביעות הרצון של הסטודנטים, שאולצו לעזוב את מרכז העיר לטובת יפו. החשש הסתבר כחסר בסיס. לא הייתה נטישה של סטודנטים בעקבות המעבר, אלא להיפך, חל גידול במספר הנרשמים. חלק מהסטודנטים אף רואים בלימודים ביפו סוג של שליחות חברתית ואפשרות לחוות חוויה שונה.

הכותב הוא מנכ"ל המכללה האקדמית ת"א יפו.